מסע אל בטן האדמה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים לא ברורים, תעתיקים לקויים, פירוט יתר, יש להשלים את תרגום המונחים מאנגלית. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ערך זה עוסק ברומן הרפתקאות של ז'ול ורן. אם התכוונתם לסרט משנת 1959, ראו מסע לבטן האדמה (סרט, 1959).
| מסע אל בטן האדמה | |
|---|---|
עטיפת הגרסה העברית של הספר |
|
| מחבר | ז'ול ורן |
| שם בשפת המקור | Voyage au centre de la Terre |
| שפת המקור | צרפתית |
| הוצאה | פייר-ז'ול הצל |
| שנת הוצאה | 1864 |
| סוגה | מדע בדיוני |
מסע אל בטן האדמה (בצרפתית: Voyage au centre de la Terre) הוא ספר מדע בדיוני קלאסי מאת ז'ול ורן שיצא לאור ב-1864 בצרפת.
העלילה מספרת על פרופסור אוטו לידנברוק המינרלוג שעורך מסע למעמקי כדור הארץ. את המסע הוא עורך יחד עם אחיינו אקסל וצייד עופות המשמש כמורה דרך, מארובות הר געש באיסלנד עד ל"מרכז כדור הארץ". במסעם הם עוברים בהרפתקאות רבות, כולל מפגש עם חיות פרהיסטוריות ופגעי טבע ובסופו של דבר חוזרים אל פני כדור הארץ מתוך הר הגעש סטרומבולי שבימה של איטליה.
כבר בזמנו של ורן סברו המדענים כי שכבות כדור הארץ המתוארות בספרו של ז'ול ורן הן שגויות, שכן, חום כדור הארץ עולה במעלה אחת כל עשרים ואחת מטרים. ורן ידע זאת, אך שם בפי הפרופסור את הסברה שייתכן שעליית הטמפרטורות נעצרת בעומק מסוים.
תוכן עניינים |
העלילה[עריכה]
חלק ראשון: פענוח כתב החידה[עריכה]
הסיפור מתחיל ביום ראשון 24 במאי 1863 בביתו של פרופסור אוטו לידנברוק (Otto Lidenbrock), דודו של מספר הסיפור, אקסל (Axel Lidenbrock), בהמבורג שבגרמניה. לידנברוק נחשב למומחה למחצבים ויודע להגדיר "בדיוק כל מחצב מבין ה-600 הידועים למדע".
לידנברוק נחפז לביתו כדי לקרוא בעיון על רכישתו האחרונה מסוחר הספרים היהודי הבליוס (Hevelius's): כתב יד הכתוב באלפבית רוני, באיסלנדית. מחבר הספר הוא סופר איסלנדי בן המאה ה-12 סנורי סטורלוסון, המספר את ההיסטוריה של מלכי נורבגיה ששלטו באיסלנד. דודו של אקסל מניף את הספר כלפי מעלה ואז נופלת ממנו מגילת קלף, שעתידה להוביל אותו למסע אל בטן האדמה. הוא מגלה כי המגילה נכתבה על ידי מלומד איסלנדי מהמאה ה-16, אלכימאי איסלנדי בשם ארנה סאקנוסם (Arne Saknussemm). לידנברוק ואקסל מוצאים קודים הכתובים בכתב אסלנדי עתיק (סימן לאהבת ורן לקריפטוגרפיה). הם מצליחים לפצח את הקוד, הכתוב בכתב ראי, ומגיעים לפתרון החידה:
|
רד, מטייל אמיץ, אל מכתש הר הגעש סנפלס (Sneffels) כאשר הצל של סקארטאריס (שם של הר אחר המצוי ליד הר הגעש) יגיע (אל תוך המכתש) בטרם יחל חודש יולי (הוא יטיל את צילו על פתח מסוים בלוע) וכך תגיע (דרך פתח זה), אל לב האדמה. אני עשיתי זאת. ארנה סאקנוסם" [1] . |
||
חלק שני: ההכנות למסע[עריכה]
לידנברוק מגלה כי בעוד יומיים מפליגה ספינה לאיסלנד. רק אם ייסע בה יגיע למועד שבו הר "סקארטאריס" יטיל צילו על הר הגעש "סנפלס", אשר בפסגתו מצוי "השער" לבטן האדמה. הוא מצטייד בסולמות חבלים, חבלי טיפוס, פנסים ושאר חפצים הדרושים למסע. לאחר מסע דרך ליבק וקופנהגן, הם מגיעים לרייקיאוויק, שם הם רוכשים את שרותו של צייד ברווזים, הנס ביילקה (Hans Bjelke) שמוכן לשמש להם כמורה דרך. ביילקה מתחייב להביאם עד כפר לרגלי ההר ולהמשיך עימם כל עוד הם עוסקים במחקר מדעי. תנאי אחד היה לו: שכרו, שווה ערך ל-12 שילינג, ישולם לו כל יום שבת בשעה 6:00. הם מצטיידים במכשירים מדעיים: מעין מצבר המייצר אור חשמל, מד טמפרטורה גם לטמפרטורות גבוהות במיוחד, ברומטר, כרונומטר ושני מצפנים. הם מגיעים להר הגעש לקראת סוף יוני ומגלים שיש במכתש שלוש ארובות. לידנברוק מגלה ליד אחת מהם חרוט בסלע השם "ארנה סאקנוסם". ב-27 ביוני, בשעה 13:11 דקות מתחיל המסע.
