תומאס אלווה אדיסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הדף "אדיסון" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעויות נוספות, ראו אדיסון (פירושונים).
| תומאס אלווה אדיסון Thomas Alva Edison 1847 - 1931 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| המצאות עיקריות | ||||||
| נורת החשמל, פונוגרף, הטלגרף הדו הכיווני ועוד. בעל 1,093 פטנטים | ||||||
|
||||||
תומאס אלווה אדיסון (באנגלית: Thomas Alva Edison; 11 בפברואר 1847 - 18 באוקטובר 1931) היה ממציא ואיש עסקים אמריקאי אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם נורת החשמל, פונוגרף, הטלגרף הדו הכיווני ועוד.
בזמנו נחשב אדיסון לממציא הגדול והמפורסם בעולם ("הקוסם ממנלו פארק"), הוא רשם מספר שיא של פטנטים ברחבי העולם - 1,093. רבים מהפטנטים שלו היו שיכלול של המצאות קודמות (למשל הטלפון) עליהם עבדו בין היתר רבים מעובדיו. ביקורת שהושמעה כלפי אדיסון הייתה כי אינו משתף אחרים בקרדיט על ההמצאות.
אדיסון התחיל את חברת הפטנטים של סרטי הקולנוע (Motion Picture Patents Company), שהייתה ידועה גם כמונופול של אדיסון (Edison Trust). חברה זו הייתה תאגיד של תשעת אולפני הסרטים המרכזיים באותה תקופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדות ונעורים
אדיסון נולד באוהיו וגדל במישיגן. הוא היה חירש באופן חלקי מנערותו. אדיסון לא למד בבית ספר, אלא אמו לימדה אותו בחינוך ביתי.
בנעוריו עבד אדיסון כמוכר חטיפים וממתקים ברכבות, ואף עבד כמוכר ירקות. ב-1860 עבד כמפעיל טלגרף שהיה מוכר במהירות עבודתו. אחדות מהמצאותיו הראשונות היו קשורות לטלגרף האלקטרוני. בסביבות 1862 הדפיס אדיסון והוציא לאור את העיתון "The Weekly Herald". היה זה העיתון הראשון שהודפס על גבי סרט נע. את הפטנט הראשון שלו רשם אדיסון ב-1 ביוני 1869 על מכונת הצבעה חשמלית[1].
[עריכה] הקריירה של אדיסון כממציא
אדיסון החל את הקריירה שלו כממציא בניוארק ניו ג'רזי, תוך שכלול המצאות שונות, ביניהן מתקנים טלגרפים שונים. ההמצאה הראשונה שהביאה לאדיסון פרסום עולמי הייתה ה"פונוגרף" ב-1877 למעשה זה היה המכשיר הראשון להקלטה ולהשמעה של קול.
[עריכה] הפונוגרף
חשיבות המצאת הפונוגרף היא כי לראשונה נמצאה דרך לשמר קול ולשחזר אותו. הפונוגרף הוא מעין אבטיפוס לגרמופון (פטיפון) שהומצא ב-1887. כשאדיסון מצא דרך לשימור הקול הוא בא לטכנאי לנסות את ההמצאה. לצורך הקלטה הוא שר לתוך שפופרת המחוברת לממברנה דקה שבקצה שלה מחט חדה, גלי הקול הרעידו את המחט שחרטה שקעים על גבי גליל מסתובב מצופה ברדיד בדיל. סיבוב הגליל מחדש כנגד המחט הרעיד את הממברנה שהשמיעה גלי קול וכך הנציחה את שיר הילדים "למרי היה טלה קטן" ואכן השיר השתמר בהקלטה ו"עשה היסטוריה", המנגנון לסיבוב הגליל במכשיר זה היה בורג שסובב בעזרת ידית.
לפונוגרף המסחרי של אדיסון הייתה מין "אוזן" גדולה בצורת חרוט עשויה פליז שבלטה מהמכשיר. חברת תקליטים ידועה His Master's Voice אימצה אוזן זו ללוגו שלה, בצורת כלב שאזנו כרוייה לאוזן המכשיר (פטיפון); בבחינת "שומע קול אדוניו". הסיפור שמאחורי הלוגו הזה הוא שהצייר שצייר את הלוגו צייר בתחילה פונוגרף עם כלב והציע אותו לאדיסון שדחה את ההצעה, חברת גרמופון קיבלה את ההצעה והצייר נאלץ למחוק בציור את הפונוגרף ולהחליפו בפטיפון מאז הייתה החברה מזוהה בכל העולם עם הלוגו הזה ונקראה אחר כך His Master's Voice ובקיצור HMV.
