יהושע הפרוע
| שטרובלפטר (פטר הפרוע) | |
|---|---|
 דמותו של שטרובלפטר |
|
| מחבר | היינריך הופמן |
| שם בשפת המקור | DER STRUWWELPETER |
| שפת המקור | גרמנית |
| שנת הוצאה | 1844 |
| סוגה | ספרות ילדים |
| תרגום לעברית | מתרגם אלמוני בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ (1941) אורי סלע בשם יפתח המלוכלך (1975) אוריאל אופק בשם שוע הפרוע (1985) |
יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ הוא גיבורו של ספר ילדים בעל אותו שם מאת דוקטור היינריך הופמן, רופא מפרנקפורט שעסק גם בפסיכיאטריית ילדים.
זהו ספר הילדים הגרמני המצליח ביותר בכל הזמנים, והוא תורגם למספר רב של שפות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הספר ותוכנו
היינריך הופמן כתב את הספר על מחברת כמתנת חג-מולד לבנו בן השלוש, קארל, בשנת 1844. המחברת הכילה חמישה סיפורים: פרידריך האכזר, שלושת הילדים והכושי, הצייד והארנב, מוצץ האגודל, וסרבן המרק. מכיוון שנותר בסוף המחברת דף ריק, הופמן יצר ברגע האחרון את אפיזודת שטרובלפטר. באותה שנה יצאה מהדורה של הספר, שעליה הופמן כתב "מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים ויפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן עליז ואוהב-ילדים". שנה חלפה עד שהופיעה מהדורה שנייה, שעליה הופמן חתם בשם Heinrich Kinderlieb ("היינריך אוהב-ילדים"). במהדורה זו נוספו הסיפורים על פאולינכן והגפרורים ועל פיליפ המתנדנד. במהדורה החמישית נוספו הסיפורים על האנס המביט-באוויר ועל רוברט המעופף, והיינריך הופמן חתם בשמו המלא. באותה מהדורה, בעקבות ביקורות שהבליטו את דמותו של שטרובלפטר, הועבר הילד הפרוע מן העמוד האחרון אל העמוד הראשון, ומאז הספר נושא את השם Struwwelpeter. בשנת 1858 צייר הופמן את הציורים מחדש, בשיטה של תחריט-עץ, אחרי שאמרו לו כי ציוריו המקוריים של הספר אינם מתאימים לילדים.
[עריכה] הספר בעברית וביידיש
תרגומו הראשון של הספר יצא בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ עוד בשנת 1941, אחר כך בשם יפתח המלוכלך בתרגומו של אורי סלע (1975), ולבסוף בשם שׁוּעַ הַפָּרוּעַ בתרגומו של אוריאל אופק (1985). ביידיש יצא הספר בשם פיניע שטרויקאַפ [יידיש: "פיניע ראש-קש"].
[עריכה] האפיזודות
- שטרובלפטר (Der Struwwelpeter): תיאורו המקוצר של ילד המסרב להסתפר ולגזוז את ציפורניו.
- המעשה בפרידריך האכזר (Die Geschichte vom bösen Friederich): ילד רע מתעלל בחיות ובבני-אדם, עד שהוא ננשך על ידי כלב האוכל לאחר מכן את ארוחתו כאשר זה שוכב במיטה.
- הסיפור הנורא על הגפרורים (Die gar traurgie Geschichte mit dem Feuerzeug): ילדה לא שועה לאזהרות חתוליה ומשחקת בגפרורים וכתוצאה מכך נשרפת למוות.
- המעשה בנערים השחורים (Die Geschichte von den schwarzen Buben): ילדים לועגים לילד כושי בגלל צבע עורו, ונענשים על ידי ניקולאס הקדוש בכך שהם מוטבלים בקסת-דיו והופכים לשחורים.
- המעשה בצייד הפראי (Die Geschichte von dem wilden Jäger): ארנב גונב את רובהו של צייד, ומתחיל לצוד אותו, אך לאחר מכן נכווה מספל-קפה רותח.
