גואטמלה

בין המאה ה-4 למאה ה-11 היוותה שפלת מחוז פּטֶן (El Petén) את המרכז של תרבות המאיה המשגשת. לאחר קריסתן הפתאומית של ממלכות השפלה, המשיכו מדינות הרמה הדרומיות יותר להתקיים עד כיבושן על ידי הספרדים החל בשנת 1523. מחוז אַלְטָה-וֶרַאפּאס ידוע בעובדה שהצליח להתנגד לכוח החרב, אך נכבש בסופו של דבר על ידי עבודת המיסיונרים. כמעט כל הספרות הפרה-קולומבינית הכתובה נעלמה בשל המדיניות העקבית של הספרדים להשמיד את כתבי ה"כופרים". עם זאת, ספר אחד, ה"פּוֹפּוֹל ווּחְ" (Popol Vuh, "ספר המועצה" בשפת הקִיצֶ'ה), שרד. ספר זה מתאר את מיתוס הבריאה של תרבות הקיצ'ה, ונחשב לאחד הטקסטים הפרה-קולומבינים החשובים ביותר.

את עצמאותה מספרד קיבלה גואטמלה ב-1821, תחילה כחלק מהפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. אך משמדינה זו התפרקה במהלך מלחמה שנמשכה מ-1838 ועד 1840, הפכה גואטמלה למדינה עצמאית.

מאותה עת ואילך גדושה ההיסטוריה של גואטמלה במהפיכות, הפיכות, ממשלות לא דמוקרטיות והתערבויות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית. ה-CIA, עם תמיכה של החברה בגואטמלה ניצח על הדחת הממשל ב1954. מבצע זה סימן את תחילתה של תקופה רוויית זעזועים ברפובליקה. מלחמת אזרחים בת 36 שנה נסתיימה בשנת 1996 עם חתימה על הסכם שלום עם כוחות הגרילה. 1983 מצוינת כשנה שבה נסתיימה האלימות הפוליטית והובילה לבחירות דמוקרטיות החל מ1985 ועד היום. הבחירות האחרונות נערכו ב-2007.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של גואטמלה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

לפרלמנט של גואטמלה, ה-קונגרסו דה לה רפובליקה, יש בית אחד עם 158 מושבים, הנבחרים אחת לארבע שנים יחד עם הנשיא. הנשיא מתפקד כראש מדינה וגם כראש ממשלה בעזרת קבינט שהוא ממנה; הנשיא אינו רשאי להבחר פעמיים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת גואטמלה

המגזר החקלאי מהווה רבע מהתל"ג, שני שליש מן היצוא, וחצי מכוח העבודה. עיקר התוצרת היא קפה, סוכר ובננות. ייצור ובנייה מהווים חמישית מהתל"ג.

החתימה על הסכמי השלום בדצמבר 1996, שסיימה שלושים ושש שנות מלחמת אזרחים הסירה מכשול משמעותי על השקעות זרות. ב 1998, פגע ההוריקן מיץ' בגואטמלה, אך נזקיו היו מועטים בהשוואה לשכנותיו.

בין האתגרים הנותרים ניתן למנות את הגברת הכנסות הממשלה, גיוס תרומות מתורמים בינלאומיים, והגברת היעילות והשקיפות הן של הממשלה והן של פעולות פיננסיות במגזר הפרטי.

[עריכה] גאוגרפיה

מפה של גואטמלה

ערך מורחב – גאוגרפיה של גואטמלה

מרבית המדינה היא הררית, למעט קווי החוף, והשפלה של מחוז פטן, המשתרע על פני צפונה של המדינה. אקלימה טרופי חם, אך ממוזג יותר ברמה. מרבית הערים מרוכזות בחלקה הדרומי של המדינה, ההררי, של המדינה. הערים המרכזיות הן גואטמלה סיטי הבירה, קצאלטנאנגו, ואֶסְקְװִינְטְלָה. אגם אִיסָבָל הגדול ממוקם בקרבת החוף הקריבי.

