הליגה הבלקנית (ברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הליגה הבלקנית הייתה ברית של ארצות נוצריות אורתודוקסיות, שוכנות חבל הבלקן, שכוונה נגד האימפריה העות'מאנית. בברית לקחו חלק בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון.

ברקע ליצירת הברית הייתה המלחמה האיטלקית-עות'מאנית ב-1911 והתחושה שזאת העת בה ניתן לכבוש טריטוריות עות'מאניות. הדיפלומטיה של האימפריה הרוסית השקיעה מאמצים לכינון הברית, שתאמה את האינטרסים שלה ויצרה מצב לא רגיל בו צרפת והאימפריה האוסטרו-הונגרית מצאו עצמן בחזית דיפלומטית משותפת כנגד הליגה והאימפריה הרוסית.

ראשית הברית הייתה בהסכם חשאי להגנה הדדית, בין בולגריה ובין סרביה, שנחתם ב-13 במרץ 1912. ההסכם הזה הורחב ב-12 במאי להסכם צבאי. ב-29 במאי, בסופיה, נחתם הסכם בין בולגריה ובין יוון ובהמשך התווסף גם הסכם בין מונטנגרו ובין בולגריה.

מלחמת הבלקן הראשונה התחילה ב-8 באוקטובר כשמונטנגרו הכריזה מלחמה נגד האימפריה העות'מאנית ובנות הברית הנוספות שלחו ב-13 באוקטובר אולטימטום לאימפריה העות'מאנית והכריזו עליה מלחמה ב-17 באוקטובר.

ניצחון הליגה הבלקנית וכיבוש שטחים עות'מאנים נרחבים הביאה לסוף הברית, כי השותפות התחילו לריב על חלוקת הטריטוריות, במיוחד על חלוקת מקדוניה ואלה היו הסיבות העיקריות למלחמת הבלקן השנייה.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.