התמימה המזויפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התמימה המזויפת
La finta semplice
מלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט
ליברטיסט קרלו גולדוני
סוגה אופרה בופה
מספר מערכות 3
שפה איטלקית
שנה 1769
מקום התרחשות העלילה קרמונה איטליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דף הכריכה של הלברית מהמאה ה-19

התמימה המזויפתאיטלקית: La finta semplice) היא אופרה בופה מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט שהוצגה בשנת 1769 בזלצבורג. היצירה הוזמנה במקור על ידי יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שפעל לצד הקיסרית מריה תרזה. בסופו של דבר תככי חצר מנעו את הצגת הבכורה בווינה.

ההיסטוריה של האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת מוצרט נסעה לבירת אוסטריה בשנת 1767 שהייתה אחת התחנות במסגרת סיבוב ההופעות הגדול באירופה של מוצרט בן ה-10. באותו הזמן פרצה מגפת אבעבועות שחורות בווינה. ולפגנג הצעיר ואחותו נאנרל נדבקו במחלה אך הצליחו לשרוד אותה. הבשורה על ריפוי הפלא הגיעה גם ל"ארמון בורג" ולרגל שמחתם זו, הזמינו מריה תרזה ובנה הצעיר יוזף השני את משפחת מוצרט לארמונם.

בתום הביקור ביקש הקיסר חובב המוזיקה מוולפגנג לחבר אופרה עבור ה"הופאופר של ווינה" (האופרה של וינה ששמה היום Staatsoper – עד 1920 היא נקראה Hofoper). כתשלום הציע 100 דוקטים.

נושא האופרה היה המחזה La finta semplice, אחת הקומדיות של המשורר הקומי קרלו גולדוני שהיה פופולרי מאוד באותם ימים. מוצרט בן ה-12 החל בעבודתו מיד לאחר קבלת הלברית. הוא התקדם מצוין עם ההלחנה, ולו רק משום שהיו אז כמה "בופוניסטים" מצוינים באופרה של וינה, כך שההצלחה הייתה כמעט מובטחת.

היצירה הסתיימה במהרה, אך ג'וזפה אפליסיו, ששכר והפעיל את התיאטרון, היה קנאי מאוד באופיו והשתמש בכל האמצעים כדי לעכב את בכורת האופרה. הוא הצליח לגרום גם לכך שחצר בית הבסבורג תיסוג מהכוונה להציג את האופרה, אך התמלוגים על העבודה המוגמרת שולמו. בסופו של דבר חזרה המשפחה הביתה לזלצבורג, שם התחייב "תיאטרון הדוכסים" להציג את האופרה.

לא ניתן לדעת בוודאות מה עלה בגורלה של היצירה עד שנת 1921, אז הועלתה בקרלסרוהה עם טקסט גרמני מאת אנטון רודולף. באותו הטקסט הגרמני הוצגה האופרה בווינה בשנת 1925, בשנת 1927 בברסלאו ובשנת 1928 בפראג. תרגום הדני נוצר על בסיס הגרסה הגרמנית בשנת 1923 בקופנהגן. הגרסה המקורית שוחזרה בשנת 1956 על ידי המוזיקולוג ומנצח ברנהרד פומגרטנר, שהיה חוקר ומטפח בולט של עזבונו של מוצרט. כמו כן בוצעה הקלטת מהגרסה האיטלקית המקורית ששוחזרה על ידיו.

שלושה עשורים נוספים עברו טרם קמה אופרה מוקדמת זאת של מוצרט מאפרה למצבה המקורי. בשנת 1983 הייתה הבכורה המודרנית הראשונה של הגרסה המקורית בשפה האיטלקית, שהתקיימה בזלצבורג במסגרת שבוע מוצרט, אם כי רק באופן קונצרטנטי. בעקבות בכורה זו באה ההקלטה המלאה הראשונה של האופרה שיכולה להיחשב לאותנטית. כיום, שתי הוצאות לאור פרסמו את היצירה במסגרת אוסף מוצרט שלהן: פיליפס ו-Brilliant Classic.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

