התקופה הפלאוליתית ביפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Flag of Japan.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של יפן

התקופה הפלאוליתית

תקופת ג'וֹמוֹן

תקופת יאיואי

תקופת קוֹפוּן

תקופת אסוּקה

תקופת נארה

תקופת הייאן

תקופת קאמאקורה

תקופת אשיקאגה

תקופת אזוּצִ'י מוֹמוֹיאמה

תקופת אֶדוֹ

תקופת מייג'י

תקופת טאישוֹ

תקופת שוֹוַה

תקופת הֶייסֶי

יפן

התקופה הפלאוליתית ביפן (日本の旧石器時代, Nihon no kyū-sekki-jidai) מכסה את משך הזמן בין השנים 100,000 ל-30,000 לפני הספירה, לבערך שנת 12,000 לפנה"ס, סוף עידן הקרח השני, אשר מסתיים עם תחילת תקופת ג'ומון[דרושה הבהרה]. שנת 35,000 לפנה"ס היא השנה המקובלת ביותר לתחילת התקופה, שכן אמיתות הממצאים המצביעים על נוכחות אנושית לפני שנים אלו מוטלת בספק.

הסביבה הפלאוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים היפניים היו, ככל הנראה, מחוברים ליבשת אסיה בתקופה זו או אחרת, בעיקר במשך התקופה הקרה ביותר בעידן הקרח, כאשר גובה פני הים ירד במידה ניכרת, ב-100 עד 120 מטרים. טענה זו מקובלת, על אף היותה לא חפה מספקות, שכן מיצר קוריאה המפריד בין קוריאה לאיי יפן, ומיצר טסוגארו, המפריד בין האיים הונשו והוקאידו, עומקם עומד על 140 מטרים בערך. נראה שהמיצרים התייבשו לעתים, ולעתים התמלאו, הכול בתלות מזג האוויר בתקופת הקרח.

כלים פלאוליתיים יפניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי האבן היפניים המוקדמים ביותר, גרזנים וסכינים מסותתים מאבן, נמצאו באתר קאמי-טאקאמורי, שבחבל מיאגי, ותאריכם הוערך לשנת 500,000 לפנה"ס, אך מאוחר יותר התברר שהיו אלה זיופים שנשתלו במקום. רוב הכלים הפלאוליתים שנמצאו ביפן, שוייכו לשנת 35,000 לפנה"ס והלאה, עובדה שתומכת בדעה שההתיישבות הראשונה ביפן הייתה בערך בשנים אלו.

אבנים שחוקות ואבנים מלוטשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים מאבנים מלוטשות הראשונות שנתגלו. הינאטביאשי, אתר B, שינאנומאצ'י, נאגנו. 30,000 לפנה"ס

התקופה הפלאוליתית ביפן נחשבת למקורית ביותר, שכן שם נמצאו הכלים הראשונים שעשויים מאבנים שחוקות ואבנים מלוטשות. כלים אלה משויכים ל-30,000 לפנה"ס, כאשר למעשה הם מיוחסים לתקופה הנאוליתית, בשנת 10,000 לפנה"ס, בשאר העולם. לא ידעו מדוע יוצרו כלים אלה כל-כך מוקדם דווקא ביפן, אך ידוע שבתקופה זו החלה התחממות האקלים, וכנראה שהאיים היפנים הרוויחו רבות מכך.
בשל המקוריות הזאת, התקופה הפלאוליתית ביפן אינה משתייכת בדיוק להגדרה של תקופה הפלאוליתית על פי טכנולוגית האבנים (סיתות אבנים). הכלים המשתייכים לתקופה הפלאוליתית ביפן מראים מאפיינים השייכים לתקופות המסוליתית והנאוליתית כבר בשנת 30,000 לפנה"ס.

