התופת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התופת
Inferno Heb.jpeg
כריכת הספר בעברית
מחבר דן בראון
שם בשפת המקור Inferno
שפת המקור אנגלית
הוצאה Doubleday
שנת הוצאה 2013
סוגה מתח
תרגום לעברית מודן הוצאה לאור, 2013
תורגם לשפות ספרדית, צרפתית, איטלקית
מספר עמודים 533
ספר קודם הסמל האבוד

התופת (Inferno, גיהנום באיטלקית, בפורטוגזית וספרדית) (2013) הוא מותחן שנכתב על ידי הסופר דן בראון וזהו הספר הרביעי אודות רוברט לנגדון, לאחר מלאכים ושדים, צופן דה וינצ'י והסמל האבוד. הספר פורסם באנגלית ב-14 במאי 2013.

הספר בדומה לספרים הקודמים בסדרה מרמז על ההיסטוריה והאמנות כשהשם "אינפרנו" (גיהנום) שואב השראה מהקומדיה האלוהית של דנטה והחלק הראשון בה המכונה "אינפרנו". דן בראון מתכתב עם החלק הראשון בספרו של דנטה החל מהציטוט בפתח הספר, המיוחס לדנטה עצמו: "המקומות האפלים ביותר בגיהנום ראויים לאלה השומרים על נייטרליות בעתות של משבר מוסרי". הספר עוסק בבעיה של התפוצצות האוכלוסין של כדור הארץ.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הגיהנום של סנדרו בוטיצ'לי שמוקרנת מהמקרן הזעיר. בציור תשעת מעגלי הגהנום בנויים כטרסות במשפך. המוטו שחוזר על עצמו "הַבָּא בְּשַׁעֲרִי – מִן הַתִּקְוָה חֲדַל נָא!"
מסכת המוות של דנטה אליגיירי, פאלאצו וקיו. האימרה "האמת נראית רק דרך עיני המוות" רומזת למעשה למסכה זו.
אגן הטבילה בהבפטיסטריום של פירנצה שבו מוצאים רוברט וסיינה את מסכת המוות של דנטה.

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן נפתח בגבר מסתורי הנמלט מפני דמויות לא מוכרות בתוככי מגדל הפעמון של מנזר באדיה בפירנצה וקופץ אל מותו.

פירנצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרופסור לתולדות האמנות של הארוורד, רוברט לנגדון מתעורר בחדר בית חולים כשהוא פצוע בראשו ולא זוכר דבר מאירועי הימים האחרונים. הזיכרון האחרון שלו היה מהארוורד, אך בית החולים שבו הוא שוהה שוכן בפירנצה, איטליה. סיינה ברוקס, רופאה בבית החולים מסבירה לו כי הוא סובל מזעזוע מוח, עקב פגיעה מקליע, שבעטיה הובהל לחדר המיון. לפתע, אישה לבושה בבגדי פאנק בשם ואיינתה, תוך כדי שהיא מנסה לפרוץ לחדר, היא יורה ברופא הנוסף. סיינה נועלת את הדלת ונמלטת עם רוברט אל דירתה בעיר.

רוברט מוצא בכיס חליפתו גליל מתכת מטיטניום שמוטבעת עליו אזהרה ביולוגית, ומחליט ליצור קשר עם הקונסוליה האמריקאית. הם אומרים לו כי הם חיפשו אחריו ומבקשים את מיקומו. הוא מוסר להם את המיקום סמוך לדירתה של סיינה, מתוך כבוד לפרטיותה. כשהוא מביט מחלון דירתה, הוא רואה לתדהמתו את ואיינתה מגיעה אל המיקום שהוא מסר ובידה אקדח. מתוך אמונה כי הממשל האמריקאי מבקש להרוג אותו, הוא מבין כי ההזדמנות היחידה שלו לשרוד הוא לגלות מהו הגליל הרעיל.

כשהוא פותח את הגליל הוא מגלה חותם גליל עשוי שנהב מתקופת ימי הביניים שעליו מגולף דמות של שטן תלת ראשי והאותיות SALIGIA (ראשי תיבות של שבעת החטאים של הנצרות בלאטינית), שבתוכו מקרן הייטק זעיר, שמקרין גרסה של מפת התופת מאת סנדרו בוטיצ'לי. לפתע חיילים לבושי שחורים פושטים על הבניין, לאחר שרוברט חשף את האיי פי שלו בגלישה לחשבון הדואר האלקטרוני שלו בהרווארד, וסיינה ורוברט מצליחים להימלט. השניים מגיעים לאזור של העיר העתיקה של פירנצה כשהם מבינים שלחותם הגליל יש קשר לדנטה, אך מגלים שהמשטרה המקומית והמשטרה הצבאית האיטלקית תחמו את השערים ותרים אחריהם, הם נמלטים אל גני בובולי.

רוברט מוצא את הפתרון למפת התופת באמצעות עשר אותיות שנוספו אל עשר השכבות, שכבר סודרו, של "תעלות הרשע", המעגל השמיני בחלק "גיהנום" של הקומדיה האלוהית. הזזת השכבות בחזרה חושפת את המשפט "CERCA TROVA" ("חפש ותמצא"), אזכור לציור "קרב מרציאנו" מאת ג'ורג'ו וזארי, השמור בפאלאצו וקיו, ובהשראת "קרב אנגיארי". החיילים עטויי-השחורים מופיעים שוב ורוברט וסיינה בורחים מהם ומגיעים אל העיר העתיקה כשהם משתמשים במסדרון וזארי שמחבר בין הגנים לפאלאצו וקיו.

מנהלת המוזיאון פאלאצו וקיו שמשכן את יצירת "קרב מרציאנו", מרתה אלווארז מזהה את רוברט כיוון שרוברט נפגש עמה לילה קודם יחד עם איגנציו בוזוני "הדומינו", מנהל הקתדרלה בפירנצה, וביקש לראות את מסכת המוות של דנטה. רוברטו מבין שהוא עוקב אחר צעדיו שלו מהלילה הקודם. מרתה לוקחת את השניים אל המסיכה אך מגלים שזו נעלמה. כשהם סוקרים את מצלמות האבטחה, מתברר שרוברט יחד עם "הדומינו" גנבו את המסכה. שומרי המוזיאון סוגרים על רוברט וסיינה, כשבנקודה זו מזכירו של הדומינו יוצר קשר עם רוברט ומעדכן אותו כי דומינו מת מהתקף לב, כשמילותיו האחרונות היו "גן עדן 25".

רוברט וסיינה נמלטים משומרי המוזיאון, כשהחיילים השחורים מגיעים לבניין. הם חוצים את המבנה דרך היצירה "Apotheosis of Cosimo I" מאת וזארי. לאחר שואיינתה מופיעה ומנסה לירות ברוברט, סיינה הודפת אותה ומפילה אותה לתוך אולם החמש מאות אל מותה. רוברט לומד שהמילים "גן עדן 25" הרומזים לקנטו ה-25 בקומדיה האלהית (שבו המשפט אל מול אגן נטבלתי בו) מתייחסות לאגן הטבילה שבהבפטיסטריום של פירנצה. השניים מוצאים שם באגן הטבילה את מסכת דנטה ובצידה האחורי חידה (בית מתוך התופת) שנכתבה בצורה של ספירלה ארכימדית, בידי בעליה הנוכחיים של המסכה, מיליארדר גנטיקאי בשם ברטרנד זובריסט. אדם בשם ג'ונתן פריס שעקב אחריהם מופיע וטוען שהוא מארגון הבריאות העולמי ומסייע להם להימלט מהחיילים עטויי השחורים. הם עוקבים אחר החידה ומגיעים ברכבת לונציה, אך ג'ונתן נופל לפתע חסר-הכרה, בעוד סיינה נמלטת ורוברט נלכד בידי החיילים השחורים.

ונציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידון מ' אספנדיארי המכונה FM-2030, מאבות תנועת הטרנס הומניזם. הערך שלו בויקיפדיה מאוזכר בספר. (עמ' 372)

רוברט נלקח אל אליזבת סינסקי, מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי, והוא מקבל הסבר נרחב אודות מה שאירע קודם לאשפוזו בבית החולים: ברטרנד זובריסט התאבד לפני כשבוע והיה מדען משוגע מהזרם של הטרנס הומניזם ואוהד מושבע של דנטה שביקש להנדס מוות שחור חדש כדי לגאול את העולם מהתפוצצות אוכלוסין. אליזבת פשטה על הכספת של זובריסט ומצאה גליל והביאה את רוברט לפירנצה כדי לעקוב אחר הרמזים, אך רוברט ניתק קשר לאחר שנפגש עם מרתה ו"הדומינו", כשארגון הבריאות העולמי חשש כי הוא בגד והחליט לעבוד עם תומכיו של ברטרנד כדי להפיץ את המגפה.

החיילים השחורים (הSRS) מתבררים כיחידה מיוחדת של ארגון הבריאות העולמי, שמעולם לא התכוונו להרוג רוברט אלא להביאו בחזרה. אולם ברטרנד הותיר מאחוריו צל: ארגון סודי לא אתית בשם "הקונסורציום" שמטרתה להגן על גליל העצם עד לתאריך היעד. כשאליזבת לקחה את הגליל, הם היו מחויבים להגן בכל מחיר על גליל העצם. הם חטפו את רוברט לאחר הפגישה עם מרתה ו"הדומינו" אך רוברט לא פתר את המשפט כולו. בשלב זה הם סיממו את רוברט כדי לגרום לו לשכוח מאירועי הימים האחרונים וזייפו פציעה ולגרום לכך שיתעורר בבית החולים ולמנוע ממנו מלפתור את העניין עד תומו. השיחה אל הקונסוליה האמריקאית בוימה אף היא. אולם מנהיג הקונסורציום החליט להתחיל לשתף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי מתוך מודעות כי מעשיו של ברטרנד לא היו אלא מזימה לטרור ביולוגי.

סיינה מתגלה כנוכלת ו"הקונסורציום" מבין שהיא הייתה התומכת החשאית של ברטרנד (המתקראת גם FS-2080). היא יודעת את מיקום מקור המגפה לאחר שרוברט למעשה פתר את החידה וברצונה להפיץ את המגפה בכוחות עצמה. רוברט, ארגון הבריאות העולמי והקונסורציום מסייעים זה לזה, כדי לעצור אותה באמצעות מציאות מיקום החידה האמיתי, שלא היה ונציה אלא איסטנבול, מאז שאנריקו דאנדולו, דוכס ונציה, נקבר שם.

איסטנבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט לנגדון ונציגי ארגון הבריאות העולמי מגיעים אל מוזיאון האגיה סופיה אך מגלים שהמגפה בבור מים הירבאטאן, הם מוצאים שם את סיינה לובשת בורקה. סיינה בורחת מהם החוצה בעודה צועקת בטורקית "אש" (או משהו הדומה לכך) וגורמת לתיירים להימלט העירה.

עד מהרה מתברר שסיינה לא ניקבה את השקית שמתמוססת מאליה, והחומר שבו התמוסס במים שבוע לפני כן, וכי המגפה כבר התפשטה הרבה קודם ונמצאת בכל העולם. התברר כי סיינה ביקשה לבלום בעצמה את המגפה, אך לא סמכה על ארגון הבריאות העולמי עצמו, שלא ינסה להשתמש במגפה כמחקר לפיתוח כלי נשק. מנהיג הקונסורציום מנסה להימלט מארגון הבריאות העולמי והוא שולח אנשים הלבושים כשוטרים טורקיים שעוצרים אותו, אך מאוחר יותר הוא אכן נעצר על ידי המשטרה הטורקית ומוביל לחקירה על ארגון קונסורציום.

התברר שהוירוס ששמו אינפרנו הוא וקטור ויראלי שמתחבר עם דנ"א אנושי ומשנה אותו כך, שבאופן אקראי גורם לעקרות אצל כשליש מבני האדם, ואפילו עם טכנולוגיה של הנדסה גנטית בעתיד, שינוי בחזרה לגנום האנושי יהיה מסוכן. סיינה מקבלת חנינה בתמורה לכך שתעבוד מול ארגון הבריאות העולמי בעתות משבר, עקב הרקע שלה כרופאה והידע והניסיון שצברה בעבודה עם ברטרנד.

דמויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף אוכלוסיית העולם לפי שנים. (מופיע בספר בעמ' 121)
  • רוברט לנגדון - האיקונוגרף
  • סיינה ברוקס - רופאה בבית חולים בפירנצה
  • ואיינתה - מתנקשת מסתורית שרודפת אחרי לנגדון
  • אליזבת סינסקי - מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי
  • זובריסט ברטרנד - מומחה לגנטיקה שמנסה לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסין
  • מרתה אלווארז - אוצרת מוזיאון פאלאצו וקיו
  • ג'ונתן פריס - איש ארגון הבריאות העולמי
  • "המנהל" - מנהל הקונסורציום הסודי
  • כריסטוף ברודר - מפקד צוות להתערבות ושליטה ה-SRS
  • לורנס נולטון - העוזר הבכיר של המנהל על המדצ'יום

השראה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק העשירי של הספר רוברט לנגדון מזכיר אמרה של רוברט אופנהיימר, בזמן שנבחנה פצצת האטום הראשונה: "עכשיו הפכתי למוות, מחסל העולמות". בראון מתייחס באופן לא מדויק ל"וישנו, מחסל העולמות". אף שהפתגם נלקח מ"בהגאוואד גיטה" שבה קרישנה אומר זאת לארג'ון כשהוא מציג לו צורה אחרת. קרישנה היא התגלמות הוישנו מה שעשוי להסביר אם רוברט משתמש בפתגם עם שמו של וישנו.

שמו של אנריקו דאנדולו היה אמור להיכתב כהנריקוס דאנדולוס, מאחר שהסמן על קברו בהאגייה סופיה נקרא כהנריקוס דאנדולו.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התופת (סרט)

ביולי 2013 פורסם לראשונה כי טום הנקס ורון הווארד מעוניינים לשוב ולשתף פעולה ביצירת סרט קולנוע שיתבסס על הספר. אך ההפקה טרם התחילה. Sony Pictures הכריזו כי הסרט ייצא לאקרנים בדצמבר 2015 וכי הצילומים יתרחשו באיטליה ויתחילו באפריל 2015.

אתרים ויצירות המאוזכרים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]