'שחקן מיקום קול
רוזינה, הברונית ההונגרית סופרן קולורטורה
פראקסה, אחיה של רוזינה, הוא קפטן הגדוד ההונגרי בקרמונה טנור
דון קסנדרו, בעל אדמות עשיר בקרמונה בס
דון פולידורו, אחיו הצעיר של דון קסנדרו טנור
דונה ג'אצ'ינטה, אחותם של קסנדרו ואחיו אלט
נינטה, חדרנית סופרן
סימון, משרתו של פראקסה בס

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקום: בסביבת קרמונה במאה ה-18.
  • אורך היצירה: שעתיים 46 דקות

מערכה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבה נרקמת בין פראקסו לבין דונה ג'אסינטה ובין סימון ונינטה. אולם במקרה של ג'אסינטה, הנישואין ידרשו את הסכמת אחיה, וגם נינטה תוכל להינשא רק באישור בעליה. החדרנית מגלה מיד כיצד לקבל את הסכמת האחים: צריך שיתאהבו. יש לכך הזדמנות מצוינת, כיוון שאז מגיעה רוזינה לביקור. הברונית ההונגריה מפורסמת ביופייה המיוחד. האוהבים רותמים את האישה בתוכניתם, שהיא כמובן מצטרפת מיד לתוכניתם. עד מהרה היא מפתה את פולידורו, שכן הוא היה "שונא נשים" רק מתוך סולידריות עם אחיו. עד מהרה הוא מעניק לגברת הנערצת מחמאות ומתנות רבות. עם זאת, קסאנדרו הוא אגוז קשה יותר לפיצוח. נגדו, יופי ופלירטוט לא שווים דבר. רוזינה משנה אפוא את הטקטיקה: מעמידה פנים שהיא תמימה וכובשת את ליבו באמצעות יהירותו של הגבר. קסאנדרו נהנה מעליונותו הנפשית על גברת יפה ומקסימה כזו. עד מהרה רוזינה משיגה שקאסנדרו מזמין אותה לגור בביתו באגף מגורים קטן שהוא ריהט עבורה.

מערכה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזינה עוברת לבית קסאנדרו ומהר משיגה ששני הרווקים יריבו זה עם זה בגלל קסמה. בינתיים, ג'אסינטה ופראקסה מעמידים פנים שהם בורחים, נעלמים ולוקחים איתם את רכוש המשפחה שנשמר בקפידה. שני האדונים הקמצנים רוצים כעת רק דבר אחד: לקבל את כספם בחזרה. הם מבטיחים להינשא לבנות (ג'אסינטה ונינטה) שתשיגנה בחזרה את רכושן.

מערכה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון ופראקסה, ברגע שהם שומעים את התפנית הבלתי צפויה, מחזירים מיד את הכסף שהושאל בסתר. גם ג'אסינטה מופיע במהירה. לא נותר אלא לקיים את החתונה. עם זאת, להפתעת כולם, יהיו שלוש חתונות במקום שתיים. קסאנדרו לא יכול לחיות בלי רוזינה, שמתיימרת להיות תמימה.

המוזיקה של האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהופעת הבכורה של האופרה, הסימפוניה בסול מז'ור שצוין במספר KV 46 בוצעה כפתיחת היצירה ובאופן יוצא דופן ממוצרט, אריה מיצירה קודמת של מוצרט נכללה בחומר המוזיקלי, שמסומן KV 35. ב-21 האריות המופיעות ביצירה, מוצרט מאפיין כל דמות בצורה מדויקת להפליא בשים לב לגילו הצעיר. העיבוד המחודש של האופרה מגלה ידע מושלם של מוצרט בשפת האופרה האיטלקית כבר אז בגיל 12. בכל מקרה, המוזיקה מהנה מאוד למתעניינים באופרות של מוצרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התמימה המזויפת בוויקישיתוף
  • The Pretended Simpleton. List of characters and mention of first performance in 1769
  • Libretto of La finta semplice, accessible on iCloud only
  • Original Italian libretto by Carlo Goldoni. Only slightly modified by Marco Coltellini.
  • "Mozart's La finta semplice – From the Salzburg Festival". NPR. 29 ביוני 2007. נבדק ב-12 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  • Seymour, Claire (22 בספטמבר 2013). "La finta semplice, Bampton Classical Opera". Operatoday.com. נבדק ב-12 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה), synopsis and analysis of characters