הר געש מורכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרוטי פקאיה

הר געש מורכב הוא הר געש מעורב המורכב מכמה חרוטים ומבנים געשיים. כל הר געש עשוי להיות מורכב מאחר שהוא נוצר באמצעות זרמי לבה חוזרים ונשנים, שכבות רבות של אפר געשי, כיפה געשית או חרוט געשי הולך וגדל. עם זאת, "הר געש מורכב" נקרא כך בשל המערכות המורכבות והמרובות היוצרות אותו ולא בשל הישנות התפרצויותיו. למעשה, כל הר געש המורכב מיותר מאשר צינור הזנה אחד יכול להיקרא הר געש מורכב.

אף שהרי געש מורכבים מהווים מבנים געשיים חריגים, הם נפוצים בעולם ונוצרו לאורך הזמן הגאולוגי. הרי געש כאלה עשויים לכלול כמה צינורות הזנה, כמה חרוטי אפר או שילוב של כמה מבנים געשיים.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי געש מורכבים נוצרים כתוצאה משינויים בדפוסי ההתפרצות, מתזוזה של צינור ההזנה או מפריצתם של צינורות הזנה חדשים.

הר געש מורכב עשוי להיווצר כאשר הר געש שכבתי גדל ומכסה מבנים געשיים שנוצרו בהתפרצויות קודמות, זרמי לבה וזרמים פירוקלסטיים – באמצעות התפרצויות חוזרות ונשנות היוצרות לועות וצינורות הזנה חדשים.

קלדרות רבות מהוות הרי געש מורכבים הנוצרים לאחר התמוטטות תקרת תא מאגמה, כאשר בתוך הקלדרה נפערים לועות ונוצרים חרוטים וכיפות חדשים. מבנים חדשים אלה עשויים להיווצר לא רק על קרקעית הקלדרה אלא גם בשוליה, ויוצרים מתחם געשי הנקרא מתחם קלדרה. המבנים החדשים במתחם הקלדרה עשויים להיקרא הרי געש בזכות עצמם. מתחמי קלדרות כאלה הם ילוסטון, קלדרת לונג ואלי במזרח קליפורניה וקלדרת בנט לייק (Bennett Lake Caldera) בקולומביה הבריטית.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מסנטה מריה אל סנטיאגואיטו

הר הגעש סנטיאגואיטו (Santiaguito) בגואטמלה הוא שלוחה פעילה של הר הגעש סנטה מריה. התפרצותו באוקטובר 1902 בעוצמה VEI6 במדד התפרצות געשית נחשבת לאחת ההתפרצויות העזות ביותר שאירעו במאות השנים האחרונות.[1]

בגוואטמלה נמצא גם פקאיה – הר געש בזלתי המורכב מאשכול של כיפות לבה דקיטית ומבנים חרוטיים. התמוטטות פקאיה לפני כ-1,100 שנים יצרה קלדרה, שבשוליה צמחו הלועות הצעירים הפעילים בהווה.[2]

הר הגעש לוקון-אמפונג הוא הר געש מורכב פעיל באי סולאווסי שבאינדונזיה הכולל שני חרוטים געשיים רדומים השוכנים במרחק של 2.2 קילומטרים אחד מהשני: הר לוקון והר אמפונג ולוע געשי פעיל, טוֹמְפַּלוּאַן (Tompaluan), השוכן באוכף שביניהם. מאז המאה ה-19 מתרכזת כל הפעילות הגעשית בלוע טוֹמְפַּלוּאַן.

דוגמאות נוספות מרחבי העולם: טונגרירו במרכז האי הצפוני של ניו זילנד, איסקיהאי געשי באיטליה, האי הרד ואיי מקדונלד – איים געשיים בדרום האוקיינוס ההודי, בארו בפנמה, גלראס (Galeras) באנדים הקולומביאנים ורבים אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]