[עריכה] מחוזות

מנהלית, גואטמלה מחולקת ל-22 מחוזות (Departamento), עם בירות-מחוז (Cabecera):

אִיסָבָאל (Izabal)
אָלְטָה וֶרַאפּאס (Alta Verapaz)
אֶסְקְװִינְטְלָה (Escuintla)
אֶל פּטֶן (El Petén)
אֶל פּרוֹגְרֶסוֹ (El Progreso)
אֶל קִיצֶ'ה (El Quiché)
בּאחָה וֶרַאפּאס (Baja Verapaz)
גואטמלה (Guatemala)
װֶװֶטֶנָאנְגוֹ (Huehuetenango)
חַלָאפּה (Jalapa)
חוּטִיָאפּה (Jutiapa)
טוֹטוֹנִיקָאפּאן (Totonicapan)
סַקָאטֶפּקֶס (Sacatepéquez)
סַן מָרְקוֹס (San Marcos)
סָנְטָה רוֹסָה (Santa Rosa)
סוֹלוֹלָה (Sololá)
סוּצִ'יטֶפּקֶס (Suchitepéquez)
סַקָאפּה (Zacapa)
צִ'ימַאלְטֶנָאנְגוֹ (Chimaltenango)
צִ'יקִימוּלָה (Chiquimula)
קֶצַאלְטֶנַאנְגוֹ (Quetzaltenango)
רֶטָאלוּלֵאוּ (Retalhuleu).

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של גואטמלה

שוק למרגלות הכנסייה בצ'יצ'יקסטנאנגו

מקדשי מאיה עתיקים בטיקאל

אגם אטיטלאן

כ-55% מתושבי גואטמלה הינם "מֵסְטִיסוֹס" (בני תערובת של אירופאים ואינדיאנים אמריקאים), וכן אינדיאנים טהורי דם שנטמעו באוכלוסיית המסטיסוס. אינדיאנים צאצאי מאיה, שלא נטמעו באירופאים, מהווים כ-43% מהאוכלוסייה. לבנים ואחרים מהווים את יתר האוכלוסייה. קיימים במדינה גם אזרחים שחורים, בעיקר לאורך החוף הקריבי. קיימות גם קהילות מהגרים שונות, בעיקר בעיר הבירה, כגון יהודים, ישראלים יורדים, ואף פלסטינים.

מרבית האוכלוסייה היא כפרית, אך קיימת מגמת עיור משמעותית.

מרבית האוכלוסייה היא נוצרית קתולית, אף שצורת הפולחן הקתולי במדינה משלבת אלמנטים רבים של פולחן מסורתי. כ-40% מהאוכלוסייה הם פרוטסטנטים, וכאחוז אחד שומר על פולחן של דתות המאיה המסורתיות. השפעה רבה נודעת למיסיונרים אוונגליים.

על אף שהשפה הרשמית היא ספרדית, היא איננה מובנת לתושבים ילידים רבים. כ-22 שפות מאיה, בראשן שפת הקִיצֵ'ה, עדיין נמצאות בשימוש נרחב, בעיקר באזורים כפריים. בהסכמי השלום מדצמבר 1996 נקבע שמסמכים רשמיים מסוימים, בעיקר כאלו הקשורים לבחירות, יתורגמו למספר שפות מאיה. כמו כן, תושבים לאורך החוף הקריבי, בעיקר בעיירה ליווינגסטון, מדברים בשפת הגָרִיפוּנָה הקריבית.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות של גואטמלה

ההשפעות של תרבות המאיה מחד ושל תרבות הקולוניאליזם הספרדי ניכרות מאוד ברחבי המדינה. מסורות הלבוש והמזון של צאצאי המאיה עדיין נשמרות במקומות רבים, וקיימים אתרי-עתיקות מאיה רבים. לאורך החוף הקריבי ניתן לראות השפעות אפריקאיות במזון, בשפה, בשירים ובריקוד.

בקרב המאמינים המורמונים, גואטמלה נחשבת באופן מסורתי כמקום של ארץ לֶחִי-נֶפִי, אם כי זו אינה עמדתה הרשמית של הכנסייה.

[עריכה] יהודי גואטמלה

בגואטמלה כ-900 יהודים, מספר בתי כנסת, גן ילדים יהודי ובית ספר "תרבות" המשלים את לימודי היהדות לתלמידיו הלומדים בבתי ספר כלליים.

אנוסים רבים הגיעו לגואטמלה במאה ה-16. באחת הכנסיות בעיר העתיקה של העיר אנטיגואה, בירת המדינה לשעבר, נמצאת כנסייה שעליה סימנים יהודים מובהקים, כגון המנורה וכלי המשכן. כמרים המגיעים לכנסייה זו אף נוהגים לנשק את המשקוף הימני של הכנסייה טרם כניסתם. הם גם אומרים את הפסוק "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא", אף שאינם מבינים את משמעותו. הרב אליהו בירנבוים סובר כי כל אלו הם סימנים שהשאירו האנוסים, על מנת להבדיל בין הכנסייה למקום תפילה יהודי^[1].