אלחנן וסרמן
רבי אלחנן בונים וסרמן (ה'תרל"ה 1874 - י"א בתמוז ה'תש"א 1941) היה ראש ישיבה ומגדולי הרבנים החרדים באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל. היה תלמידו המובהק של "החפץ חיים" וממתנגדיה החריפים של הציונות. מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נספה בשואה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
נולד בעיר בירז אשר בליטא. בערך בשנת ה'תר"ן (1890) עברה משפחתו לבויסק שבלטביה. משם הלך הרב וסרמן ללמוד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ ואצל הרב אליעזר גורדון. בישיבה התגלה כעילוי ואחר מספר שנות לימוד בטלז, פנה ללמוד אצל רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. בשנת ה'תרנ"ט (1899) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, שהיה באותו זמן רבה של סלנט. בשנים ה'תרס"ג - ה'תרס"ד (1903) ייסד את ישיבת אמיצ'סלב ברוסיה. בשנת תרס"ז (1907) הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל החפץ חיים (כולל בו למדו בעיקר את סדר קודשים של התלמוד) והפך להיות תלמידו המובהק.
בשנת תר"ע (1910) קיבל עליו רבנות בעיר בריסק ובשנת תרפ"א (1921) הקים את ישיבתו "אהל תורה" בברנוביץ'. ישיבתו הייתה ישיבה לבחורים צעירים. היה מקורב לרבי יוסף רוזין ולרבי חיים עוזר גרודזנסקי שהיה גיסו (השניים נשאו אחיות). אחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה בסוף שנת תרע"ד, כשהתחילה נדידת התושבים העיר בריסק שנחשבה כעיר בצורת[דרושה הבהרה] מלחמה, חזר לראדין מקום רבו בעל החפץ חיים, ואת ישיבתו העביר בראש השנה בשנת תרע"ו לעיר סמליאוויץ הסמוכה למינסק. בשנת תרע"ז החליט החפץ חיים להעתיק את מושבו לעיר סומיאטש, ואז השאיר את חלק מישיבתו תחת ידו של רבי אלחנן בעיר סמיליאוויץ. כשניתנה האפשרות לבני התורה לעזוב את רוסיה בשנת תרפ"א, שב לפולין שם התעכב בעיר ברנוביץ' ושם קיבל עליו את עול הישיבה המקומית אוהל תורה שגדלה והתפרסמה תחת ידו כאחת הישיבות הגדולות בתקופת התורה בשנות תר"פ - תרצ"ט, ושם הייתה לו השפעה עצומה על פולין והמדינות הסמוכות. בתקופה זו נתקבל בכל תפוצות ישראל כמנהיג האומה וקברניט הדור, יחד עם רבו החפץ חיים וגיסו רבי חיים עוזר[1].
נרצח בשואה יחד עם תלמידיו ושניים מבניו (נפתלי וצבי-יהודה) בתמוז ה'תש"א (יולי 1941) ימים מועטים לאחר הפלישה הנאצית לקובנה, בפורט התשיעי ליד קובנה.
ספרו קובץ שיעורים נחשב לאחד מספרי הלימוד הקלאסיים בעולם הישיבות הליטאיות.
על שמו הוקמה בירושלים ישיבת אור אלחנן על ידי בנו הרב אלעזר שמחה וסרמן והרב משה מרדכי חדש.
[עריכה] עמדותיו
במאמריו שנתפרסמו בכתבי עת ולוקטו אחרי מותו ב"קובץ מאמרים", התבטא רבי אלחנן וסרמן בנימה שלילית קיצונית כלפי החילוניות והציונות. אחרי השואה התמתנה אגודת ישראל והשקפות רדיקליות כמו אלו שהביע ניתן למצוא בעיקר בקרב חוגי העדה החרדית.
הרב וסרמן היה ממתנגדי הציונות מפניה חשש שתאסור את קיום המצוות אם תשלוט בארץ ישראל, ואף כתב מכתב גלוי לרבני המזרחי בו הסביר את ההסתייגויות שלו מתנועה זו (הנאום והמכתב פורסמו בקובץ מאמרים חלק א). הסבר שיטתו במחשבה מופיע בספר "קובץ מאמרים". התכתב בנושאים ציבוריים עם ה"חזון איש" רבי אברהם ישעיהו קרליץ ועם רבי יוסף רוזין. בהיותו בראדין הזדמן לו ללמוד תקופה קצרה עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אף שהתנגד לשיטתו שלח איגרת לשאול לשלומו כשחלה.
היה מרבני "אגודת ישראל" ונשא את "נאום הוועידה השלישית", בו התווה את הדרך לאגודת ישראל כמפלגה אשר שמה לה למטרה לחזק את היהדות. ב"כנסייה הגדולה" בשנת תרצ"ו עמד בראש דעת המיעוט להתנגדות לתוכנית ועדת פיל. דעתו נדחתה לאחר שבדיונים הרבים של ימי הכינוס התברר שרוב הרבנים תומכים בהקמת מדינה יהודית, ולו על חלק קטן מארץ ישראל. [1]
על עליית הנאציונל-סוציאליזם כתב:
- "בימינו בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להן יקריבו את קורבנותיהם, הרי הם: הסוציאליזם והנאציונליזם... בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת - נציונל-סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום החובל ביהודים בכל קצווי ארץ. הטומאות להן סגדנו הן החובלות בנו".
בטרם נלקחו הוא ותלמידיו להוצאה להורג בידי הנאצים, הכריז: "עלינו לזכור שבאמת נהיה מקדשי השם ולא תעלה על דעתנו חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר - קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש אשר תקים מחדש את העם היהודי". הוא הביע תקווה שקורבן היהודים באירופה יסייע להציל את אחיהם בארצות הברית[2].
בנו, הרב אלעזר שמחה וסרמן, המשיך את פועלו הציבורי של אביו אחר מותו בשואה. השיחות והמאמרים שכתב בנו צורפו לקובץ מאמרים ואגרות חלק ב'.
[עריכה] ספריו
- קובץ שיעורים, חידושים על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים), שנכתבו ע"י תלמידי ישיבתו. אחד הספרים הפופולאריים ביותר בעולם הישיבות.
- קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)
- קובץ הערות, חידושים על מסכת יבמות. בראש הספר הודפסו שאלות ותשובות משו"ת הרשב"א הנוגעות לענייני המסכת. כ"כ צורף בסופו קונטרס ביאורי אגדות על דרך הפשט
- דברי סופרים, דיונים על מסורת התורה (הודפס בכרך ב' מקובץ שיעורים)
- עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו)
[עריכה] לקריאה נוספת
- אור אלחנן - תולדות חייו ופועלו של רבי אלחנן וסרמן (שני חלקים)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
גרסה מקוונת של הספר עקבתא דמשיחא, באתר דעת- רבי אלחנן וסרמן והשמרנות החרדית, בפורום עצור כאן חושבים
- תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמודים 40-41
- ליום עלייתו על מזבח קדוש ה' של מרן הגה"ק רבי אלחנן בונם וסרמן זצוקללה"ה, באתר אזמרך בלאמים
- רבי אלחנן וסרמן באתר אהלי צדיקים
