ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מונופטרוס קוצ'יה
 ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מונופטרוס קוצ'יה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | צלופחי ביצות |
| משפחה: | צלופחים ביצתיים |
| סוג: | Monopterus |
| מין: | מונופטרוס קוצ'יה |
| שם מדעי | |
 Monopterus cuchia
| |
מונופטרוס קוצ'יה (שם מדעי: Monopterus cuchia) מין של צלופח בוץ הנפוץ באסיה ומשמש כדג מאכל. נפוץ בפקיסטן, צפון הודו, נפאל, בנגלדש ומיאנמר.
גופו של הדג ארוך וצר, עד כ-80 ס"מ, זנבו הולך ומצר לקראת סופו. לדג אין סנפירי חזה, גחון או גב הקדמי. סנפיר הגב האחורי והשט מאוחים עם סנפיר הזנב למעין רצועה לאורכו של הזנב. צבעו חום, בעל נקודות דהויות על הזנב.
הדג נפוץ במקווי מים בוציים, מתוקים או מלוחים במקצת, בעלי תכונת חמצן נמוכה כגון שדות אורז או בריכות רדודות. בזמן מנוחה הוא נוהג להתחפר בבוץ במחילות ולצאת בלילה לטרף דגים קטנים, תולעים ורכיכות.
בשל טעמו של הדג, ערכו התזונתי ושימוש באבריו לצורכי רפואה בקרב המקומיים, הוא ניצוד במספרים גדולים וערכו בשווקים המקומיים גבוה. לאור זאת האוכלוסייה של הדג קטנה במידה ניכרת והדג הפך לנדיר במקומות בהם היה בעבר נפוץ.
כשרות[עריכת קוד מקור]
[[קובץ:תבנית:תמונה לטיפול|Eel.jpeg|ממוזער|דייג מעלה בחכתו מונופטרוס קוצ'יה. הדג מונופטרוס קוצ'יה אינו כשר לאכילה. קיום הקשקשים בו בלא הסנפירים מעלה דיון אודות לכלל חז"לי שלכאורה עומד בסתירה לכך]] לדג קיימים שרידי סנפיר מנוונים. ניתן לראות את שרידי סנפיר הזנב ונוכחות של סנפיר גחון רק בהיותו עובר אשר נושר לאחר כ-10 ימים. ההלכה מתנה את הסנפירים כסימן כשרות, בכך שעליהם להיות סנפירים המסייעים לדג בשיוטו במים[1]. בהתאם לכך, מעובדת קיומם של קשקשים בגופו והעדר סנפירים מפותחים, עולה לכאורה סתירה לכלל של חז"ל ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר"[2], כלומר שמספיקה הימצאותם של קשקשים כדי להניח שיש לו גם סנפירים ולפיכך להכשיר את הדג, שכן דג זה הוא בעל קשקשים, אך אינו בעל סנפירים.
לדעת חלק מהפוסקים כלל זה נאמר "על פי רוב" ולא באופן גורף[3], וכל זה נאמר בחתיכת דג שאי אפשר לוודא קיום הסנפיר, ועל פי הכלל אחרי רבים להטות מכשירים אותו. אך לא בדג שלם וללא סנפיר שאסור הוא באכילה. אך יש חולקים וסוברים שהכלל הוא גורף[4].
גם להבנה שהכלל אבסולוטי קשה לראות בדג זה הוכחה ברורה לקיום דג שיש לו קשקשת ולא סנפיר, שכן המדע מתאר כי הוא בעל "שרידי" סנפירים, אמנם אין ודאות למשמעותם ההלכתית. יש טוענים שאין ודאות שקשקשים אלו נחשבים כקשקשים המטהרים בהיבט ההלכתי, ומנגד יש שטוענים כי בתקופות חייו המוקדמות עדיין יש לו סנפיר. הרב יהושע ענבל בחוברת "תיק ידען" הביא הוכחות כי הדג בעל סנפיר גב יחיד ובקטנותו יש לו סנפירי חזה שנושרים בבגרות. וכן פקפק במהותם של הקשקשים עצמם האם עומדים בדרישת ההלכה וסביר שהם חלק מהעור כמו אצל זוחלים ושרצים[5].
נושא נוסף ומחודש העלה הרב ענבל באותה הסוגיה כי ייתכן שהאבחנה המודרנית בין דג ליונק תקיפה אף לכלל חז"לי זה (אף שסימני הכשרות בתורה לא מבדילים בין חיית מים לדג) ואינו נאמר על יצורים השונים בתפקודם מדגים. וכיון שדג זה נושם בצורה הקרובה לנשימת היונקים קשה להבטיח כי הוא בכלל הדגים[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מונופטרוס קוצ'יה בוויקישיתוף- *The freshwater mud eel Monopterus cuchia Journal of Global Biosciences. Volume 4, Number 3, 2015.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ראו משנה, מסכת חולין, פרק ג', משנה ז': "וסנפירין – הפורח בהן"; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ג, סעיף א': "וסנפיר, הוא ששט בו".
- ^ משנה, מסכת נידה, פרק ו', משנה ט'.
- ^ רבי יהונתן אייבשיץ, כרתי ופלתי, יורה דעה, סימן פ"ג.
- ^ רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, יורה דעה, משבצות זהב, סימן פ"ג, אות ב'.
- ^ 1 2 הרב יהושע ענבל, תיק ידען, עמוד 111.
קטגוריה:דגי מאכל קטגוריה:הודו: דגי מים מתוקים קטגוריה:צלופחי ביצות