הפורום לישראל ירוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפורום לישראל ירוקה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל גלעד אך
תקופת הפעילות 2011–הווה (כ־13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.greenis.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפורום לישראל ירוקה היא עמותה ישראלית המקדמת שמירת סביבה בישראל מתוך ראייה ציונית. מטרת העמותה היא לסייע לרשויות החוק בשמירה על משאבי הטבע, באמצעות תיעוד ומעקב בשטח, ביצוע מחקרים על חומרת והיקף התופעות וקידום פתרונות חקיקה בשדה המשפטי והפרלמנטרי. הארגון פועל מתוך תפיסת עולם של 'מפגעים חוצי גבולות' בשל פערי הרגולציה והאכיפה באזורים שונים במדינת ישראל, לרבות יהודה ושומרון, במטרה למנוע מאזורים אלו להפוך למקור זיהום הפוגע בשאר שטחי המדינה כגון עשן שריפות וזיהומי מקורות מים.

מנכ"ל הארגון הוא גלעד אך, שהיה ממייסדי ארגון הימין עד כאן צעירים למען ישראל.

היסטוריה ומבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה הוקמה בשנת 2011 על ידי קבוצת צעירים בוגרי יחידות מיוחדות בצה"ל, שנחשפו במהלך שירותם הצבאי למפגעי סביבה רבים בכל רחבי הארץ, וכן לקושי של רשויות המדינה בטיפול במפגעים אלו בצורה יעילה.

פרשת הקישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פרשת הקישון

אחד המתנדבים הבולטים היה גלעד אך, שמשמש עד היום כיו"ר העמותה. גלעד הוא אחיו של דוד אך, לוחם שייטת 13 שנפטר לאחר שחלה בסרטן כתוצאה מצלילה במימי הקישון המזוהמים במסגרת שירותו הצבאי. כל חבריו לצוות של דוד נפטרו מסרטן בעקבות הצלילות בקישון והוכרו לאחר מאבק כחללי צה"ל.

במסגרת הליך משפטי שיזמה עמותת העטלף של בוגרי שייטת 13 כנגד צה"ל, פנו אל גלעד אך בבקשה לתעד את זיהום המים בקישון. כך הוקם הגרעין הראשוני של מתנדבים לפעילות של תיעוד מפגעי סביבה, שמתוכם הוקמה העמותה. לימים, הוכח קשר סיבתי בין הפסולת הכימית והביוב התעשייתי שהוזרמו אל הנחל ממפעלים באזור, בין ריכוז החומרים המסרטנים שנמצאו במים, ובין התפרצות המחלה אצל הצוללנים.

בעקבות האובדן, ומתוך הבנה שחלק ניכר מהזיהום והפגיעה בסביבה במדינת ישראל מתבצע על ידי תאגידי ענק ממניעים כלכליים, והיעדר הטיפול והאכיפה האפקטיבית כנגד הפגיעה בסביבה הכוללת השחתה של מרחבים ומשאבים רבים בישראל, הוקמה עמותת 'הפורום לישראל ירוקה' במטרה לתעד, לחשוף ולפעול נגד גורמים עסקיים הפוגעים בסביבה.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסולת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיות בלתי חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוק כלי רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגרטות רכב לא חוקיות.[5]
  • הברחות מצברים מקולקלים מחוץ לישראל.

הסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות משפטית וחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קידום חקיקה ראשית לפתרונות מערכתיים לפי זרמי פסולת או פשיעה סביבתית, במטרה להפוך את הפגיעה בסביבה ללא-כדאית כלכלית.
  • הגשת תלונות לגורמי אכיפה ותביעות כספיות כנגד עברייני סביבה במטרה לגבות מחיר מהפוגעים בסביבה.

דו"חות ומחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת לשנה או יותר, מוציאה העמותה דו"חות ומחקרים[6] העוסקים בנושאים סביבתיים שונים. מטרת המחקרים היא להעלות למודעות ולסדר היום הציבורי תופעות של פגיעה בסביבה שיש בהן כשל רגולציה וחוסר אכיפה של רשויות המדינה.

המחקרים שפורסמו:

  • מחקר גריטת רכבים פיראטית בישראל - סוקר תמונת מצב, מיפוי מגרטות, סטטיסטיקות ונתונים, סקירה בינלאומית ופתרונות למיחזור כלי רכב שירדו מהכביש, באמצעות מנגנון מוסדר לניהול תהליך הפירוק והפיקוח של כלי הרכב בישראל.[7]
  • מחקר החציבה הפיראטית והחוקית ביהודה ושומרון - סוקר את שוק המחצבות בישראל כולל יהודה ושומרון, השפעות סביבתיות ובריאותיות של המחצבות, פיצוצים במחצבות לא חוקיות, עבריינות והצעות לתיקוני חקיקה.[8]
  • מחקר פסולת חקלאית אי-אורגנית והטיפול בה בישראל- סוקר היקפים והתנהגות של כמויות הפסולת החקלאית שאינה מטופלת בישראל, את הסכנות משריפתה, סטטיסטיקות והצעת פתרונות מערכתיים לתופעה.[9]
  • מחקר בנושא מצברים והטיפול בהם בישראל - סוקר את סוגיית הטיפול בפסולת מצברים בישראל, אמנות בינלאומית, תופעות עברייניות, פגיעה בסביבה והצעות לשיפור הרגולציה.[10]
  • סקר מפגעים ארצי - מיפוי ותיעוד כלל המפגעים האקולוגיים הנגרמים מהתעשיות הבלתי חוקיות בישראל. מטרת הסקר היא להציף את עוצמת התופעה לדרג מקבלי ההחלטות ולשיח הציבורי ובכך לסייע לקידום תהליכי תכנון ברמה הארצית ובתהליכי אכיפה ברמה הפרטנית. הסקר מונגש לציבור באתר הפורום.[11][12]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סגירת מפעל בטון בצור יצחק ומפעל הבטון 'מגא בטון' שנמצא בסמוך למסוף אורנית ולראש העין. שני המפעלים לא עמדו בדרישות התקנים לשמירת איכות הסביבה, לרבות ניקוז שפכים, מניעת מפגעי אבק, זיהום אוויר ופיקוח מוסדר.
  • סגירת אתר הטמנת פסולת פיראטי בדימונה בערוץ נחל 'אשלון', שפעל ללא אישור מהמשרד להגנת הסביבה וגרם נזקים אקולוגיים רבים.
  • סגירת אתר הטמנה פיראטי בירקון, שהיה ממוקם בשטח הפתוח מצפון לאזור התעשייה סגולה בפתח תקווה ופעל ללא רישיון עסק ורישיון כללי לטיפול בפסולת.
  • הטלת קנסות על ידי משרד הגנת הסביבה לתאגידי מחזור פסולת אלקטרונית שפעלו בניגוד להנחיות הסביבתיות.
  • סגירת תחנת מעבר פסולת בניין גדולה ששימשה ארגוני פשיעה באזור יבנה.
  • סגירת אתר פסולת בניין ברנתיס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]