העולם שאבד (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ארתור קונאן דויל  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
רומן |
| מקום התרחשות |
אמריקה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הודר וסטאוטון |
| מקום הוצאה |
הממלכה המאוחדת |
| תאריך הוצאה |
1912 |
| סדרה | |
| הספר הבא |
The Poison Belt |
  | |
העולם שאבד (באנגלית: The Lost World) הוא ספר מסוגת מדע בדיוני מאת ארתור קונאן דויל שפורסם לראשונה בשנת 1912, אודות משלחת היוצאת לאגן האמזונס של דרום אמריקה, בה עדיין שרדו בעלי חיים פרהיסטוריים.[1][2] הרומן פורסם במקור כסדרה במגזין Strand ואויר על ידי האמן יליד ניו זילנד הארי רונטרי במהלך החודשים אפריל-נובמבר 1912. דמותו של פרופסור צ'לנג'ר הוצגה בספר זה. הרומן מתאר גם מלחמה בין ילידים לשבט מרושע של יצורים דמויי קוף.
הספר זכה לספרי המשך שלא תורגמו לעברית, ביניהם "The Poison Belt (1913) "The Land of Mist (1926) "When the World Screamed" (1928) ו"The Disintegration Machine" (1929).
הספר תורגם לעברית על ידי גדעון טורי בהוצאת כתר, משנת 1986.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
אדוארד מאלון, כתב צעיר ב"דיילי גאזט", מבקש מהעורך שלו משימה מסוכנת כדי להרשים את האישה שהוא אוהב, גלדיס, שמייחלת לאדם גדול המסוגל למעשים ופעולות אמיצות. המשימה שלו היא לפנות לפרופסור צ'לנג'ר הידוע לשמצה, שלא אוהב את העיתונות הפופולרית אותה תוקף באופן אינטנסיבי ופיזית עיתונאים פולשניים. הנושא אמור להיות המשלחת האחרונה שלו לדרום אמריקה, אשר, מוקפת במחלוקת, מבטיחה תגובה עוינת. מכיוון שגישה ישירה תידחה מיד, מאלון מתחזה לתלמיד רציני. במפגש עם הפרופסור הוא נבהל ממבנה גופו המפחיד, אך מאמין שהתחבולות שלו מצליחות. כשהוא מגלה שמאלון מתחזה, צ'לנג'ר מתפרץ בכעס וזורק אותו בכוח החוצה. מאלון זוכה בכבוד שלו בכך שהוא מסרב להגיש כתב אישום מול שוטר שראה את השלכתו האלימה לרחוב. צ'לנג'ר מכניס אותו בחזרה פנימה, תוך חילוץ הבטחות לסודיות, מגלה בסופו של דבר שהוא גילה דינוזאורים חיים בדרום אמריקה, בעקבות משלחת של חוקר אמריקאי קודם שמת בשם מייפל ווייט. בפגישה ציבורית סוערת שבה צ'לנג'ר חווה לעג נוסף (בעיקר מיריב מקצועי, פרופסור סאמרלי), מאלון מתנדב למשלחת לאימות התגליות. חבריו יהיו פרופסור סאמרלי ולורד ג'ון רוקסטון, הרפתקן שעזר לסיים את העבדות באמזונס; החריצים על הרובה שלו מראים כמה עבדים הוא הרג.
