וולקנולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולקנולוגיה (אנגלית: Volcanology ואף Vulcanology) הוא תחום מדעי החוקר הרי געש, לבה, מגמה ותופעות גאולוגיות דומות. המונח וולקנולוגיה בא מן השם הלטיני וולקן, אל במיתולוגיה הרומית. וולקנולוג הוא חוקר בתחום הוולקנולוגיה.
במסגרת מחקריהם וולקנולוגים מרבים לבקר בהרי געש, בעיקר באלה הפעילים מביניהם, כדי לצפות בהתפרצויות, לאסוף דגימות מחומרי הפליטה של ההר, כולל אפר, סלעים ודגימות לבה. אחד ממוקדי המחקר בוולקנולוגיה הוא בניסיון לשפר חיזוי התפרצויות הרי געש. נושא העשוי לחסוך בחיי אדם רבים, בדומה לחיזוי רעידות אדמה. וולקנולוגים חוקרים את אופן היווצרותם של הרי געש, את מצבם הנוכחי, כמו גם את עברם.
[עריכה] היסטוריה
הניסיון הראשון להסבר מדעי של תופעת הרי הגעש נעשתה על ידי הפילוסוף היווני אמפדוקלס (430-490 לפנה"ס לערך), אשר ראה את העולם כמחולק לארבעה כוחות יסודיים: אדמה, אוויר, אש ומים. על פי אמפדוקלס, הרי הגעש הם ביטוי ליסוד האש. אפלטון גרס כי כמויות בלתי נדלות של מים חמים וקרים זורמים בנהרות תת-קרקעיים. בעומק כדור הארץ מתפתל לו נהר אדיר של אש, הפיריפלגטון (Pyriphlegethon) אשר מזין את הרי הגעש בעולם. אריסטו ראה באש התת-קרקעית תוצאה של החיכוך של הרוח כאשר היא חודרת למעברים צרים.
לרוח היה תפקיד מרכזי בהסברים השונים להרי הגעש עד המאה ה-16. הפילוסוף הרומי לוקרטיוס טען כי אטנה היה חלול לחלוטין וכי האש התת-קרקעית הבוקעת ממנו מוזנת מרוחות עזות המנשבות על פני הים. אובידיוס האמין כי הלהבות מוזנות ב"מאכלים שמנים" והתפרצויות הרי געש דועכות כאשר המזון אוזל. ויטרוביוס טען כי גופרית, אלום (אבן מלח המורכבת מגופרת אשלגן וגופרת חמרן) וביטומן הם שהזינו את האש התת-קרקעית. תצפיות שערך פליניוס הזקן העלו כי רעידות אדמה קדמו בדרך כלל להתפרצות הר געש. הוא עצמו נהרג כתוצאה מהתפרצות הר הגעש וזוב.
בתקופת הרנסאנס תאורי הרי הגעש קידמו במידה ניכרת את הידע הקיים, זאת למרות התנגדות הכנסייה הקתולית למחקרים מדעיים על טבע העולם, במיוחד אלה העומדים בסתירה לכתבי הקודש. למרות זאת תופעת זרם פירוקלסטי באיים האזוריים תוארה בשנת 1580. גאורגיוס אגריקולה טען, בניגוד לדקארט אשר בא אחריו, כי לקרני השמש אין כל קשר לתופעת הרי הגעש. אגריקולה האמין כי תרסיס הנמצא בלחץ רב גורם להתפרצויות של "שמן הרים" ובזלת.
יוהנס קפלר ראה בהרי הגעש נתיב לדמעות ולהפרשות של כדור הארץ, המפריש ביטומן, זפת וגופרית. דקארט, אשר הכריז כי אלוהים ברא את הארץ ברגע אחד, הכריז גם כי עשה זאת בשלוש שכבות, המעמקים הלוהטים, שכבת המים והאוויר. הרי הגעש, להשקפת דקארט, נוצרו כאשר קרני השמש פילחו את הארץ.
