אריה נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה נבון
אריה נבון, קריקטורה משנת 1949: הילד המסמל את ישראל נושא את מספר אזרחי המדינה הצעירה.

אריה נבון (1909 - 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה לשנת 1996.

תוכן עניינים

[עריכה] חייו ופועלו

נולד בשנת 1909 באוקראינה שהייתה חלק מן האימפריה הרוסית. עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1919 (בגיל 10) באוניה רוסלאן.

צייר מאות רבות של ציורים, ברובם רישומים בדיו או בפחם, וכן עשרות דיוקנאות של אנשי ציבור, סופרים, שחקנים ואמנים. מבחר מהם מופיע בספר "רישומים". סרט הבנוי על רישומיו בשם "דרך זמר במדבר" נוצר ב-1956, בשיתוף פעולה בינו לבין יעקב אגם ואריה ממבוש. הורה רישום במכון אבני ובסמינר הקיבוצים, אורנים. השתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם. תערוכת יחיד שלו נערכה במוזיאון ישראל ב-1978. על ציוריו זכה בפרס דיזנגוף לציור (1939) ופעמיים בפרס ירושלמי לציור (1941, 1944) .

פרסם קריקטורות במספר עיתונים ובסופו של דבר, התקבל על ידי ברל כצנלסון לעבודה בעיתון ההסתדרות "דבר". היה הקריקטוריסט הקבוע של "דבר" למעלה משלושים שנה (1933 - 1964). כמו כן צייר קריקטורות בעיתונים אחרים (אשמורת, דבר השבוע, דואר היום, 9 בערב ועוד), חלקן עוד לפני 1930. אחדות מהקריקטורות שלו בימי המנדט נפסלו על ידי הצנזורה הבריטית, ואחת הובילה לסגירה זמנית של העיתון. על עבודתו כקריקטוריסט זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1958.

חיבר וצייר סדרות קומיקס (המוכרות בשם "אורי מורי" כשמו של גיבורן הראשון) שהופיעו לראשונה ב"דבר: מוסף לילדים" ב-1934, והחלו להתפרסם מדי שבוע בעמוד האחרון של דבר לילדים החל משנת 1936 (האחרונה בהן הופיעה ב- 1957). רבות מהן נחרזו על ידי המשוררת לאה גולדברג. אייר עשרות ספרים, ביניהם של נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, אביגדור המאירי, ש"י עגנון, משה שמיר, אהרן מגד, חיים חפר, וסיפורים מן המקרא. כמו כן אייר את הסרט המונפש העברי הראשון, "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי", אותו הפיקו וצילמו האחים אגדתי וכתב אביגדור המאירי.

משנת 1948 עיצב תפאורות להצגות בכל התיאטראות, בעיקר בתיאטרון הקאמרי, הבימה ותיאטרון חיפה. החל בהצגת "הוא הלך בשדות" של משה שמיר וביותר מ-150 הצגות לאחר מכן. הייתה לו משרה קבועה בתיאטרון הקאמרי. על פועלו בתחום התפאורה זכה בפרס ישראל לאמנויות הבמה בשנת 1996 (וקודם לכן בפרס המועצה לתרבות ולאמנות, 1972, ובפרס כינור דוד, 1966).

ב- 1975 נבחר על ידי ארגון התיאטרון הבינלאומי כאחד מ-13 אמני התיאטרון המצטיינים והחדשניים בשנים 1970-75 (לצד הבמאי פיטר ברוק ואחרים).

נפטר בתל אביב ונקבר בבית עלמין הירקון.

בנו הוא חתן פרס ישראל לפסיכולוגיה פרופסור דוד נבון.

[עריכה] ספרים

[עריכה] קריקטורות

  • שחור על גבי לבן (עם הקדמה מאת יעקב פיכמן), הוצאת דבר, תרצ"ח.
  • גלויות מן העמק, הוצאת דבר, תש"ב.
  • בחזית ובעורף, הוצאת "עם עובד", תש"ה.
  • עד כאן, הוצאת דבר, תש"ח.
  • אלפיים שנה ושנה : אין זו אגדה ב-5 פרקים (מרחביה: ספרית פועלים, תש"ט 1949).
  • מר ישראל, הוצאת "עם עובד", 1956.
  • אני בן עשר, הוצאת דבר, תשי"ח 1958.

[עריכה] רישומים

[עריכה] קומיקס

  • לג'ירפה כאב גרון, "חלון" מס' 10, הוצאת ספרית פועלים, 1961.
  • אורי כדורי (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1983.
  • החמור החכם (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1986.
  • האפרוח בלבול מח (חרזה: לאה גולדברג), הוצאת ספרית פועלים, 1992.

[עריכה] אוטוביוגרפיה

  • בקו ובכתב, הוצאת עם עובד, 1996.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] טקסט (עם או בלי ציורים)

  • אנציקלופדיה כללית "יזרעאל", כרך שמיני, 1955 (ע' 2321).
  • חיים גמזו. ציור ופיסול בישראל: היצירה האמנותית בארץ ישראל בחמישים השנים האחרונות, 1957 (ע' 66, ציורים: 78-9).
  • בנימין תמוז, דורית לויטה וגדעון עפרת. סיפורה של אמנות ישראל מימי בצלאל ב-1906 ועד ימינו, 1980 (עמ' 72, 80, 83).
  • שלמה שבא. לצייר ארץ כמולדת, 1992 (עמ' 144-151).

[עריכה] ציורים בלבד

  • בנימין תמוז. אמנות ישראל, 1963 (עמ' 49-50).
  • יונה פישר. תל אביב: 75 שנה של אמנות, 1984 (עמ' 132-3, 141, 145-7, 162-3).

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא