התופת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התופת
Inferno Heb.jpeg
כריכת הספר בעברית
מחבר דן בראון
שם בשפת המקור Inferno
שפת המקור אנגלית
הוצאה Doubleday
שנת הוצאה 2013
סוגה מתח
תרגום לעברית כן, מודן הוצאה לאור, 2013
תורגם לשפות ספרדית, צרפתית, איטלקית
מספר עמודים 533
ספר קודם הסמל האבוד

התופת (Inferno, גיהנום באיטלקית, בפורטוגזית וספרדית) (2013) הוא מותחן שנכתב על ידי הסופר דן בראון וזהו הספר הרביעי אודות רוברט לנגדון, לאחר מלאכים ושדים, צופן דה וינצ'י והסמל האבוד. הספר פורסם באנגלית ב-14 במאי 2013.

הספר בדומה לספרים הקודמים בסדרה מרמז על ההיסטוריה והאמנות כשהשם "אינפרנו" (גיהנום) שואב השראה מהקומדיה האלוהית של דנטה והחלק הראשון בה המכונה "אינפרנו". דן בראון מתכתב עם החלק הראשון בספרו של דנטה החל מהציטוט בפתח הספר, המיוחס לדנטה עצמו: "המקומות האפלים ביותר בגיהנום ראויים לאלה השומרים על ניטרליות בעתות של משבר מוסרי". הספר עוסק בבעיה של התפוצצות האוכלוסין של כדור הארץ.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הגיהנום של סנדרו בוטיצ'לי.

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן נפתח בגבר מסתורי הנמלט מפני דמויות לא מוכרות בתוככי מגדל הפעמון של פירנצה.

פירנצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרופסור לתולדות האמנות של הארוורד, רוברט לנגדון מתעורר בחדר בית חולים כשהוא פצוע בראשו ולא זוכר דבר מאירועי הימים האחרונים. הזיכרון האחרון שלו היה מהארוורד, אך בית החולים שבו הוא שוהה שוכן בפירנצה, איטליה. סיינה ברוקס, רופאה בבית החולים מסבירה לו כי הוא סובל מזעזוע מוח עקב פגיעה מקליע שבעטיה הובהל לחדר המיון. לפתע, אישה לבושה בבגדי פאנק בשם ואיינטה פורצת אל החדר ויורה ברופא אחר ונכנסת אל החדר. סיינה תופסת את רוברט ונמלטת עמו אל דירתה בעיר.

רוברט מוצא בכיס חליפתו גליל רעיל ומחליט ליצור קשר עם הקונסוליה האמריקאית. הם אומרים לו כי הם חיפשו אחריו ומבקשים את מיקומו. הוא מוסר להם את המיקום סמוך לדירתה של סיינה, מתוך כבוד לפרטיותה. כשהוא מביט מחלון דירתה, הוא רואה לתדהמתו את וייאנטה מגיעה אל המיקום שהוא מסר ובידה אקדח. מתוך אמונה כי הממשל האמריקאי מבקש להרוג אותו הוא מבין כי ההזדמנות היחידה שלו לשרוד הוא לגלות מהו הגליל הרעיל.

כשהוא פותח את הגליל הוא מגלה גליל עצם מתקופת ימי הביניים, מצויד במקרן היי-טייק, שמקרין גרסה של מפת התופת מאת סנדרו בוטיצ'לי. לפתע חיילים לבושי שחורים פושטים על הבניין וסיינה ורוברט מצליחים להימלט. השניים מגיעים אל העיר העתיקה של פירנצה כשהם מבינים שלגליל הרעיל יש קשר לדנטה, אך מגלים שהמשטרה המקומית והמשטרה הצבאית האיטלקית תחמו את הגשרים ותרים אחריהם. הם נמלטים אל גני בובולי.

רוברט מוצא את הפתרון למפת התופת באמצעות עשר אותיות שנוספו אל עשר השכבות, שכבר סודרו, של "תעלות הרשע", המעגל השמיני בחלק "גיהנום" של הקומדיה האלוהית. הזזת השכבות בחזרה חושפת את המשפט "CERCA TROVA", אזכור לציור "קרב מרציאנו" מאת ג'ורג'ו וזארי, השמור בפאלאצו וקיו, ובהשראת "קרב אנגיארי". החיילים עטויי-השחורים מופיעים שוב ורוברט וסיינה מגיעים אל העיר העתיקה כשהם משתמשים במסדרון וזארי.

מנהלת המוזיאון שמשכן את יצירת "קרב מרציאנו", מרתה אלווארז מזהה את רוברט כיוון שרוברט נפגש עמה לילה קודם יחד עם "הדומינו", מנהל הקתדרלה בפירנצה, וביקש לראות את מסכת המוות של דנטה. רוברטו מבין שהוא עוקב אחר צעדיו שלו מהלילה הקודם. מרתה לוקחת את השניים אל המסיכה אך מגלים שזו נעלמה. כשהם סוקרים את מצלמות האבטחה, מתברר שרוברט יחד עם "הדומינו" גנבו את המסכה. שומרי המוזיאון סוגרים על רוברט וסיינה כשבנקודה זו מזכירו של הדומינו יוצר קשר עם רוברט ומעדכן אותו כי דומינו מת מהתקף לב, כשמילותיו האחרונות היו "גן עדן 25".

