היועץ המשפטי לממשלה
 |
| נשיא המדינה |
ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
|
| הכנסת - משכן הכנסת |
| בתי המשפט בישראל |
| הבחירות בישראל |
|
שיטת הממשל בישראל |
| פורטל - הממשל בישראל |
היועץ המשפטי לממשלה הוא העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי, ובתוקף תפקידו זה אחראי להגנה על שלטון החוק במדינת ישראל מפני פגיעה אפשרית מצד רשויות השלטון. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בדמוקרטיה הישראלית, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית. חרף חשיבותו, אין חוק המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים שונים. היועץ המשפטי לממשלה בהווה הוא יהודה וינשטיין.
תוכן עניינים |
תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה [עריכה]
ליועץ המשפטי לממשלה תפקידים רבים, ובהם:
- מייעץ לממשלה בעניינים משפטיים.
- מייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט.
- מייעץ בהכנת תזכירי חוק של הממשלה בכלל ושר המשפטים בפרט.
- מייצג את הממשלה בתביעות בבג"ץ, מייצג את המדינה בתביעות אזרחיות, מנהליות ושל ייחסי עבודה.
- ראש התביעה הכללית מטעם המדינה (פרקליטות המדינה)
- בסמכותו להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן, וכנגד ראש ממשלה לשעבר, על עבירות שביצע במהלך כהונתו.
- בסמכותו להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית נגד שופטים.
מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה התחזק עם השנים, ובפרט לאחר שמנחם בגין נבחר כראש ממשלה, אז החל היועץ להשתתף דרך קבע בישיבות הממשלה[1].
תולדות התפקיד [עריכה]
בימי המנדט הבריטי כיהן בקבינט הקטן של הנציב העליון Attorney general (מונח שתורגם לעברית כ"יועץ משפטי לממשלה" בגלל שהראשון לכהן בתפקיד היה נורמן בנטוויץ' שקודם לכן כיהן כיועץ משפטי לממשל הצבאי הבריטי) שנתן ייעוץ משפטי לנציב העליון ולמחלקות הממשל וכן ניהל את התביעה הפלילית, בהתאם לדגם הבריטי. היועץ המשפטי לממשלה היה כפוף לנציב העליון כשאר פקידי הקבינט הקטן[2].
לקראת הקמת מדינת ישראל הוטל על חיים כהן ושבתאי רוזן להכין תוכנית למערכת המשפט של המדינה. על פי התוכנית, יועברו סמכויות היועץ המשפטי לממשלה הבריטי לידי שר המשפטים, תחתיו יכהן מנהל כללי. המסמך מוסיף: "שני במעלה יהיה היועץ המשפטי אשר ינהל את מחלקת החוק", מחלקה אשר תעסוק בענייני חקיקה, ו"השלישי במעלה יהיה התובע הכללי, אשר ינהל את התביעה הכללית"[3]. אולם פקודת סדרי השלטון והמשפט שנחקקה מיד לאחר קום המדינה וקבעה את העברת סמכויות הנציב העליון לידי הממשלה לא התייחסה לסמכויות שהיו בידי ה-Attorney general[4]. השמטה זאת הביאה במשך השנים לאי בהירות בחלוקת הסמכויות בין שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, אי בהירות שהוכרעה בשנות ה-60 בקביעת אי תלותו של היועץ המשפטי לממשלה בשר המשפטים.
הליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה [עריכה]
ב-1997 הוקמה ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר, לבחינת אפשרויות החקיקה העתידית בנושא, והמליצה כי תואר משרתו ישונה ל"היועץ המשפטי הראשי", בהתאם לאחריותו על שמירת שלטון החוק בכל רשויות השלטון, ולא רק בממשלה. כן המליצה כי יהיה ממונה על ידי הממשלה על פי המלצות ועדה ציבורית, שתכלול חמישה חברים: שופט בדימוס של בית המשפט העליון שימונה על ידי נשיא העליון, שר משפטים או יועמ"ש לממשלה לשעבר שימונה על ידי הממשלה, חבר כנסת שייבחר על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עורך דין שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ואיש אקדמיה המיומן בתחום המשפט הציבורי ובדיני עונשין שייבחר על ידי פורום ראשי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. על המועמד הנבחר ליהנות מקונצנזוס של 4 מחברי הוועדה לפחות בתחום הכשירות. מקובל שבשל חשיבות התפקיד, יש לבחור יועץ הכשיר להיבחר לשופט עליון.
