התעללות בקשישים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התעללות בקשישים הינו מונח המציין פעולה או מחדל, המתרחשת במקביל לקשר של אמון עם אדם קשיש, והגורמת לקשיש לנזק, לסבל או למצוקה.

הגדרת המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת חוסר אחידות והסכמה לגבי ההגדרה של התעללות בזקנים. ד"ר ישראל דורון מתייחס בספרו להגדרת ערך התעללות בזקנים בהגדרתה של HUDSON 1989 הבוחרת במונח טיפול לקוי לתיאור התנהגות פוגענית כלפי הזקן. ההתעללות מתרחשת בהקשר של יחסי אמון. הפוגע הוא מסביבתו הקרובה של הקורבן, בן משפחה, קרוב, שכן, מטפל בהקשר של טיפול לקוי.

ההתעללות יכולה להתבטא במספר דרכים: מבחינה הכרתית התייחסות לזקן בצורה מעליבה באמצעות פגיעה בכבודו העצמי והשפלתו באופן חד פעמי או לאורך זמן; מבחינה פיזית התעללות גופנית תוך גרימת כאב ומצוקה לזקן; מבחינה מינית קיום מגע מיני שלא בהסכמה או ניצול חוסר מודעות למצבו הנפשי; ניצול כלכלי של קשישים יכולה להתבטא בעשיקתו של הזקן מנכסיו הכלכליים והחומריים. קשישים עריריים נופלים לעתים קרבן לקרובי משפחה, שכנים או זרים, שמציעים את עצמם כידידים, יועצים או מגינים, ומנצלים את כספם ורכושם. ‏[1][2]

התפתחות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ספרו של ד"ר ישראל דורון משפט צדק וזקנה‏[3], הכלי המשפטי הוא אחד הכלים החברתיים המוכרים והמקובלים להתמודדות עם תופעות של אלימות או התעללות ומכאן תפקידו של המשפט - באופן כללי, ותחום המשפט וזיקנה - באופן קונקרטי, הוא לעזור לזקנים להגשים את רצונותיהם.

בשנות השבעים המחקרים בנושא התמקדו בזיהוי התופעה של התעללות בזקנים בהיקפים ובמאפיינים.

בסוף שנות ה-80 ובאמצע שנות ה-90 התעללות בזקנים הוכרה כבעיה חברתית, לאחר חקיקת תיקון 26 לחוק העונשין פגיעה בחסרי ישע 1989.

משנת 2000 התייחסות המחקרים הנה לממדי התופעה בקבוצות אתניות שונות וזיהוי מאפיינים תרבותיים.

בשנת 2002 התפרסם "דוח הוועדה לבחינת הצרכים בתחום המניעה והטיפול בהתעללות בזקנים" הדוח כלל המלצה לערוך סקר ארצי כולל לבדיקת היקף התופעה של התעללות בזקנים בישראל.

בשנת 2004 סקר ארצי מייצג ראשון , פורסם ב-2005 איזיקוביץ, צבי, טובה וינטרשטיין ואריאלה לבנשטיין.

בשנת 2006 דוח מבקר המדינה, אחד מכל חמישה קשישים בישראל הוא קורבן התעללות.

בשנת 2007 חקיקה בנושא אלימות כלפי קשישים, פרוטוקול מספר 303 של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, 9 באוקטובר 2007.

בשנת 2008 התוכנית הממלכתית הבינמשרדית למאבק באלימות נגד זקנים ולחיזוק ביטחונם האישי דוח ועדת ביצור, המשרד לענייני גמלאים, מרס 2008.