המשלחת מגיעה לבסוף לעולם שאבד בעזרת מדריכים שבטיים, שמפחדים באמונות תפלות מהאזור. סאמרלי שומר על הספקנות שלו - אף על פי שהוא שמח לגלות תגליות מדעיות אחרות בתחום הבוטניקה והאנטומולוגיה: אפילו הצצה של פטרודקטיל מרחוק לא מצליחה לשכנע אותו, מתוך אמונה שזה סוג של חסידות (רוקסטון חד העין נוטה להסכים שהיא לא חסידה אבל אין לה שמץ של מושג מה היא באמת), עד למפגש לילי כשהיא עפה למטה ונראה על ידי כולם מטווח קצר, כשהיא גונבת את ארוחת הערב של חברי המשלחת. לאחר מכן, סאמרלי מתנצל בפני צ'לנג'ר. הצוקים לרמה עצמה מתגלים כבלתי ניתנים להרחבה לכאורה, אך פסגה סמוכה מתגלה ככזו שניתן לטפס עליה, ויתרה מכך, יש לה עץ גבוה שניתן לכרות ולשמש כגשר, המאפשר לארבעת החוקרים לעבור אל הרמה. עם זאת, הם נלכדים כמעט מיד, הודות לבגידתו של אחד מנושאי המזוודות שלהם, גומז: שהוא, כפי שמתברר, עבד לשעבר שאחיו נהרג בעבר על ידי רוקסטון במהלך פעילותו נגד העבדות. גומז נוקם על ידי הפלת העץ מהצוק ותוקע את החוקרים על הרמה. גומז עצמו נהרג לאחר מכן על ידי סבל אחר, עבד לשעבר שחור בשם זמבו, שנשאר נאמן לחבורה: אבל האחרון אינו מסוגל לעשות הרבה יותר כדי לעזור, מלבד לשלוח חלק מהאספקה של המשלחת בחבל.
בעודם חוקרים את פלאי העולם שאבד, מגלים צמחים ויצורים רבים שנכחדו, הם נמלטים בקושי מהתקפה של פטרודקטילים. אף על פי שבקושי נמלטו בחיים, רוקסטון מגלה עניין רב במרבצי החימר הכחול הסמוכים. בלילה דינוזאור אכזרי עומד לפרוץ את שיחי הקוצים המקיפים את המחנה שלהם; רוקסטון מרחיק את הסכנה על ידי ריצה אליו באומץ, כשהוא דוחף לפיד בוער בפניו כדי להפחידו. מאוחר יותר, כולם למעט מאלון נתפסים על ידי גזע של קופי אדם. בעודם בשבי הם מגלים ששבט של ילידים, שעמם אנשי הקופים נמצאים במלחמה, מתגורר בצד השני של הרמה. רוקסטון בורח ויחד עם מאלון מבצע הצלה ומונע מקרי מוות לא נעימים רבים, כולל יליד צעיר שהוא נסיך שבט. הילידים שניצלו לוקחים את חברי המשלחת לכפר שלהם, ואז בעזרת כוח האש שלהם חוזרים להביס את אנשי הקופים. לאחר שהם עדים לעוצמת הרובים שלהם, השבט מבקש להשאירם על הרמה, אך בעזרת הנסיך הצעיר שהם הצילו, הם מגלים בסופו של דבר מנהרה המובילה חזרה לעולם החיצון. במהלך הזמן שלהם עם השבט, רוקסטון מתכנן איך ללכוד אפרוח פטרודקטיל, ומצליח לעשות זאת.
עם החזרה לאנגליה, למרות הדיווחים המלאים של מאלון, מתנגדים רבים ממשיכים לדחות את דיווחי המשלחת, כמו שהיה להם עם הסיפור המקורי של צ'לנג'ר - אף על פי שסאמרלי, לאחר שהיה במשלחת, החליף כעת צד ותומך בצ'לנג'ר. בפגישה פומבית צ'לנג'ר מוציא פטרודקטיל צעיר כהוכחה, מרתק את הקהל ולא מותיר אותם אפשרות לפקפק באמת. החוקרים זוכים מיד למעמד גיבורים, ובגל של התפעלות מוצאים עצמם נישאים בגובה הכתפיים מהאולם על ידי המונים מריעים. הפטרודקטיל, בבלבול, בורח ונראה מספר פעמים במקומות שונים בסביבת לונדון, מעורר תמיהה בכל מקום בו מגיע, אך נראה לאחרונה מתעופף לדרום מערב בכיוון הסביר לביתו.