חלק שלישי: אל בטן האדמה[עריכה]
היום הראשון: המשלחת יורדת אנכית לעומק של 840 מטר אל קרקעית הארובה עד לגובה פני הקרקע בסביבת ההר.
היום השני: ירידה למעמקי האדמה תוך הליכה בשיפוע של 45°. ציפוי מבריק מתגלה מהדפנות בשל הלבה שפרצה מההר בשנת 1229. הם מגיעים לעומק 3 ק"מ מתחת לפני הים.
היום השלישי: המשך הצעידה במורד - 9 ק"מ.
היום הרביעי: נדמה להם כי הם הולכים כלפי מעלה. מגילוי קונכייה מסיק הפרופסור שהם יצאו משכבות הלבה.
היום השישי: הליכה במנהרת פחם שמקורו בצמחיה שלא ראתה אור שמש. הם מצטערים שתושבי היקום לא יהנו ממחצבים אלו. הם מוצאים עצים עשבוניים אחדים: גבוהים ומכוסי עשב, שרכים, ליקופודים (lycopods) לצד sigillaria ו-asterophyllites שהם היום צמחים נדירים, אך בעבר מינים אלו נימנו באלפים על פני כדור הארץ.
8 ביולי: "הגענו על ידינו ועל רגלינו, באפיסת כוחות, לצומת דרכים". ללא מים הם שוקלים לחזור. הם נזכרים בקולומבוס שחשב לשוב על עקבותיו כאשר לא הגיע ליבשת החדשה, המתין ימים אחדים והגיע ליעדו. ביום החמישי: מגלים מקור מים רותחים, מים מינרליים ראויים לשתייה ואפילו לספא. המים ימשיכו לזרום בנחל בעקבות החוקרים והם ממשיכים לכיוון דרום מזרח.
10 ביולי: עומק 12 ק"מ ו-144 ק"מ מזרחית מרייקיאוויק.
15 ביולי: 34 ק"מ מתחת לפני האדמה. 240 ק"מ מהר סנפלס. הם מסכמים: הבריאות טובה וטרם פתחנו את ארגז התרופות.
19 ביולי, שבת: הנס מקבל שכרו, לפי ההסכם שנקבע מראש.
20 ביולי, יום ראשון: מנוחה. מתחת לאוקיינוס האטלנטי. עברו 408 ק"מ. נמצאים בעומק 77 ק"מ והטמפרטורה היא 27°.
סיכום ביניים:
אם המרחק מאיסלנד עד מרכז כדור הארץ הוא 7,680 ק"מ, מתוך זה החוקרים עשו רק 58 ק"מ אחרי שהלכו, במעגלים, 408 ק"מ בעשרים יום. אם כך יגיעו למרכז כדור הארץ אחרי 2,000 יום או 5 שנים.
המסקנה: משנים כיוון ומנסים לחזור לקליפת כדור הארץ.
חלק רביעי: השייט באגם[עריכה]
7 באוגוסט: קצב הירידה הוא 10 - 7 ק"מ ליום. אקסל מגלה שהוא לבדו, הולך בלבירינת וחושש להיקבר חי בטרם ימות מרעב וצמא. אחרי יומיים הוא שומע את שמו. הוא משיב ומגלה כי הוא שומע את דודו בעיכוב של 40 שניות - משמע שהם במרחק של 6.8 ק"מ האחד מהשני.