בהחלטת הממשלה מס' 2274 מ-20 באוגוסט 2000 אומצו המלצות הוועדה בנוגע לדרכי מינוי היועמ"ש בלבד. ב-10 ביוני 2007 שונתה ההחלטה ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן ונקבע שיו"ר הוועדה יהיה שופט בדימוס (לא בהכרח מהעליון) שימונה על ידי נשיא העליון בהסכמת שר המשפטים. הייתה זו פשרה שגיבש רה"מ אהוד אולמרט בין הצעת פרידמן להפיכת שר המשפטים או היועמ"ש לשעבר ליו"ר הוועדה במקום השופט, לבין דרישת היועמ"ש מני מזוז, הראשון שנבחר בהתאם להמלצות הוועדה, שלא לשנות כלל את הסדר הקיים. כן הוחלט כי שר המשפטים יוכל להורות לוועדה להמליץ על יותר ממועמד אחד (ועד שלושה).
נהוג שההחלטה על מינוי היועץ המשפטי מתוך רשימת המועמדים המומלצים שמגישה הוועדה הציבורית, נעשית על ידי שר המשפטים, והחלטתו מובאת לאישור הממשלה. המינוי הראשון (והיחיד עד כה) לתפקיד על פי המלצות הוועדה היה מינויו ב-2004 של מני מזוז לתפקיד. שר המשפטים, טומי לפיד, הצהיר לפני המינוי כי בכוונתו למנות עו"ד מהשוק הפרטי לתפקיד. הוועדה מונתה באוקטובר 2003, בראשה עמד השופט בדימוס גבריאל בך, נציג הכנסת היה גדעון סער, נציג הממשלה היה דוד ליבאי, נציג לשכת עורכי הדין היה אלכס הרטמן ונציגת האקדמיה הייתה רות גביזון. הוועדה פסלה בזה אחר זה את מועמדיו של לפיד - אלי זהר (בשל ניגוד עניינים) ויורם טורבוביץ' (בשל העדר נסיון כפרקליט פעיל) והגישה לו שלושה מומלצים - מזוז, והשופטים המחוזיים עוזי פוגלמן ודוד חשין. מהם, בחר לפיד במזוז והממשלה אישרה את המינוי ברוב של 20 שרים ונמנע אחד.
ב-17 באוקטובר 2007 מינתה נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית ביניש, בהסכמת שר המשפטים דניאל פרידמן, את השופט העליון בדימוס תיאודור אור לכהונה בת 4 שנים כיו"ר הוועדה לבחירת היועמ"ש לממשלה [1].
אופן ביצועו של התפקיד נגזר במידה רבה מאופיו של האדם המאייש את התפקיד. שניים מהיועצים המשפטיים, אהרן ברק ויצחק זמיר, שהגיעו לתפקיד מהאקדמיה, בלטו בנכונותם להיכנס לעימותים עם הממשלה בסוגיות ציבוריות. בצל "פרשת בר-און חברון", מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי התקבל במורת רוח על ידי חלק מהקהילה המשפטית, ויום לאחר השבעתו הוא התפטר.
תפקידי משנה ליועץ המשפטי לממשלה [עריכה]
על פי החלטת הממשלה ממונים ליועץ המשפטי לממשלה משנים העוסקים בתחומים שונים. כיום יש ליועץ המשפטי לממשלה 7 משנים, המכהנים כראשי המחלקות ביחידת הייעוץ והחקיקה.
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), עו"ד דינה זילבר;
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), עו"ד אורית קורן;
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד שרית דנה;
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), עו"ד רז נזרי;
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי פיסקאלי), עו"ד אבי ליכט;
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (הסכמים בינלאומיים), ד"ר שביט מטיאס;
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים), עו"ד שי ניצן;
ביקורת על התפקיד [עריכה]
על פי הגדרתו כפשוטה, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לשמש כ"עורך הדין של הממשלה". מתוך חמשת התפקידים שהוגדרו לעיל, ניתן לציין את שלושת התפקידים הבאים כהולמים הגדרה זאת:
- מייעץ לממשלה בעניינים משפטיים.
- מייעץ בהכנת תזכירי חוק של הממשלה.
- מייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט.