נתונים על התעללות בקשישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סקר ארצי
בסקר שערכה אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם אגודת אשל, בשנת 2005‏[4], נמצאו ממצאים קשים לגבי שיעורי ההתעללות בקשישים במשמעה הרחב, כולל הזנחה בקשישים בעלי תפקוד גבוה. בסקר דיווחו 18.4 מכלל הנשאלים כי ב-12 החודשים שקדמו לסקר נחשפו לפגיעה קרי אלימות פיזית או מינית, התעללות מילולית, הגבלת חופש או ניצול כלכלי. שיעור המדווחים על סוג אחד של התעללות בקרב האוכלוסייה היהודית דומה לשיעור בקרב האוכלוסייה הלא יהודית. שיעור הגברים והנשים המדווחים על סוג אחד של פגיעה דומה, אך נמצא כי נשים נפגעות יותר מאלימות פיזית ומינית. שיעורי ההזנחה היו גבוהים, 25% מהנשאלים דיווחו על הזנחה כללית .רוב הממצאים מעידים על כך כי התופעה בישראל גבוהה בהרבה מאלה שנמצאו בעולם. הנימוקים לאי פנייה לעזרה קשורים לתפיסת הפגיעה כעניין משפחתי או פרטי או לאהבת הפוגע ולאי רצון לפגוע בו.לעניין שיעור ההזנחה הגבוה מוסבר בנטייה של הקשישים להימנע מלהצהיר על היותם נזקקים או בהימנעותם מבקשת עזרה מבני המשפחה.
  • דוח מבקר המדינה
לפי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בשנת 2006, ומחקר חברתי שקדם לו, שבוצע באוניברסיטת חיפה[5], אחד מכל חמישה קשישים בישראל הוא קורבן התעללות. מהמחקר עלה כי דווקא בישראל סובלים הקשישים מניצול, השפלה ואף התעללות מינית, יותר מבכל מדינות המערב.
  • נתוני משרד הרווחה
לפי נתוני משרד הרווחה על קשישים שנפגעו מהתעללות ומהזנחה וטופלו בידי פקידי הסעד של משרד הרווחה: נפגעו בשנת 2005 2,024 קשישים מהתעללות ומהזנחה. רוב הפוגעים בקשישים הם בני משפחתם או מטפלים בשכר. כאשר מדובר בניצול כלכלי מגוון הפוגעים רחב יותר. נמצא כי קשישים בסיכון הם על-פי רוב בני 75 שנים או יותר הסובלים מבעיות בריאות, תלויים בעזרת הזולת, רשת התמיכה בהם מצומצמת או שהם נתונים בבידוד חברתי עקב מוגבלות כלשהי (פיזית, תפקודית או קוגניטיבית).

אופי הקשיים בהתמודדות עם הפגיעות בזקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הגורמים המקשים על משרד הרווחה את ההתמודדות עם תופעת ההתעללות בקשישים, הוא אי-דיווח ואי-שיתוף פעולה מצד הנפגעים, על-פי רוב בשל רצון להגן על הפוגע או בשל תלות בו.

קושי נוסף הוא העומס הרב על פקידי הסעד ועל העובדים הסוציאליים המטפלים בנושא זה. על-פי נתוני משרד הרווחה, בטיפולו של כל עובד סוציאלי העוסק בתחום זה כ-600 תיקים או יותר.

אחד המנגנונים החשובים להתמודדות עם התופעה הוא באמצעות פקיד סעד בשירות הזקן.