10 באוגוסט: מגיעים לאגם תת-קרקעי באורך משוער של 160 ק"מ (בהמשך יגלו כי אורכו כפול). התקרה שלו, בגובה 4 ק"מ לפחות וממנה נובע אור הדומה לזוהר צפוני. האגם, הנמצא למעשה במערה ענקית, נקרא על שם הפרופסור "ים לידנברוק" (Liedenbrock Sea). הם מטיילים על שפת האגם, ומגיעים לפטריות ענקיות, שרכים דמויי עץ בגובה 30 מטר (Lycopodon Giganteum) ושברי עצמות של חיות קדומות, כמו שיניים של מסטודון. כנראה, העצמות נשטפו לכאן מכדור הארץ. בבוקר הם מבחינים כי באגם מתרחשת תופעת הגאות ושפל בשיעור של 3.6 מטר. הם מחליטים לבנות רפסודה מעץ מאובן, הצף על המים. אחרי 47 ימי מסע הם נושמים אוויר עם חלקיקי מלח.
13 באוגוסט: יציאה לדרך עם רוח צפון מערבית. הטמפרטורה היא 32°. הם נמצאים מתחת לסקוטלנד. דגים חידקן (Sturgeon) בעזרת פיתיון. הפרופסור קובע מדובר בדג קדמון, המצוי רק במאובנים. ממשיכים בשייט והשאלה המתבקשת היא, האם סאקנוסם (מחבר כתב החידה) אכן הלך במסלול זה.
18 באוגוסט: כאשר מודדים את עומק המים, האנך חוזר מכורסם משינים כשל תנין. מפלצת ענקית עולה למים והרפסודה בסכנה. המפלצת נאבקת בזוחל אחר והמשלחת יוצאת בשלום.
20 באוגוסט: הם צופים בגייזר שפורץ מהים. חום המים 163°, כלומר יש מקור חום בבטן האדמה (לא תואם את דעת הפרופסור). נושבת רוח צפון-צפון מזרחית, קצב השיט הוא 17 ק"מ לשעה והמיקום המשוער מתחת לאנגליה.
21 באוגוסט: נקלעים לסערה. הרפסודה נסחפת. שלושה ימים ללא מנוחה.
25 באוגוסט: מגיעים לחוף. הם מתחת לים התיכון. סיור בחוף מגלה אוסף שלדים של חיות קדמוניות ואפילו גולגולת של אדם (Stupendous Golgotha). "הגווייה הייתה משומרת להפליא" [2]. בהמשך הם מגלים יער ענק עצים ובו בין השאר: דקלים, אשוחים ושרכים לרוב. כל העצים והצמחים הם חסרי צבע. מופיע עדר ענק של מסטודונים נהוג על ידי פרא אדם, ענק שמתנשא לגובה של שלושה וחצי מטרים ושערו ארוך ופרוע כשיער הפילים. היה זה מפגש יחיד עם אדם. תוך כדי הליכה הם מוצאים פגיון חלוד, מהמאה ה-16, תוצרת ספרד ועל הסלע גילו חריטה: A.S. - ארנה סאקנוסם היה כאן.
חלק חמישי: השיבה ליבשה[עריכה]
המשלחת סבורה, לפי המצפן, כי הם בדרך צפונה, אל שבדיה, בעומק של 6,000 ק"מ. הם מגלים מבוא, חסום בסלע ענק. ברשותם חומר נפץ והם מחליטים לנפץ בו את הסלע. 27 באוגוסט 6:00, הסלע מתפוצץ ואז ההרים מתפוררים, הים בו שטו סוחף אותם, חושך מלא משתרר, רעש חזק נשמע, נדמה שמתרחשת רעידת אדמה והם נופלים ונסחפים בזרם מים. הם חשים שהרפסודה מתרוממת, החום מגיע ל-40°, הם חוששים להישרף ומגלים שהם בתוך התפרצות געשית, לכודים בתוך הר געש. הם מצפים להגיע לנקודת המוצא איסלנד. הם מגיעים לכדור הארץ, על האי סטרומבולי באיים הליפאריים שבאיטליה, 5,000 ק"מ מנקודת המוצא באיסלנד. הנס קיבל את שכר השבוע ה-13. ב-9 ספטמבר הם שבים להמבורג שבגרמניה.
היבטים מדעיים[עריכה]
ורן כולל בספר התייחסות לאירועים מדעיים: חלקם אמיתיים וחלק דמיוניים. אלה ואלה מהווים חלק אינטגרלי של העלילה ומפיחים בה אווירה של לימוד מדעי.
- גיבור הספר, פרופסור אוטו לידנברוק, פרסם ספר חשוב על תורת הגבישים "A Treatise upon Transcendental Chemistry" (בעברית: מסה על כימיה הטרנסנדנטלית).
- קיומו של אלכימאי מפורסם מהמאה ה-16 בשם Arne Saknussemm.
- ידוע כי חום האדמה עולה במעלה אחת ככל שיורדים 21 מטר במעמקי האדמה. וכך במרכז כדור הארץ החום צריך להיות 360,032 מעלות.
