המצחיקה עם העגילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המצחיקה עם העגילים
מידע כללי
מאת יעל רוזמן
איורים שושנה היימן
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עם עובד
תאריך הוצאה 1967
מספר עמודים 179
קישורים חיצוניים
מסת"במסת"ב 3211256
הספרייה הלאומית 990011559150205171

המצחיקה עם העגילים הוא ספר לנוער מאת יעל רוזמן, שיצא לאור בשנת 1967, בסדרת "דן חסכן" של הוצאת "עם עובד". את הספר איירה שושנה היימן.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מריאנה - עולה חדשה מרוסיה, בת שתים עשרה, מתוארת כגבוהה, עם שער כהה קלוע בצמות סביב ראשה וזוג עגילים. היא חיה עם אביה מאז שהיא בת ארבע, ולא זוכרת דבר מאמה. בכל זאת, למרות היעדרותה של האם, היא ממשיכה לכתוב לה באדיקות. יש לה דובון חום ומרוט בשם מישק'ה, שקיבלה מתנה מאמה, והיא מאוד מחוברת רגשית אליו.
  • ד"ר משה הוברמן - עולה חדש מרוסיה, אביה של מריאנה.
  • עודד - חברה הטוב של מריאנה. מתואר כבעל עיניים כחולות, יפה ואהוב מאוד על הבנות. הוא סולד מחיבת הבנות, ומעדיף לעבוד במעבדת הכימיה שלו.
  • אדלה הוברמן - אמה של מריאנה, מתגוררת בישראל, עלתה לפני משפחתה לארץ, בשל סיבות רפואיות, ועובדת בבית היתומים על שם זרובבל.
  • סבא אליהו - סבה של מריאנה.
  • יונה - חברה של מריאנה, בתחילת העלילה מוצגת נכה, יושבת בכיסא גלגלים, מתוארת כמצחיקה, חכמה ויפה. בסוף העלילה היא עוברת ניתוח במוח, וכתוצאה מהניתוח חוזרת לעמוד על רגליה וללכת.
  • פטר - רופא לשעבר. הוא איבד את בנו וכתוצאה מכך לקה בדיכאון וגרם לעצמו לחלות. בעקבות מכתב שקיבל מחבר ותיק שלו, שגם הוא רופא, הוא מתעשת וחוזר לעבודתו.
  • הדסה - חברה של מריאנה, נערה מבית היתומים על שם זרובבל, אין לה בושה או פחד והיא עליזה וקשקשנית.[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור נפתח ביומה הראשון בישראל של מריאנה, עולה חדשה מרוסיה. הוא נפתח דרך עיניהן של גאולה ושולה, מלכות כיתה ז'. אז גם מתואר מנהגה של מריאנה לכתוב מכתבים לאמה שעלתה לישראל תשע שנים לפני מריאנה ואביה. מריאנה ואביה מנסים לחפש את אמה של מריאנה, הם מוצאים רמז להימצאותה בכפר קטן. בהגיעם לכפר הם מגלים שהאם עברה לירושלים.

מריאנה מנסה להתרגל לחייה בארץ. הילדים לועגים לה ולמראה הייחודי, לנימוס ולשקט שלה. היא מתקשה בלימודים והילדים לא עוזרים לה.

יום אחד המורה מבקשת ממריאנה לקרוא חיבור בעברית. המורה לא מאמינה שמריאנה כתבה את חיבורה לבד ומתרגזת על מריאנה. מריאנה, בעלבונה, לא מגיעה לבית הספר במשך שלושה ימים ופוגשת את סבה, אליהו, שאותו היא "מאמצת" לסב. יחד הם שוחים בים ולומדים תורה, הם עוד לא יודעים שיש ביניהם קשר דם.

במקביל, מנסה ד"ר הוברמן, אביה של מריאנה, למצוא את אמה בירושלים, כשהוא מגיע לשם הוא מגלה שאמה של מריאנה נפטרה. כשהוא מגיע לביתו ומתכוון לספר למריאנה את הבשורה המרה הוא ומריאנה מוזעקים לביתו של שכנם עודד, וד"ר הוברמן לא מספיק לספר למריאנה על מות אימה. כשהם מגיעים לביתו של עודד, תלמיד כיתה ח', הם מגלים שהוא נפגע בתאונה במעבדת הכימיה שלו, והוא ומריאנה מתחברים סביב אהבתם למדעים.

מריאנה ועודד זוכים בתחרות כתיבה ונוסעים לירושלים לטקס הזכייה, בדרך מספרת מריאנה על חייה ברוסיה ועל הירצחם של סבה וסבתה בעקבות אנטישמיות ועל האנטישמיות שהיא עצמה חוותה. באחד מימי החנוכה עודד מגלה את מריאנה מדברת עם הדובון שלה, מישק'ה, המתנה האחרונה שלה מאמה. היא מספרת לעודד על היעלמותה של אמה ועל הניסיונות למצוא אותה, ועודד מציע לעזור. עודד ומריאנה נוסעים לירושלים, לכתובת שניתנה למריאנה ואביה בכפר, ושם הם מגלים שהמשפחה שבה אמה של מריאנה עבדה, טסה לאמריקה. הם מטיילים בדרכים הירושלמיות בניסיון למצוא רעיון לאן ללכת, ובדרכם הם פוגשים בהדסה, נערה מיוחדת מבית היתומים על שם זרובבל, שמציעה להם ללכת לבית החולים הדסה עין כרם. בהגיעם לבית החולים, הם מגלים שאמה של מריאנה לא מופיעה ברשומות של בית החולים אך הם פוגשים בפטר, החולה במחלה שאיש אינו יודע עליה, שמסיע אותם חזרה לתל אביב.