רוברט וסיינה נמלטים משומרי המוזיאון, כשהחיילים השחורים מגיעים לבניין. הם חוצים את המבנה דרך היצירה "Apotheosis of Cosimo I" מאת וזארי כשסיינה הודפת את ואיינטה והורגת אותה. רוברט לומד שהמילים "גן עדן 25" מתייחסות להבפטיסטריום של פירנצה. השניים מוצאים שם את מסכת דנטה וחידה שנכתבה בידי בעליה הנוכחיים של המסכה, מיליארדר גנטיקאי בשם ברטרנד זובריסט. אדם בשם ג'ונתן פריס טוען שהוא מארגון הבריאות העולמי והוא מסייע להם להימלט מהחיילים עטויי- השחורים. הם עוקבים אחר החידה ומגיעים לונציה, אך ג'ונתן נופל לפתע חסר-הכרה, בעוד סיינה נמלטת ורוברט נלכד בידי החיילים השחורים.

ונציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט נלקח אל אליזבת סינסקי, מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי, והוא מקבל הסבר נרחב אודות מה שאירע קודם לאשפוזו בבית החולים: ברטרנד זובריסט התאבד לפני כשבוע והיה מדען משוגע ואוהד מושבע של דנטה שביקש להנדס מוות שחור חדש כדי לטהר את העולם מהתפוצצות אוכלוסין. אליזבת פשטה על קופסת החסכון של זובריסט ומצאה גליל והביאה את רוברט לפירנצה כדי לעקוב אחר הרמזים, אך רוברט ניתק קשר לאחר שנפגש עם מרתה ו"הדומינו", כשארגון הבריאות העולמי חשש כי הוא בגד והחליט לעבוד עם תומכיו של ברטרנד כדי להפיץ את המגפה. החיילים השחורים מתבררים כיחידה מיוחדת של ארגון הבריאות העולמי שמעולם לא התכוונו להרוג רוברט אלא להביאו בחזרה. אולם ברטרנד הותיר מאחוריו צל: קבוצת ייעוץ לא אתית בשם "הקונסורציום" שמטרתה להגן על גליל העצם עד לתאריך היעד. כשאליזבת לקחה את הגליל, הם היו מחויבים להגן בכל מחיר על גליל העצם. הם חטפו את רוברט לאחר הפגישה עם מרתה ו"הדומינו" אך רוברט לא פתר את המשפט כולו. בשלב זה הם הביאו לרוברט סמים כדי לגרום לו לשכוח מאירועי הימים האחרונים וזייפו פציעה ולגרום לכך שיתעורר בבית החולים ולמנוע ממנו מלפתור את העניין עד תומו. השיחה אל הקונסוליה האמריקאית בוימה אף היא. אולם מנהיג הקונסורציום החליט להתחיל לשתף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי מתוך מודעות כי מעשיו של ברטרנד לא היו אלא מזימה לטרור ביולוגי.

סיינה מתגלה כנוכלת ו"הקונסורציום" מבין שהיא הייתה התומכת החשאית של ברטרנד. היא יודעת את מיקום נוסחת המגפה לאחר שרוברט למעשה פתר את החידה וברצונה להפיץ את המגפה בכוחות עצמה. רוברט, ארגון הבריאות העולמי והקונסורציום מסייעים זה לזה כדי לעצור אותה באמצעות מציאות מיקום החידה האמיתי, שלא היה ונציה אלא איסטנבול, מאז שאנריקו דאנדולו, דוכס ונציה, נקבר שם.

איסטנבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט לנגדון ונציגי ארגון הבריאות העולמי מגיעים אל ההאגיה סופיה אך מגלים שהמגפה בבור מים, הם מוצאים שם את סיינה ובידה השק המכיל את המגפה, כשהוא שבור ומשפיע על התיירים הנמצאים שם. סיינה רצה בעודה צועקת "אש" וגורמת לתיירים להימלט העירה.

עד מהרה מתברר שסיינה לא ניקבה את השק והיה בו למעשה מים מותססים, וכי המגפה כבר התפשטה הרבה קודם. התברר שהוירוס התחבר עם דנ"א אנושי. התברר כי סיינה ביקשה לבלום בעצמה את המגפה אך לא סמכה על ארגון הבריאות העולמי עצמו שלא ינסה להשתמש במגפה כמחקר לפיתוח כלי נשק.

מנהיג הקונסורציום מנסה להימלט מארגון הבריאות העולמי והוא שולח אדם הלבוש כשוטר טורקי שעוצר אותו, אך מאוחר יותר הוא אכן נעצר על ידי המשטרה הטורקית ומוביל לחקירה על ארגון קונסורציום. סיינה מקבלת חנינה בתמורה לכך שתעבוד מול ארגון הבריאות העולמי בעתות משבר, עקב הרקע שלה כרופאה.

דמויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השראה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק העשירי של הספר רוברט לנגדון מזכיר אמרה של רוברט אופנהיימר, בזמן שנבחנה פצצת האטום הראשונה: "עכשיו הפכתי למוות, מחסל העולמות". בראון מתייחס באופן לא מדויק ל"וישנו, מחסל העולמות". אף שהפתגם נלקח מ"בהגאוואד גיטה" שבה קרישנה אומר זאת לארג'ון כשהוא מציג לו צורה אחרת. קרישנה היא התגלמות הוישנו מה שעשוי להסביר אם רוברט משתמש בפתגם עם שמו של וישנו.

שמו של אנריקו דאנדולו היה אמור להיכתב כהנריקוס דאנדולוס, מאחר שהסמן על קברו בהאגייה סופיה נקרא כהנריקוס דאנדולו.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התופת (סרט)

ביולי 2013 פורסם לראשונה כי טום הנקס ורון הווארד מעוניינים לשוב ולשתף פעולה ביצירת סרט קולנוע שיתבסס על הספר. אך ההפקה טרם התחילה. Sony Pictures הכריזו כי הסרט ייצא לאקרנים בדצמבר 2015 וכי הצילומים יתרחשו באיטליה ויתחילו באפריל 2015.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]