- מכשירים מדעיים ברשות המשלחת: מד טמפרטורה המודד עד 150°, ברומטר מיוחד המודד לחצים גבוהים, מד זמן מדעי, שנבנה על ידי חברה מז'נבה, מכוון למרידיאן של המבורג ואמצעי להפקת חשמל שנקרא מנגנון רומקרוף.
- אם עשן ואדים יוצאים מסדקים בקרקע ולא דרך מכתש הר הגעש, סימן שלא צפויה התפרצות וולקנית[3].
- הפחם בבטן האדמה נוצר מחום גבוה שהיה בעבר בעומק כדור הארץ והפך צמחיה שלא ראתה אור שמש לפחם[4].
- בעומק האדמה לחץ האוויר עולה (under considerable pressure) ועצמת הקול נחלשת (intense sound is down here)[5].
- תופעה אקוסטית בבטן האדמה: גלי הקול עוברים 7 ק"מ ב-20 שניות (1,120 רגל או 341 מטר בשנייה.
- כיפת השמים מעל האגם התת-קרקעי מוארת כתוצאה ממקור חשמלי[6].
- המשלחת מצאה גוויה של אדם קדמון בדומהלממצאים שהתגלו בצרפת ב-28 במרץ 1863 במחצבות האבן של Moulin Quignon ליד Abbeville[7].
עיבודים לספר[עריכה]
סרט[עריכה]
- 1959 - מסע אל בטן האדמה (ארצות הברית). בוים על ידי הנרי לוין ובכיכובם של פאט בון וג'יימס מאסון.
- 1976 - מסע אל בטן האדמה (ספרד). בוים על ידי חואן פיקור סימון ובכיכובם של קנת' מור ופפ מונה.
- 1999 - מסע אל בטן האדמה (ארצות הברית). בכיכובו של טריט ויליאמס.
- 2008 - מסע אל בטן האדמה (ארצות הברית). סרט תלת מימד אשר בוים על ידי אריק ברויג ובכיכובם של ברנדן פרייז'ר, אניטה בריים וג'וש האצ'רסון.
- 2008 - מסע אל בטן האדמה (ארצות הברית). סרט אשר הופץ באמצעות DVD על ידי The Asylum ומבוסס באופן חלקי על הספר המקורי.
טלוויזיה[עריכה]
- 1967 - מסע אל בטן האדמה. סדרת אנימציה בכיכוב קולם של טד נייט, פאט הארינגטון, ג'וניור וג'יין ווב. הסדרה לא תאמה את העלילה המקורית וחולקה לפרקים לא תלויים האחד בשני, כך שמלבד הפרק הראשון אפשר לצפות בהם ללא סדר. לא היה פרק סיום לסדרה.
- 1989 - מסע אל בטן האדמה. סרט אשר אימץ רק את השם והרעיון הכללי מן הספר המקורי. העלילה הייחודית שלו כוונה לנוער. נכתב על ידי דברה ריקי, רג'ינה דייוויס, קיטי צ'אלמרס וראסטי למוראנד ובוים על ידי למוראנד ואלברט פיון. בכיכובם של אמו פיליפס, פול קרפוטס, ג'קלין ברנסטיין, קת'י איירלנד, ג'נט דו פלסיס, ניקולה קוופר, לוצ'נר דה קוק ואילן מיטשל-סמית'.
- 1999 - מסע אל בטן האדמה. סרט של הולמרק בכיכובם של טריט ויליאמס, ג'רמי לונדון, בריאן בראון, טושקה ברגן ויו קיס-ביירן.
- 2007 - מסע אל בטן האדמה. סרט טלוויזיה של RHI Entertainment בכיכובם של ג'וש האצ'רסון, ריקי שרודר, פיטר פונדה, ויקטוריה פראט, סטיבן גרייהם ומייק דופוד. שודר ב-2008 והופץ באמצעות DVD. דמויותיהם של פיטר פונדה וויקטוריה פראט הוספו לעלילה המקורית.
ריק ויקמן[עריכה]
יצירה ספרותית זו זכתה לשני עיבודים מוזיקליים, שניהם על ידי המוזיקאי הבריטי, חבר להקת יס, ריק ויקמן. העיבוד הראשון (והחדשני מבין השניים) הולחן ובוצע בשנת 1974 ונקרא: Journey to the Centre of the Earth. היצירה כללה את התזמורת הסימפונית של לונדון, להקת רוק, מקהלה וקריין. היצירה הורכבה משני חלקים ונחשבה לחדשנית ביותר בשל השילוב הייחודי והמוצלח בין התזמורת ללהקה. בשנת 1999 יצר ווקמן את האלבום: Return to the Centre of the Earth, אשר היה מבוסס על נוסחה זהה ליצירה הקודמת, אך הפעם אירח מספר זמרים מבני דורו כשאת תפקיד הקריין נטל על עצמו שחקן סדרת מסע בין כוכבים, פטריק סטיוארט. היצירה תיארה חזרה דמיונית ברוח יצירתו המקורית של ורן.