[עריכה] מנלו פארק
המצאותיו הרבות של אדיסון נחקרו ושוכללו במוסד אותו הוא הקים – מעבדת המחקר מנלו פארק, אשר מוקמה בניו ג'רזי בעיר שנקראת היום על שמו - אדיסון. זו הייתה הפעם הראשונה שהוקם מוסד אשר מטרתו המוצהרת היא ייצור חידושים טכנולוגיים ושיפורם באופן קבוע.
למרות שהחידושים עליהם זכה אדיסון בפטנט לא היו ייחודיים, אדיסון הראה יכולות מיוחדות ברישום טנטים והבסה של המתחרים על ידי שיווק טוב יותר. דוגמה בולטת לכך היא הנורה החשמלית הנחשבת למרכזית מבין המצאותיו.
[עריכה] הנורה החשמלית
המונים באו לצפות בנורה של אדיסון, והתפעלו מאורה הצח לעומת העששיות שקדמו לה והיוו אמצעי ההארה המקובל ביותר. הנורה עבדה על שפופרת ריקה מאוויר שבתוכה חוט פחם לוהט, וסוד הצלחתה של ההמצאה היה שבנורה לא נמצא חמצן שביכולתו לשרוף את חוט הפחם עם הדלקת הנורה.
למרות זאת, אדיסון לא המציא את נורת הלהט החשמלית. מספר מעצבים כבר החלו לפתח אותה, ביניהם הממציאים ג'וזף סוון, הנרי וודוורד, מת'יו אוונס ואחרים. אדיסון לקח את העיצובים הקיימים ודחק בעובדיו לייצר נורה חשמלית הנדלקת לזמן ממושך יותר. ואכן, הם הצליחו לעשות זאת ב-1879 (שתי נורות שיוצרו בשנה זאת עדיין נמצאות במצב תקין, ומוצגות במנלו פארק שם הן מודלקות ליום אחד בכל שנה, יום הולדתו של אדיסון) וכך אדיסון יכול היה לגרום לנורות להפוך למוצר צריכה המוני.
לשם שיווק הנורות ניסה אדיסון לפתח רשת להפצת חשמל שעובדת עם גנרטורים לזרם ישר. נסיון זה נכשל, לאחר מאבק קשה ומכוער מול זרם החילופין, המתאים יותר, של הממציא ניקולה טסלה ואיש העסקים ג'ורג' וסטינגהאוז מאבק זה כונה מלחמת הזרמים. בין השאר, כלל מאבק זה ניסיון מצידו של אדיסון להשחיר את שמו של זרם החילופין על ידי הפצרה בשלטונות ניו יורק להשתמש בזרם החילופין למטרות הוצאה להורג בכיסא חשמלי, בטענה שהוא מתאים יותר לביצוע פעולה זו, ואף לקרוא לה "תהליך וסטינגהאוז". אף ששיטה זו להוצאה להורג הפכה למקובלת בארצות הברית, בסופו של דבר הפסיד אדיסון במלחמה הכוללת מול וסטינגהאוז וזרם החילופין.
[עריכה] המצאות נוספות אותן מייחסים לאדיסון
- טלגרף דו כיווני
- הבובה המדברת הראשונה
- עט חשמלי ששימש בסיס לאקדח קעקועים
- מדפסת אוטוגרפית (של חתימת יד)
- רכבת חשמלית
[עריכה] המצאות שאדיסון שכלל
[עריכה] לקריאה נוספת
- ג`יין אדאיר, תומאס אלווה אדיסון המצאת העידן החשמלי תרגום ברוך גפן מאנגלית, 135 עמודים בכריכה קשה. ידיעות ספרים ספרי חמד, 2000.
- דייויד בודאניס, היקום החשמלי סיפורו האמיתי והמהמם של החשמל. כתר ספרים 2006. תרגום מאנגלית איריס רילוב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מלחמת הזרמים קובץ שמע בן 23 דקות על ה"מלחמה" בין זרם ישר לזרם חילופין, קריין: רן לוי
- מדענים וממציאים, מוזיאון המדע ירושלים - תומאס אלוה אדיסון
- ניר אריה, תומאס אלווה אדיסון, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- אורי נסים, תומאס אלווה אדיסון, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- תומאס אדיסון, מפגשים מהסוג החזותי
- תומאס אדיסון, משרד החינוך תקשוב דרום
- תומאס אדיסון - מלחמת הזרמים
- המצאת נורת החשמל
- תומס אלווה אדיסון, מדע יום יום במאה ה-19
[עריכה] סימוכין והערות שוליים