התפתחות המצב המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בישראל נחקקו חוקים שנועדו בחלקם להקנות כלים משפטיים להתמודדות עם התעללות בזקנים
  • חוק הסעד,סדרי דין 1955 החוק לא עסק בזקנים, אך העניק לפקיד סעד סמכות חקירה נרחבת כלפי אוכלוסיות פגיעות או חלשות ובמסגרתו נקבע כי פקיד סעד רשאי גם בלא צו שיפוטי לחקור בעניין הרלוונטי כל אדם ואותו אדם חייב לספק את המידע הנדרש. אם יש בידי פקיד הסעד צו שיפוטי לחקור, הוא רשאי אף להיכנס לכל מקום שבו נמצא האדם שלגביו נעשית הבדיקה, גם בלא הסכמתו.
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 1962 חוק התערבות סוציאלית התערבות עקיפה לזקנים, החוק עוסק באוכלוסיות העלולות לאבד את יכולתן המשפטית לקבל החלטות: שאינם יכולים לדאוג לענייניהם מבחינה תפקודית וסובלים מליקוי הכרתי או ממחלת נפש ולמעשה מאפשר לזקנים באמצעות אפוטרופוס הגנה משפטית ודאגה לענייניהם. בית המשפט יחליט על מינו אפוטרופוס, לאחר חוו"ד ב"כ היועץ המשפטי לממשלה וחוו"ד משרד העבודה והרווחה באמצעות תסקיר פקיד סעד ובמידת הצורך ימנה מומחה רפואי בתחום הפסיכוגריאטריה או לחלופין במקרים חריגים המלצת רופא משפחה. קיימת אפשרות למינוי אפוטרופוס לגוף ולנפש בנפרד או לחלופין לשניהם גם יחד. יחוד החוק שהנו כלי טיפול מניעתי עוד בטרם התרחשה הפגיעה בזקן.
  • חוק הגנה על חוסים 1966 חוק התערבות סוציאלית, התערבות ישירה ומפורשת בזכויות זקנים החוק עוסק באיסור התנהגות פוגעת עם הגדרתה כעבירה פלילית. החוק מקנה סמכויות לפקיד סעד להגנה על חוסים לכפיית טיפול רפואי במקרים בהם קיים סירוב מטעמים לא סבירים ובכלל זה אף להגיש בקשה לצו הגנה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה 1991 ולדווח על התעללות בחסר ישע לפי תיקון 26 לחוק העונשין.
  • תיקון 26 לחוק העונשין משנת 1989 התיקון עוסק בחסרי ישע. התיקון קבע חובת דיווח למשטרה או לפקיד סעד. החוק כולל התערבות עקיפה דרך חסרי ישע. חסר ישע הוא מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. החוק הגדיר כי התעללות גופנית נפשית מינית הן במעשה והן במחדל בחסרי ישע מהווה עבירה פלילית. התעללות לא הוגדרה בחוק, אך בית המשפט העליון בע"פ 4596/98 פלונית נ' מ"י 1988 הגדיר התעללות ככל התנהגות שמחמת אופיים וטיבם המצפון והרגש אינם מאפשרים להתייחס אליהם כאל מקרה תקיפה בלבד. בית המשפט גם הכיר בכך, שאפילו מעשה חד פעמי יהווה מעשה התעללות מקום שמדובר במעשה הכרוך בהשפלה או בביזוי בולט בע"פ 1752/2000 מדינת ישראל נ. נקאש. או כפי שעולה בפס"ד 1209/01 מדינת ישראל נגד רועי בן יהודה כרמלי בעניין עבירה על סעיף 368 ג לחוק העונשין התעללות בחסר ישע בידי אחראי.
  • החוק למניעת אלימות במשפחה 1991 הרחקה וטיפול התערבות עקיפה דרך התערבות טיפולית והגנת קורבנות אלימות במשפחה. דרך בתי משפט למשפחה, למעשה החוק מאפשר להגן על זקנים אחד הכלים להתערבות הנו צו הגנה המאפשר להרחיק את הגורם המתעלל למספר חודשים ואף להאריכו במידת הצורך.
  • חוק טיפול בחולי נפש 1991 החוק קובע הגנות בכל הנוגע לשמירת זכויותיהם של זקנים הסובלים ממחלת נפש וחשופים להתעללות.
  • חוק למניעת הטרדה מינית 1998 התערבות עקיפה דרך ההגדרה הטרדה מינית החוק מתמודד עם הטרדה מינית באמצעים פליליים. בחוק אין התמודדות ישירה להתעללות בזקנים, וניתן להתייחס להטרדה המינית לגבי זקנים ונשים.
  • החוק למניעת הטרדה מאיימת 2001 הרחקה וטיפול התערבות עקיפה, מרחיב סמכויות ממשפחה לכל אדם ומאפשר הוצאת צו הטרדה מאיימת שמאפשר להרחיק הגורם המתעלל, מבוצע דרך כל בית משפט השלום ולאו דווקא בית משפט למשפחה.
  • חוק זכויות נפגעי עבירה 2001 מידע השתתפות חינוך והכשרה התערבות עקיפה מבטא יחס של כבוד והבנה לאוכלוסיות מוגבלות ומאפשר התייחסות של כבוד והבנה לאוכלוסיית הזקנים החוק מניח כי ידע הסברה וחינוך אכן מספיקים לשינוי חברתי.