הסרט "מסע לבטן האדמה"[עריכה]
| ערך מורחב – מסע לבטן האדמה (סרט, 1959) |
הסרט הופק בשנת 1959, בעקבות הצלחות קודמות של סרטי ז'ול ורן. הוא דומה לספר בכך שהוא מתאר מסע לבטן האדמה, אך התסריט הוא בהתאם למקובל בעולם הקולנוע: על רקע סיפור בלשי ועלילות אהבה. תחילת הסרט היא באדינבורו, בכנס מדעי בו מקבל גיבור הספר, פרופסור אוטו לידנברוק (בגילומו של השחקן ג'יימס מאסון (James Mason)), מתנה - סלע לבה ומגילה המתארת מסע לבטן האדמה שנערך 300 שנה קודם על ידי המדען ארנה סאקנוסם. את המתנה מצא סטודנט מאוהב, בן ביתו, אלק מקאבן (פאט בונֵה). הם יוצאים לאיסלנד ופוגשים באשתו של פרופ' גואטבורג, השחקנית ארלאן דאל (Arlene Dahl), אשר עימו התייעץ פרופ' לידנברוק על טיבה של המגילה. גואטבורג רצה לצאת לבדו למסע לבטן האדמה והורעל. אלמנתו מחליטה לצאת למסע עם פרופ' לידנברוק. עוד מצטרפים למסע, מורה דרך איסלנדי יחד עם הברוז שלו.
בבטן האדמה מתגלה הרוצח, נסיך לבית ארנה סאקנוסם, מחבר המגילה, הסבור כי לו זכות הבכורה בנסיעה. הוא עומד לדין באשמת רצח בפני מושבעים בבטן האדמה ומוצא את מותו בנפילה ללבה רותחת. בסרט תמונות מרהיבות של יער פטריות הענק, מרדף של לטאות קדמוניות וההפתעה: בבטן האדמה מתגלים שרידי העיר אטלנטיס (לא באוקיינוס האטלנטי). הם מתיישבים על מזבח עתיק מאבן, שנמצא במרכז העיר, מחוללים פיצוץ, נישאים על המזבח מעל גל לבה העולה מלוע הר הגעש סטרומבולי ונוחתים בים התיכון. דייגים איטלקים אוספים את הגיבורים והם חוזרים לאדינבורו וזוכים שם לכבוד, לקבלת פנים ולשתי חופות.
לקריאה נוספת[עריכה]
- ז'ול ורן, מסע אל בטן האדמה, עברית: בינה אופק, עופרים - הוצאה לאור, 1999.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ התרגום הלטיני: "In Sneffels Joculis craterem quem delibat Umbra Scartaris Julii intra calendas descende, Audax viator, et terrestre centrum attinges. Quod feci, Arne Saknussemm"
- ^ ב- 1863 גילו בדרום צרפת שלד אדם שגילו נאמד במאה אלף שנים והמדענים הטילו ספק בממצא. הפרופסור אומר: עכשיו יש לנו הוכחה
- ^ פרק 14 בתרגום האנגלי
- ^ פרק 20 בתרגום האנגלי
- ^ פרק 25 בתרגום האנגלי
- ^ באנגלית: the illuminating power of this light, its trembling diffusiveness,its bright, clear whiteness, and its פרק 30 low temperature, showed that it must be of electric origin
- ^ בתרגום האנגלי פרק 38
תרגומים קיימים (בעברית)[עריכה]
מתוך אתר צבי הראל
- „בבטן האדמה”, ישראל זאב שפרלינג, בימ״ס תל אביב, ורשה, 1878.
- „מסע אל מרכז האדמה”, ג. בן־חנה [=גדליהו אמתי], יוסף שמעוני, תל אביב, 1950.
- „מסע אל מרכז כדור הארץ”, שרגא גפני, עמיחי, תל אביב, 1981.
- „מסע אל בטן האדמה”, אביטל ענבר, מועדון קוראי מעריב, תל אביב, 1984.
- „מסע אל בטן האדמה”, בינה אופק, עופרים, תל אביב, 1999.
- „מסע אל בטן האדמה: בתמונות”, מיכל מילר, עופרים, כפר מונש, 2002.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|