בארוחת ערב חגיגית פרטית, רוקסטון מגלה לאחרים שהחימר הכחול הכיל יהלומים - הוא הועיד לאפשרות, בעקבות הזיכרון של תכונה דומה בדרום אפריקה - ושהוא הצליח להוציא בערך 200,000 ליש"ט, שאמורים להתחלק ביניהם, צ'לנג'ר מתכנן לפתוח מוזיאון פרטי, סאמרלי מתכנן לפרוש ולסווג מאובנים. מאלון חוזר לאהבתו, גלדיס, בתקווה שהיא תזהה את הישגיו. במקום זאת, הוא מגלה שהיא שינתה את דעתה והתחתנה במקום זאת עם גבר רגיל מאוד, פקיד חסר חשיבות. נדהם מהתפנית הזו ובלי שום דבר שיחזיק אותו בלונדון, הוא מחליט ללוות את רוקסטון בחזרה לעולם שאבד.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופסור ג'ורג' אדוארד צ'לנג'ר, זואולוג
- אדוארד ד' מאלון, כתב
- פרופסור סאמרלי, מדען
- לורד ג'ון רוקסטון, הרפתקן
- גומז, אח למורה העבדים שרוקסטון נהרג
- מנואל, חברו של גומז
- זמבו, חבר דרום אמריקאי של המשלחת
- גלדיס הונגרטון, מושא אהבתו של אדוארד מאלון
- ג'סי צ'לנג'ר, אשתו של צ'לנג'ר
- מייפל ווייט, חוקר שמת שגילה את העולם שאבד
התייחסויות בעבודות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון של בעלי חיים פרהיסטוריים ששורדים עד ימינו לא היה חדש, והוצג כבר על ידי ז'ול ורן ב"מסע אל בטן האדמה". בספרו של ז'ול ורן, שפורסם ב-1864, היצורים חיים מתחת לאדמה בים תת-קרקעי וסביבו. בשנת 1915, הוציא המדען הרוסי ולדימיר אוברוצ'וב גרסה משלו לנושא "העולם שאבד" ברומן "פלוטוניה", הממקם את הדינוזאורים ומינים אחרים משנות היורה בחלל בדיוני בתוך כדור הארץ החלול המחובר לפני השטח דרך פתח בצפון הרחוק. דוגמה נוספת לעבודתו של דויל שהוזכרה בה היא ב-1916, כאשר אדגר רייס בורוז פרסם את "הארץ שהזמן שכח". הגרסה שלו ל"העולם שאבד" הייתה צוללות אבודות מסירת U-Boat גרמנית שגילו את עולמם האבוד של דינוזאורים וקופי אדם באנטארקטיקה. גרסה שגם הופיעה בסרט הקולנוע "Iron Sky: The Coming Race".
התייחסויות נוספות לעבודתו של דויל נמצאות גם בשמות של סרטי קולנוע. מייקל קרייטון עשה בו שימוש חוזר ברומן "העולם האבוד" משנת 1995, ספר המשך לפארק היורה (העיבוד הקולנועי נקרא "העולם האבוד: פארק היורה", שהוא השני בסרטי פארק היורה) בנוסף, הספר וגם העיבוד הקולנועי שלו חולקים סביבה דומה לסיפורו של דויל, הכולל מסע לאזור מבודד מלא בדינוזאורים חיים. בנוסף, שתיים מהדמויות ברומן של קרייטון מזכירות פליאונטולוג בשם ג'ון רוקסטון, המקשרות ל"העולם שאבד" של דויל, שדמויותיו סובבות סביב הרעיון של גילוי פליאונטולוגיה.
השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמויות של אד מאלון והלורד ג'ון רוקסטון עוצבו, בהתאמה, תוך התבססות על העיתונאי א' ד' מורל ועל הדיפלומט רוג'ר קייסמנט, מנהיגי מסע הרפורמה במדינה החופשית של קונגו (האגודה לרפורמות של קונגו), שבה תמך דויל. ב-1911, בדיוק כשדויל כתב את הספר, קייסמנט ערך מסע שני כזה לרפורמה נגד עבדות בחלק האמזונס של פרו.[3]
על פי ההערכות, התפאורה של "העולם שאבד" נוצרה בהשראת דיווחים על משלחתו של חברו הטוב של דויל, פרסי האריסון פוסט (Fawcett), לרמת הואנצ'אקה בפארק הלאומי נואל קמפף מרקדו, שבבוליביה. פוסט ארגן מספר משלחות כדי לתחום את הגבול בין בוליביה לברזיל - אזור של עימות פוטנציאלי בין שתי המדינות. דויל השתתף בהרצאתו של פוסט בפני החברה הגאוגרפית המלכותית ב-13 בפברואר 1911 והתרשם מהסיפור על "מחוז קאופוליקן" המרוחק (היום מישור הואנצ'קה) בבוליביה - אזור מסוכן עם יערות בלתי חדירים, שבו פוסט ראה "עקבות מפלצתיות ממקור לא ידוע". פוסט כתב בזיכרונותיו שפורסמו לאחר מותו: "מפלצות משחר קיומו של האדם עלולות עדיין לשוטט בגבהים הללו ללא עוררין, כלואות ומוגנות על ידי צוקים בלתי ניתנים להרחבה. כך חשב קונן דויל כאשר מאוחר יותר בלונדון דיברתי על הגבעות הללו והראיתי תצלומים שלהן. הוא הזכיר רעיון לרומן על מרכז דרום אמריקה וביקש מידע, שאמרתי לו שאשמח לספק. התוצאה היתה יצירתו "העולם שאבד": ב-1912 הופיעה היצירה כסדרה במגזין Strand, ולאחר מכן בצורה של ספר רב מכר." מחקר שסקר מדע בדיוני בשנת 1996 ובחן מהדורה מאוירת של הרומן העלה שייתכן שהשראה נוספת לסיפור הייתה ההיסטוריה הפוליטית השנויה במחלוקת של שנות 1890 של רמת הרי פאקריימה, וכן הר רוראיימה במיוחד.[4][5]
הדינוזאור שתוקף את המחנה במהלך הלילה מתואר כחיה ("בצל העמוק של העץ... צורה כפופה מלאה במרץ פראי ואיום. זה לא היה גבוה מסוס, אבל המתאר האפלולי הצביע על נפח עצום וכוח"). הוא מזוהה כאלוזאורוס, אם כי הספר אפשר גם את האפשרות שזהו מגלוזאורוס או אלוזאורוס צעיר, מה שיהיה קרוב יותר לתיאור שהוזכר קודם. הרומן מפרט גם מפגש קצר עם נחש ענק, שאורכו מעל 50 רגל. אף על פי שלא התבסס על שום נחש ידוע באותו זמן, תיאורו כנראה הגיע מדיווחים של פוסט. בשנת 1907, טען פוסט כי הרג אנקונדה ענקית בגודל דומה, אם כי הדיווח שלו לא אומת.
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- העולם שאבד – סרט מ-1925 המבוסס על ספרו של קונאן דויל
- העולם שאבד – סרט מ-1960 המבוסס על ספרו של קונאן דויל
- העולם שאבד – סרט מ-1992 המבוסס על ספרו של קונאן דויל
- העולם שאבד – סרט מ-1998 המבוסס על ספרו של קונאן דויל
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- העולם שאבד – סרט טלוויזיה מדע בדיוני המבוסס על הספר של קונאן דויל
- אי הדינוזאורים – סרט הרפתקאות ופנטזיה מונפש טלוויזיוני אמריקאי מ-2002, אשר לוקח חלק בסדרת הסרטים "DIC Movie Toons"
- העולם שאבד – סדרת טלוויזיה מ-2002 ששודרה בערוץ DirecTV
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- העולם שאבד, גדעון טורי, סדרת כתרי, הוצאת כתר, 1986
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ LibriVox, librivox.org
- ^ The Lost World by Arthur Conan Doyle
- ^ Stashower, Daniel (1999). Teller of Tales: The Life of Arthur Conan Doyle. New York: Henry Holt & Co. pp. 321–22. ISBN 9781466863156.
- ^ Wilkins, Harold T. (1998). Secret Cities of Old South America. New York: Cosmo Inc. p. 199. ISBN 9780932813558.
- ^ Fawcett, P. H.; Fawcett, Brian (2010) [1953]. Exploration Fawcett. The Overlook Press. p. 122. ISBN 9781590204306.