יום אחד מריאנה מגלה פתק מעודד ובו כתוב שאינו רוצה לראות אותה יותר, גם עודד מגלה פתק דומה ממריאנה. עודד מבין שהפתקים נשלחו משולה וגאולה, שהיו מאוהבות בעודד וניסו להפריד בינו לבין מריאנה. אך מריאנה, שלא מבינה שלא עודד שלח את הפתק, מסרבת לדבר עם עודד. מריאנה לא מדברת עם עודד, היא לא מתחברת עם בנות כיתתה, ומנסה למצוא עוד חברים, במקביל לחיפושים אחרי אמה.

סבא אליהו, שמבין שהוא סבה האמיתי של מריאנה, מפגיש אותה עם יונה, היושבת בכיסא גלגלים. מריאנה מתחברת עם יונה המצחיקה ועם משפחתה.

מריאנה נפגשת בשנית עם פטר, שעדיין חולה באותה מחלה מסתורית שאיש אינו מכיר, ומגלה שרופאיו של פטר מפסיקים להאמין לו ולמחלתו.

באחד הימים, עודד מנסה לדבר עם מריאנה ולשכנע אותה שלא הוא כתב את הפתק ושהוא עדיין רוצה לבלות איתה אבל כעסה של מריאנה רק מתגבר. ללא מריאנה, עודד הולך לביתו של פטר ומגלה את סיפורו האמיתי; הוא מגלה שפטר היה בעבר רופא מפורסם בארץ, והיה לו בן שנפטר בגיל צעיר. פטר, שלא התאושש ממותו של בנו, גרם לעצמו לחלות במחלה מומצאת. לאחר שעודד מעכל את הסיפור, הוא חוזר לביתו של פטר ומגלה שהוא חולה באמת, אבל כל הרופאים מסרבים להאמין לו ולטפל בו. עודד מזעיק את ד"ר הוברמן שמטפל בפטר. כשעודד חוזר כעבור כמה ימים לביתו של פטר בשלישית, הוא מוצא שם את יונה ומריאנה והיחסים בינו ובין מריאנה מתחדשים. עודד מוצא בביתו של פטר מכתב מרופא מפורסם, מנתח מוח מארצות הברית שלמד ביחד עם פטר וחוזר לארץ. הרופא, פרופ' רוברט שוכהנדלר, מציע לפטר להיפגש עמו. עודד, מריאנה, יונה וד"ר הוברמן מבינים, שכאשר הגיע המכתב מפרופ' שוכהנדלר, פטר הבין מה עשה לעצמו בכך שגרם לעצמו לחלות ומה הפסיד כל כך הרבה שנים, ומהצער של הגילוי, חלה באמת.

אט אט, בעזרתה של יונה, פטר מחלים ומחליט להחזיר מכתב תשובה לפרופ' שוכהנדלר ולהיפגש עמו. בינתיים, עודד ומריאנה חוזרים לחפש אחר אמה של מריאנה. הם מוצאים רשימה של אחיות בשם אדלה בירושלים, ומנסים לאתר את אמה של מריאנה. עם הגעתו של פרופ' שוכהנדלר, מנתח המוח, הוא מציע לנתח את מוחה של יונה ולנסות להחזיר לה את האפשרות ללכת. יונה מסכימה והניתוח נקבע.

ביום הניתוח מחליטה מריאנה לתרום את דובה האהוב, מישק'ה, לאחותה של הדסה, חברתה מבית היתומים. כאשר מריאנה מגיעה לבית היתומים, מזהה אחת העובדות שם את מישקה, על פי התפרים החומים שעל בטנו הצהובה, היא קורעת את בטנו ומגלה מכתב בתוכו.

בסופו של דבר, מסתבר שעם עזיבתה של אמה של מריאנה, היא השאירה מכתב בתוך הדוב, מבלי ידיעתם, וכעת היא מצאה את מריאנה. היא, מריאנה וד"ר הוברמן מתאחדים.[1]

עיבוד תיאטרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 הועלתה ההצגה "המצחיקה עם העגילים" בהפקה משותפת של תיאטרון ארצי לנוער ותיאטרון אורתו-דה עם השחקנים ענת פדרשניידר, אלי אליוביץ', אמיר דוליצקי, ליאת פישמן- לני וטלי בן-יוסף ובבימוין של שלומית ארנון ויפעת זנדני צפריר. [2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יעל רוזמן, המצחיקה עם העגילים, עם עובד, 1967
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    המצחיקה עם העגילים, באתר הארץ