- המעשה במוצץ-האגודל (Die Geschichte vom Daumenlutscher): ילד מוזהר על ידי אימו שלא ימצוץ את אגודלו. אך לאחר מכן הוא מוצץ את אגודלו, עד שבא חייט עם מספריים ענקיים ומקצץ את אגודליו.
- המעשה בקספר סרבן-המרק (Die Geschichte vom Suppen-Kaspar): ילד חסון מסרב לאכול מרק, וכתוצאה מכך הוא מרזה יותר ויותר עד שהוא מת.
- המעשה בפיליפ חסר-המנוח (Die Geschichte vom Zappel-Philipp): ילד מתנדנד עם כסאו בשעת הארוחה, ונופל עם השולחן והארוחה ושובר את מפרקתו.
- המעשה בהאנס המביט-באוויר (Die Geschichte vom Hanns Guck-in-die-Luft): ילד לא מסתכל לאן הוא הולך ונופל לתוך נהר.
- המעשה ברוברט המעופף (Die Geschichte vom fliegenden Robert): ילד עף ברוח מפני שיצא מביתו בשעת-סערה.
| תרגום 1941 | תרגום 1975 | תרגום 1985 |
|---|---|---|
| יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ | יפתח המלוכלך | שוע הפרוע |
| אֶלְעָזָר הָאַכְזָר | יובל המנוול | אלעזר האכזר |
| מַעֲשֶׂה עָצוּב בְּגַפְרוּרִים | דורית הגפרורית | מעשה תמרורים בקופסת גפרורים |
| הַזֵּדִים הַשְּׁחוֹרִים | הסוף השחור | ילד שחור ושלושה מאחור |
| מידד הצייד ויובב הארנב | מעשה בצייד | |
| איזה קץ בא לאצבע | ||
| עֶזְרָא הַמְפֻנָּק | ברק המפונדרק | בלק והמרק |
| גָּדִי נֻדְנָדִי | עודד המתנדנד | עובד האובד |
| אֶלְיָקִים טָס בָּאַוִּיר | יוסף המעופף | סטף, סטף, זה לא כיף להתעופף! |
| דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים | אפרים מביט לשמים | מנחם החולם |
[עריכה] ערך חינוכי-פדגוגי
הגישה הפדגוגית החמורה שבה נוקט הספר נחשבת כיום למיושנת. עם זאת, טוענים חובבי הספר כי גם ילדים קטנים מסוגלים להבחין בהגזמה הסטירית בה מוצגים הסיפורים, וכי האפקט החזותי המתמשך שיש לאיורים המפורסמים מצליח לגרום לילדים לאמץ נורמות וכללי התנהגות מקובלים.
מצד שני, יש הנחרדים מהברוטליות של הסיפורים והאיורים כמו גם מהמסר החינוכי של הספר. בימי הזוהר של החינוך האנטי-סמכותי נתפס הספר כמיושן ובורגני-ריאקציונרי. בתקופה זו נכתב הספר הפופולרי "Anti-Struwwelpeter" מאת פרידריך וכטר, שהוא פרודיה אנטי-סמכותי של המקור ואחד מהטקסטים הקנוניים של מרד 68.
[עריכה] כתב היד
כתב היד המקורי של הספר, עם הכותרת מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים יפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן-שופע אוהב ילדים, נמצא במוזיאון הגרמני הלאומי בעיר נירנברג.
[עריכה] פרשנות פסיכולוגית
בשנים האחרונות עורר הספר עניין בחוגי הפסיכולוגיה ופסיכיאטריית הילדים, היות שהוא מתאר הפרעה הנפוצה מאוד בילדות: הפרעת קשב וריכוז, היכולה להיות משולבת בהיפראקטיביות (ADHD) או לעמוד בפני עצמה (ADD). בספר שתי דמויות המתאימות לתיאורי ההפרעה. תיאורו של Zappelphillip ("גָּדִי נֻדְנָדִי") הוא אופייני להפרעת קשב מלווה בהיפראקטיביות, בעוד Hans-Guck-in-die-Luft ("דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים") החולמני אופייני להפרעת קשב ללא היפראקטיביות. יש המשערים כי הופמן עצמו סבל מהפרעת קשב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
