התרסקות מטוס הנורסמן (1948)
התרסקות מטוס הנורסמן התרחשה ב-10 במאי 1948 כשמטוס חיל האוויר הישראלי, מדגם נורדואין UC-64A נורסמן שמספרו היה NC74134, יצא לפעילות הפצצה וסיוע לכוחות הקרקע בהרי ירושלים והתרסק וששת אנשי הצוות נהרגו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך 1948 ערכה ישראל מסע רכש נמרץ של מטוסים מדגמים שונים כדי לבנות כוח אווירי משמעותי. עיקר הפעילות של משלחת הרכש התמקדה באירופה שם הוצעו מטוסים מעודפי הצבאות שלחמו במלחמת העולם השנייה. המטוסים שנרכשו הוטסו לישראל שלמים או בחלקים ונכנסו לפעילות מבצעית זמן קצר לאחר הגעתם לאור הקשיים איתם התמודד צה"ל בגזרות השונות.
רכש המטוס והגעתו ארצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משלחת הרכש שפעלה באירופה עסקה, בין השאר, ברכישת מטוסי תובלה והפצצה מדגם נורדואין UC-64A נורסמן שהוצעו למכירה על יד צבא ארצות הברית כעודפי ציוד. המשלחת רכשה מספר מטוסים (בין 15 ל-29), במחיר של 12,500 דולר למטוס, ממתווך בשם דייוויד מ. מילר (קולונל בדימוס) שרכש 50 מטוסים מדגם זה מעודפי חיל האוויר של ארצות הברית בגרמניה[1]. המטוסים, שחנו בבסיס חיל האוויר האמריקאי אוברפאפנהופן ליד מינכן, הוטסו על ידי טייסי חיל האוויר לשדה תעופה סכיפהול שבאמסטרדם. בסדנאות של KLM עברו המטוסים שיפוץ והתאמה לשירות אזרחי[2] והוטסו משם לשדות תעופה אחרים באירופה ומשם לישראל.
שניים מהמטוסים ששיפוצם הושלם הוטסו מאמסטרדם לשדה התעופה טוסוס-לה נובל שבצרפת ומשם החלו את טיסתם ארצה ב-27 באפריל 1948. מטוסים אלו סומנו במספרים NC74133 ו NC74134 כשמטוס 133 הוטס על ידי טייסי מח"ל לו לנרט ומילטון רובנפלד כטייס משנה ומטוס 134 הוטס על ידי קולמן גולדשטיין ואדי כהן כטייס משנה. בדרכם ארצה ביצעו המטוסים עצירות ביניים ברומא ובברינדיזי לפני שנחתו ב-3 במאי בשדה דב בתל אביב.
אירוע ההתרסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הכנת מטוס NC74134 למשימת הפצצה (בין השאר על ידי פירוק מכלי הדלק הנוספים) יצא המטוס, ב-10 במאי 1948 למשימת סיוע לכוחות קרקעיים מחטיבת הראל שלחמו בשער הגיא במסגרת מבצע מכבי[3]. צוות המטוס כלל 2 טייסים, צלם ו-3 נשקים שתפקידם היה לטפל בפצצת במשקל של כ-200 ק"ג שהוטענה בבטן המטוס. פצצה זו הייתה מדגם חדש שיוצר בתע"ש ולכן לוותה על ידי 3 נשקים. מטרת המטוס הייתה להטיל את הפצצה על הכפר הערבי בית מחסיר ששימש בסיס לכנופיות הערביות שחסמו את הדרך לירושלים.
גיחת ההפצצה הסתיימה בהתרסקותו של המטוס על פסגת דיר עמר (היום הר איתנים). סיבת ההתרסקות לא התבררה מעולם. ההשערה הרווחת היא ששילוב של מזג אויר סוער ואיבוד שווי משקל עם הטלתה של הפצצה הביא להתרסקות המטוס. בהתרסקות נספו כל ששת אנשי הצוות שהיו על המטוס.
רק עם שוך הקרבות באזור, בספטמבר 1948, התאפשר לחיילי צה"ל להתחיל לחפש את שרידי המטוס והצוות. איש המחלקה הערבית של הפלמ"ח, איסר חלמיש, סייע לחקור שבוי ערבי תושב האזור[4] ולפי הידיעות שמסר השבוי ובסיוע בני משפחת אל-עליאן אותרו שברי המטוס וכן שרידי גופות אנשי הצוות שנטמנו על ידי ערביי הסביבה במערה. אנשי הצוות הובאו לקבורה בקבר אחים בקריית ענבים.
צוות האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ששת אנשי צוות האוויר שנהרגו בהתרסקות היו:
- דניאל בוקשטיין - טייס
- יריב שיינבאום - טייס
- שלמה כהן - צלם אווירי
- שלמה רוטשטיין - נשק
- יצחק שקלנביץ - נשק
- צבי שוסטרמן - נשק
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1949 נאספו שברי המטוס שהיו פזורים בנחל כסלון ושימשו לבניית גלעד על הר איתן לזכר צוות המטוס שנספה. בשנות ה-50 הפך מקום גלעד לאתר ההנצחה המרכזי של חיל האוויר הישראלי ושמו שונה להר הטייסים. האתר הורחב ונוספו בו לוחות הכוללים את שמות כל נופלי החייל. המקום משמש לטקסי אזכרה והתייחדות.
גלעד נוסף לצוות המטוס הוקם במושב גבעת יערים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף אריכא (עורך), מול שערי ירושלים: סיפור חייו של דניאל בוקשטין ז"ל, בהוצאת המשפחה, 1949.
- יהודה זיו, ילקוט הכזבים של הר טיסים: בין היסטוריה להיסטוריוגרפיה, בתוך: מחקרי יהודה ושומרון כד, תשע"ה, עמ' 191 - 210.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרת פורשר, על כנפי הזיכרון, באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
- ניר חסון, רוצים לשמור על כבוד המתים, גם של הצד השני, באתר הארץ, 2 ביוני 2012
- מטוס נורסמן מתרסק מעל הר סריס, באתר חיל האוויר
- נורדווין נורסמן, באתר "האגודה האמריקאית להיסטוריה תעופתית", 2000
- Noorduyn UC-64A-ND Norseman, באתר מרחב אווירי - האתר לתולדות התעופה בישראל
- אנדרטת הטייסים, באתר "יזכור"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרכישה בוצעה על ידי חברה שעסקה ברכש ביטחוני עבור מדינת ישראל במסווה של חברה הפועלת בקונגו הבלגית
- ^ בין השאר הורכבו בהם מכלי דלק רזרבים כדי לאפשר טיסה ארוכת טווח
- ^ טיסה זו יצאה לדרכה לאחר ששתי המראות מוקדמות יותר בוטלו בגלל תנאי מזג אוויר מסוכנים
- ^ שם השבוי היה אחמד אל-חלאדי שנתפס בכפר דיר עמאר