חוקים אזרחיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פקודת הבנקאות 1941 בכל הנוגע להגנה על לקוחות מבוגרים, במקרים של חשד לניצול כלכלי ולמעשה הגנה על זכויותיהם של הזקנים ראה דנ"א 1740/91 בנק דיסקונט נגד הופטמן.
  • חוק השליחות 1961 בכל הנוגע לשימוש ביפוי כוח שניתן על ידי זקנים שאיבדו את צלילותם או כשירותם,העמימות במושג גריעת כשרות כעילה לפקיעת התוקף של יפוי כוח הניתן על ידי זקנים.
  • חוק הירושה 1965 בכל הנוגע לניצול מצבם של זקנים בהכנת צוואות עקב השפעה בלתי הוגנת.
  • חוק החוזים בכל הנוגע ליכולת לנצל לרעה חולשתם של זקנים בהכנת ושינוי חוזים.דנ"א 1740/91 בנק דיסקונט נ הופטמן חובת זהירות של בנק כלפי לקוחו הערעור נדחה.
  • חוק החוזים האחידים 1982 בכל הנוגע להגנת זקנים מפני חוזים מקפחים. רע"א 1185/97 מילגרום נ מרכז משען תניה בחוזה המתייחסת למעבר לבית אבות סיעודי במקרה הצורך – תוך הותרת קביעת המחיר בבית האבות הסיעודי לשיקול - דעת בית האבות – כתנאי מקפח בה הערעור התקבל.

תוכניות סיוע וטיפול לקשישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים מספר גופים ממלכתיים וגופים בתוך הקהילה המסייעים לקשישים כדוגמת משרד הרווחה משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי .גורמים אלה וגורמים נוספים כדוגמת אש"ל –האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, מסייעים במידה רבה ופועלים בתוך הקהילה באמצעות הסברה וקו טלפון לזקן שמספרו 1700-50-1201 ובאמצעות תוכניות לטיפול פרטני וצוותים ייחודיים לטיפול ולצמצום ולמניעת התעללות בקשישים.כמו כן קיימות בכנסת וועדות לשינוי חקיקה על מנת לקדם חוקים שיסייעו לקשישים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים אקדמיים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איזיקוביץ, צבי, טובה וינטרשטיין ואריאלה לבנשטיין, סקר התעללות והזנחה של זקנים בישראל, אוניברסיטת חיפה-המרכז לחקר ולימוד הזיקנה ואשל- האגודה לתכנון ולפתוח שירותים למען הזקן בישראל, פברואר 2005.
  • מתי רונן , שמשון נייקרוג, תפישת נושא ההתעמרות בקשישים בישראל, חברה ורווחה, כרך יד/1, 1994.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חווה להמן, ניצול קשישים בידי מטפלים מתנדבים, חברה ורווחה, כרך ט4, 1988.
  2. ^ שרה אלון, ניצול כלכלי של קשישים, בתוך "מוטקה - אתר לצעירים ברוחם", 2.1.2006
  3. ^ ישראל דורון, משפט, צדק וזיקנה, הוצאת אשל, 2007
  4. ^ צבי איזיקוביץ, טובה וינטרשטיין, אריאלה לבנשטיין, סקר התעללות והזנחה של זקנים בישראל, פברואר 2005, באתר אש"ל
  5. ^ ליאם אקשטיין, עם ישראל חי, באתר nrg‏, 22 בספטמבר 2006