וולטר גוטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וולטר גוטלאנגלית: Walter Gotell; ‏ 15 במרץ 19245 במאי 1997) היה שחקן גרמני, הידוע בשל תפקידו כגנרל גוגול, ראש הק.ג.ב. בסדרת סרטי ג'יימס בונד. ‏[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטל נולד בבון, גרמניה, משפחתו היגרה לבריטניה אחרי שהנאצים עלו לשלטון. כדובר אנגלית שוטפת הוא החל לשחק בסרטים ב-1942, בדרך כלל גילם את דמותם של פטריוטים גרמנים, כמו בסרט We Dive at Dawn מ-1943.

הוא החל לשחק בתפקידים משמעותיים יותר בראשית שנות החמישים, שיחק במלכה אפריקאית (1951) ‏, Ice-Cold in Alex‏ (1958), תותחי נברון (1961), 55 יום בפקין (1963), Lancelot and Guinevere‏ (1963),‏ המרגל שחזר מן הכפור (1965), לורד ג'ים (1965), יום ראשון השחור (1977), הנערים מברזיל (1978), וקובה (1979).

גוטל זכה בתפקיד גנרל הק.ג.ב. אנטול גוגול בסרט המרגל שאהב אותי, בשל דמיונו הרב לראש המשטרה החשאית לשעבר ברוסיה הסובייטית לברנטי בריה. תפקידו הראשון בסדרת סרטי ג'יימס בונד הגיע ב-1963, כשגילם את מורזני, עוזרו של הגיבור הרע בסרט מרוסיה באהבה. החל משלהי שנות השבעים הוא שיחק את התפקיד החוזר ונשנה של גנרל גוגול בסדרת סרטי ג'יימס בונד, החל מהמרגל שאהב אותי ב-1977. הדמות שבה במונרייקר (1979), לעיניך בלבד (1981), אוקטופוסי (1983), רצח בעיניים (1985) ו007 באזור מסוכן (1987). כשהמלחמה הקרה שככה, דמותו של ראש הק.ג.ב. נראתה משנה את גישתה כלפי המערב – ממתחרה ישירה למשתפת פעולה. בהופעתו האחרונה, כשהמלחמה הקרה נעשתה פחות משמעותית, הוא נראה עובר לתפקיד שונה, דיפלומטי יותר. גוטל הוא אחד השחקנים הבודדים ששיחקו הן רשע שמתמודד עם בונד והן את בעל בריתו (אחרים הם ג'ו דון בייקר וצ'ארלס גריי).

לאורך הקריירה שלו, גוטל גם הופיע בתפקידי אורח רבים במגוון רחב של סדרות טלוויזיה. הוא שיחק את Chief Constable Cullen ב- Softly, Softly: Taskforce לאורך תקופה של מעל חמש שנים החל מ-1969. הופעותיו כוללות סדרות שונות בכללן Danger Man, אביר על גלגלים, צוות לעניין, זאב מעופף, תיקים באפלה, Scarecrow and Mrs. King, מקגייוור, מסע בין כוכבים: הדור הבא, מיאמי וייס, קגני ולייסי, המלאך.

גוטל היה איש עסקים בנוסף להיותו שחקן, והוא השתמש במשכורתו מהסרטים על מנת לממן את עסקיו. הוא הלך לעולמו ב-1997 מסרטן. יש לו בת אחת, קרול, שנולדה ב-1960.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תום ולאנס, "דברים לזכרו, וולטר גוטל", אינדיפנדנט, 20 ביוני 1997