פלאו-אנתרופולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי האוכלוסייה הפלאוליתית, וכן האוכלוסייה של תקופת ג'ומון, מקורבות לקבוצה הפלאו-אסייתית שחלשה על חלקים גדולים מאסיה, לפני ההתפזרות לפי קבוצות מאפיינים שהיום מאכלסות את סין, קוריאה, יפן או וייטנאם.
מבנה השלד מצביע גם כן על מאפיינים דומים עם תושבים אחרים בישבת אסיה. מבנה הלסת שייך לקבוצת סאנדדונט, אליה משתייכות אוכלוסיות עתיקות שישבו בעיקר בדרום מזרח אסיה (האכלוסיות שיושבות שם היום, משתייכות לקבוצת הסינודונט). מבנה הגולגולת נראה חזק יותר, עם עיניים שקועות יותר.
נראה כי הילידים בני האיינו, היושבים בעיקר בהוקאידו, הם צאצאים של אוכלוסיות אלה, ויש להם מאפיינים אשר פעם נחשבו למאפיינים של תושבי אירופה, מערב אסיה, מרכז ודרום אסיה וצפון אפריקה, אך היום הם משתייכים לקבוצת האוכלוסיות הפלאוליתית הקדומות.
ניתוח גנטי בימינו אינו מספקות הוכחות חותכות ומצביע על עירוב בין האוכלוסייה היפנית המקורית לאוכלוסיות זרות אשר הגיעו לאיים. מוערך כי 10 עד 20% מהקוד הגנטי של היפנים מגיע מאבותיהם בתקופה הפלאוליתית-ג'ומון, היתר מגיע מאוכלוסיות אחרות מהיבשת עצמה, במיוחד במהלך תקופת יאיואי.

ארכאולוגיה יפנית בתקופה הפלאוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר על התקופה הפלאוליתית ביפן החל לא מזמן. האתר הראשון שיוחס לתקופה זו התגלה רק לאחר מלחמת העולם השנייה. עקב השערות והנחות שבני אדם לא חיו באיי יפן לפני תקופת ג'ומון, משלחות ארכאולוגיות עצרו בדרך כלל בהגיעם לשכבת ג'ומון (12,000 לפנה"ס לערך). מאז, התגלו מעל 5000 אתרים פלאוליתים, חלקם אף באתרים ג'ומונים קיימים.
מחקר התקופה הפלאוליתית ביפן מאופיין בחקר שכבות רבות, הודות לטבע הוולקני של הארכיפלג: התפרצויות וולקניות גדולות כיסו את כל האי באבק, ואיפשרו קביעת תאריכים כמעט מדויקת. שכבה מאוד חשובה כזו היא ה-AT (איירה-טאנזאווה), אשר כיסתה את כל יפן לפני כ-21,000-22,000 שנים.
הארכאולוגיה יפנית בתקופה הפלאוליתית הוכתמה בעבר בכתם גדול. היה זה תחום בו מעט מאוד סטודנטים יפנים לארכאולוגיה גילו בו עניין. עד "תרמית יפן הפלאוליתית", קהילית הארכאולוגים היפנים סברו שבני אדם ישבו בארכיפלג כבר בשנים 700,000 לפנה"ס, בהסתמך על ממצאים של פוג'ימורה שיניצ'י. אך העיתון מאיניצ'י שימבון שתל מצלמה באתר ארכאולוגי בו עבד פוג'ימורה, ותפס אותו שותל ממצאים באתר קאמי-טאקאמורי בשנת 2000. 90% מהמחקר הפלאוליתי היה מיוחס לפוג'ימורה, וחשיפת התרמית הטילה ספק גדול על כרונולוגיית התיישבות האדם ביפן. התאחדות הארכאולוגיה היפנית בילתה שנתיים תמימות בבדיקה מחדש של כל האתרים והממצאים אותם חשף פוג'ימורה, ולבסוף פסקה שמתוך 186, 33 אתרים, וכל הממצאים שחשף אינם עוברים את בקורת הוועדה. מאז התגלית, מעט מאוד אתרים מתיימרים להציג בצורה משכנעת שרידים להמצאות בני אדם ביפן בשנים 40,000-50,000 לפנה"ס, והתאריך המקובל ביותר להמצאות בני אדם בארכיפלג האו 35,000 לפנה"ס.

היסטוריה של יפן | תקופת ג'ומון >

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Prehistoric Japan, New perspectives on insular East Asia, Keiji Imamura, University of Hawai Press, Honolulu, ISBN 0-8248-1853-9
  • Ainu:Spirit of a Northern People, National Museum of Natural History, Smithsonian Institution, ISBN 0-9673429-0-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]