ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:הכנסייה הגדולה השלישית

הכנסייה הגדולה השלישית, הייתה הכינוס העולמי השלישי של תנועת אגודת ישראל, שנערך בין י' באלול לי"ח באלול בשנת ה'תרצ"ז (1937), במרינבאד שבצ'כוסלובקיה, בהשתתפות, מאות אורחים, צירים, ורבני מפורסמים.

רקע

הכנסייה הגדולה התכנסה בצל מאורעות תרצ"ו בארץ ישראל, תוכנית החלוקה של ועדת פיל ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה. הכנסייה התקיימה באולם הכינוסים המרכזי של עיר-הנופש מארינבאד, והשתתפו בה 700 צירים מ-22 מדינות, כ-1000 ארחים ומשקיפים, ו-200 רבנים.

הכנסייה

נשיא הכנסייה היה רבי יהודה לייב צירלסון, רבה של קישינב.

בין המשתתפים: האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, האדמו"ר הרב יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר (שהגיע לראשונה להשתתף בכינוס של אגודת ישראל לאחר שעד עתה נמנע מלהצטרף לתנועה, ואף נאם בכנסייה הגדולה), האדמו"ר הרב דוד בורנשטיין מסוכטשוב, הרב מנחם זמבה, הרב אלחנן וסרמן מברנוביץ', הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב יוסף צבי דושינסקי מירושלים, הרב אהרן קוטלר מקלצק, הרב זלמן סורוצקין מלוצק, הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז', רבי אהרן לוין מריישא, רבי אליעזר סילבר, האדמו"ר רבי ישראל מבויאן-לייפציג, רבי זעליג ראובן בנגיס, רבי אליהו מאיר בלוך מטלז, האדמו"ר מסדיגורא-פשמישל,האדמו"ר רבי אברהם יהושע השל מקופיטשניץ, רבי עקיבא גלאזנר מקלויזנבורג (שעד עתה נמנה על שורות 'המזרחי'), הג"ר דוד בעער מאוזרקוב, רבי משה חיים לאו מפיוטרקוב, רבי שמואל גרייינימן, רבי הלל ויטקינד ר"י נובהרדוק, רבי מרדכי רוטנברג מאנטוורפן, רבי בן ציון ועזעל מטורדא, רבי ישעיה פירסט מווינה, רבי מאיר קרליץ מלכוביץ', רבי ברוך הגר מסערט, רבי זאב וולף כהנא, רבי יונתן בנימין הורוויץ מירושלים, רבי ראובן כ"ץ מפתח-תקוה, רבי יעקב חנוך סנקביץ' רבי טוביה הורוויץ מסאנוק,

מן העסקנים והמנהיגים הבולטים היו: יעקב רוזנהיים נשיא אגו"י העולמית, חיים ישראל אייז, יצחק מאיר לוין נשיא אגו"י בפולין, ד"ר יצחק ברויאר, אהרן גודמן, בנימין זאב יעקבזון, משה בלוי מנהיג אגו"י בי-ם, מרדכי דובין – ציר ה'סיים' בלטביה, קלמן פפנהיים, שלמה אהרמן, יוסף שוב, זלמן ינקלביץ', בנימין מינץ.

החלטות

החלטה חשובה: הכרזת מועצת גדולי התורה על האיסור לוותר על גבולות ארץ ישראל.

החלטות:

א. מועצת חכמי התורה מצהירה: ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם למען נשמור בה חוקי התורה ומצוותיה ולחיות בה חיי התורה. עם ישראל קשור בארץ זו בכל נימי רוחו ונשמתו לנצח נצחים. אחרי אשר מפני חטאינו גלינו מארצנו הבטיח לנו השי"ת, ע"י נביאינו הקדושים שישוב ויגאלנו ע"י משיח צדקנו. האמונה בהבטחה זו היא אחת מעיקרי דת קדשנו המחייבת את כל בן ישראל. זכותו של עם ישראל על ארצנו הקדושה, יסודה איפוא בתורתנו הקדושה וביעודי הנביאים שליחי הי'. קיומה של מדינה יהודית אפשרי רק אם חוקת התורה מוכרת בתור החוקה היסודית של המדינה ושלטון התורה מוכר בהנהגתה. מדינה של יהודים מבלי שתעמוד על יסודות התורה וחוקיה היא התכחשות למקור ישראל, שלילת מהותו של עם ישראל וחתירה תחת יסוד קיומנו וצביונו האמיתי. מדינה כזו אי אפשר לה שתקרא בשם מדינה יהודית!

ב. מועצת חכמי התורה מצהירה שגבולותיה של ארצנו הקדושה הוצבו ע"י בורא הארץ ונכתבו בתורתנו הקדושה לדורות עולם, ואי אפשר איפוא שיהיה שום ויתור שהוא מצד עם ישראל על גבולות אלה ,וכל ויתור כזה אין לו שום ערך.

ג. מועצת חכמי התורה קובעת ע"פ דעת התורה שאי אפשר לנהל משא ומתן ולהחליט ע"ד גורלה של ארץ ישראל נחלת עם ישראל כולו בהיעדרה של ביאת כח היהדות הנאמנה והחרדית שומרת התורה והדת. כל משא ומתן כזה המתנהל בלי השתתפות שליחי היהדות החרדית הוא נגד הצדק והמשפט.

ד. מועצת חכמי התורה פונה לכל בני ישראל בכל ארצות תבל בקריאה עזה חוצבת להבות אש, לעזור בשעה חמורה ואחראית כזו להסתדרות אגודת ישראל בעבודה לבנין ארצנו הקדושה ברוח התורה והאמונה, ולסייע לה במלחמתה להצלת קדושת ארץ ישראל וטהרתה, לחיזוק הישוב החרדי, ולהטבעת חותם התורה והאמונה על כל החיים בארצנו הקדושה, למען תישאר ארץ ה' אשר עינו בה תמיד ואשר הננו מקווים שבה תופיע שכינתו ויתגלה כבוד מלכותו לעיני כל העמים.