אולם, תפקיד נוסף שצוין אינו נגזר ישירות מהגדרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה:
- ראש התביעה הכללית מטעם המדינה (פרקליטות המדינה).
- בתפקיד זה מתמקדת עיקר הביקורת: מחד, היועץ המשפטי לממשלה משמש כתובע הכללי, האחראי על כל כתבי האישום שמגישה המדינה. מאידך, הממשלה וחבריה, אותם משרת היועץ מבחינה משפטית, עומדים לא פעם בעצמם בפני תביעה, ובעצם ההחלטה האם להגיש את התביעה וכיצד לטפל בה, עומד היועץ המשפטי לממשלה בפני ניגוד עניינים מובנה. בנוסף לכך, כל אחד מהתפקידים דורש התמחות והתמודדות עם היקף חומר שהם מעבר ליכולתו של אדם בודד[5].
גם ארגון ה־OECD קורא לפצל את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים[6].
לטענת המבקרים, אפילו ללא סמכויות התביעה יש ליועץ המשפטי לממשלה, שאינו נבחר ציבור, כח רב מדי. למעשה, היועץ אינו מחויב לייצג את עמדת הממשלה, אלא יכול להטיל וטו על החלטותיה בכך שהוא מסרב לייצגה בבית המשפט. מאחר שלממשלה אין אפשרות למנות לו מחליף או לפטרו, וכן אין באפשרותה לערער לבג"ץ על החלטותיו, נוצר מצב שבו הממשלה איבדה את זכותה לייצוג משפטי במקרה וישנה מחלוקת בינה לבין היועץ על פירוש החוק[7]. לא רק זאת, אלא שחוות דעתו, אפילו חוות דעת בלתי משפטית, מחייבת את הממשלה. כלומר, אפילו אם היועץ חושב שפעולה ממשלתית אינה ראויה, למרות שאינה נוגדת את החוק, מאותו הרגע, הלכה למעשה, היא אינה חוקית[8].
היועצים המשפטיים לממשלה [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 18 - היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית
- דינה זילבר, בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, הוצאת דביר, תשע"ג 2012.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- היועץ המשפטי לממשלה באתר משרד המשפטים.
- סיקור התוכנית לפיצול תפקיד היועץ, באתר הארץ
ביקורת על התפקיד והצעות לתיקונו:
- גד ברזילי ודוד נחמיאס, היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998).
- גד ברזילי, היועץ המשפטי: אדון או עבד?
- גד ברזילי, איך ממנים יועץ משפטי ונשארים בחיים
- גד ברזילי, היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית: פיצול מוסדי?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010.
- אמנון רובינשטיין, פרשת רפול חיה וקיימת, על הצורך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
- שבתאי עזריאל, דו"ח שמגר למעמד שמגר, על ניגוד העניינים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
- היועץ המשפטי לממשלה, באנציקלופדיה ynet
- הכנסת, הצעת חוק התובע הכללי .
- יובל יועז, המשרה החסרה, על פיצול תפקיד התובע הכללי ממשרת היועץ המשפטי.
- אוולין גורדון, איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי
- מרדכי קרמניצר, היועץ המשפטי לממשלה - תפקיד טבעי או חיבור מלאכותי?, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- פורום השולחן עגול: סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אוולין גורדון, "איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי", תכלת 4, קיץ התשנ"ח / 1998
- ^ יחיאל גוטמן, היועץ המשפטי נגד הממשלה, הוצאת עידנים, 1981, עמ' 37
- ^ יחיאל גוטמן, היועץ המשפטי נגד הממשלה, הוצאת עידנים, 1981, עמ' 39-40
- ^ יחיאל גוטמן, היועץ המשפטי נגד הממשלה, הוצאת עידנים, 1981, עמ' 45
- ^ מרדכי קרמניצר, היועץ המשפטי לממשלה - תפקיד טבעי או חיבור מלאכותי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25.10.2009
- ^ דוד ליפקין, רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?, 8 באוקטובר 2009, אתר nrg
- ^ אמיתי - אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נ' ראש ממשלת ישראל, בג"ץ 93/4634, 93/4287, 93/4243, פסקי דין של בית המשפט העליון בישראל מז (5), עמ' 473
- ^ ג'רוזלם פוסט, 13 באוקטובר 1994
 |
||
|---|---|---|
|
