זוט סימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זוט סימס בניו-יורק, 1976

ג'ון היילי "זוט" סימס (John Haley "Zoot" Sims; ‏ 29 באוקטובר 1925 - 23 במרץ 1985), מוזיקאי ג'אז (סווינג), נגן סקסופון אמריקאי.

סימס נולד למשפחת רקדנים במופעי וודוויל בקליפורניה, הצעיר בין שבעה אחים. כבר מגיל צעיר ניגן בקלרינט ותופים, אך בעקבות האזנה ללסטר יאנג החל לנגן בסקסופון. סימס, שכונה "זוט" כבר בשלב מוקדם של הקריירה שלו, ניגן בתזמורות ביג בנד רבות, בין השאר ניגן עם ארטי שו, סטן קנטון, באדי ריץ' ובני גודמן (עמו ניגן בשנים 1946 - 1947 ושב והופיע עם תזמורתו במסע הופעות בברית המועצות ב-1962).

ב-1947 היה לאחד מ"ארבעת האחים" (רביעיית הסקסופונים המובילה) ב"עדר", תזמורתו של וודי הרמן יחד עם סטן גץ, אל כהן וסרג' צ'אלוף. הייתה זו חטיבת הסקסופונים הנודעת והמשפיעה ביותר בהיסטוריית תזמורות הג`אז‏[1].

סימס נהג להופיע גם בהרכבים קטנים במקביל, בעיקר עם ג'רי מאליגן ואל כהן (עמו הקליט תחת הכינוי Al and Zoot), השניים הופיעו בעיקר במועדון הניו יורקי "The Half Note". במשך הקריירה עלה סימס לטונים הגבוהים של סקסופון הטנור ועבר לנגן גם באלט ובסופרן.

בשנות השבעים המוקדמות יצר צמד מצליח אם הכנר ג'ו ונוטי.

בובת נגן הסקסופון בתזמורת החבובות מעוצבת על פי דמותו ונקראת על שמו "זוט".

זוט סימס נפטר ב-1985, באותה שנה בחרו בו מבקרי דאון ביט להיכנס להיכל התהילה של הג'אז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]