זיהוי ביומטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמצעי זיהוי ביומטרי בדיסניוורלד
מכשיר לזיהוי קשתית העין

זיהוי ביומטרי מתייחס למכלול השיטות המשמשות לזיהוי בני אדם אשר מבוססות על זיהוי תכונה או תכונות פיזיות או התנהגותיות. בתחום טכנולוגיית המידע, בפרט, הזיהוי הביומטרי משמש לצורך ניהול בקרת גישה. הזיהוי הביומטרי משמש גם לצורך זיהוי קבוצות של אנשים הנמצאים תחת מעקב.

ניתן לחלק את המאפיינים הביומטרים לשתי קבוצות עיקריות:

  • תכונות פיזיולוגיות הקשורות לצורת גופו של אדם. לדוגמה, זיהוי טביעות אצבע, זיהוי תווי פנים, זיהוי DNA, זיהוי כף יד, וזיהוי קשתית או רשתית בעין.
  • תכונות ההתנהגות אשר קשורות להתנהגות של אדם. לדוגמה, זיהוי קצב הקלדתו של אדם, זיהוי אופן הליכתו של אדם וזיהוי קולו של אדם.

החששות העיקריים הכרוכים בשימוש באמצעים ביומטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חשש מאפליה - קיים חשש כי יעשה שימוש לרעה במידע האישי המצוי במאגרים. לדוגמה, שהמאגר הביומטרי ישמש את הממשלה על מנת לקבוע תכונות פיזיולוגיות שאינן רצויות לצורך שליטה בתנועת האוכלוסייה הגלובלית לשטחה. קיים גם חשש כי יעשה שימוש בנתונים אשר הושגו באמצעים ביומטריים מבלי לקבל את הסכמתו של אותו אדם להליך זה ומבלי ידיעתו.
  • סכנה לבעלי רכוש מאובטח - קיים חשש שכאשר גנבים אינם יכולים לקבל גישה לנכסים מאובטחים הם יתקיפו את בעל הנכס על מנת לקבל גישה לרכוש. במידה והרכוש מאובטח בהתקן ביומטרי הפגיעה עלולה להיות בלתי הפיכה, ועלולה לגרום יותר נזק מן ההפסד הכספי. לדוגמה, בשנת 2005, גנבי מכוניות ממלזיה כרתו את האצבע של הבעלים של מכונית מרצדס בנץ בעת שניסו לגנוב את המכונית.[1]
  • ביומטריה בת ביטול - אחד היתרונות של שימוש בסיסמאות על פני שימוש באמצעים ביומטריים הוא שתמיד ניתן לשנותן. אם הסיסמה נשכחת או נגנבת, תמיד יש אפשרות להחליפה בחדשה. תכונה זו איננה קיימת בשימוש באמצעים ביומטריים. בשל כך עולה הדרישה לפתח את היכולת לשנות בעת הצורך את הנתונים הביומטריים כאמצעי הגנה עבור האנשים אשר המידע אודותם מצוי במאגרים הביומטריים.
  • הפללה - קיים חשש שגורם עברייני אשר ישיג מידע ביומטרי על אזרחים שומרי חוק - לדוגמה על ידי שוחד - יוכל לסבך אותם עם החוק באמצעות מידע זה, על ידי שתילת המידע הביומטרי של אותם האזרחים בזירת הפשע.

שימוש באמצעי זיהוי ביומטריים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ארצות הברית הפכה בשנים האחרונות לאחת התומכת העיקריות ביותר בעולם בשימוש באמצעים ביומטרים כאמצעי למלחמה בטרור בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001. ארגון ה-FBI עובד כיום על הקמת מאגר ביומטרי אשר עלותו קרובה למיליארד דולארים, ובו יאוחסנו נתוני DNA, טביעות אצבע ונתונים ביומטריים נוספים. המחשבים אשר יהיו בעלי גישה לנתונים יאוחסנו באזור תת-קרקעי מאובטח בגודל של מגרש פוטבול. גם המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית ויחידת המחקר DARPA עוסקים כיום בפיתוח מערכות זיהוי תווי פנים מתקדמות. מחלקת טכנולוגיית עיבוד מידע (Information Processing Technology Office) עסקה בשנים האחרונות בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת אשר באמצעותה ניתן לזהות אדם ממרחק של 150 מטר לפי תווי הפנים שלו בלבד.

במהלך 2008 הוציא ג'ורג' בוש הוראה נשיאותית אשר קראה לשיתוף פעולה הדדי ב"איסוף, אחסון, שימוש, ניתוח ושיתוף של נתונים ביומטריים, מידע ביוגרפי ומידע נלווה של אנשים" בקרב המחלקות והסוכנויות של הממשל הפדרלי האמריקאי. בשנת 2005 התקבלה ההחלטה להנפיק בעתיד דרכונים ביומטרים (מבוסס תמונה). ארגונים במדינות רבות בעולם אשר פועלים לשמירת פרטיות הביעו ביקורת על פוטנציאל השימוש לרעה בטכנולוגיה זו, לצורך פגיעה בחירויות האזרח ובפרטיות, והם מדגישים את הסיכון שכרוך בגניבת זהויות. בשלב זה, ישנן חששות חלקיים בארצות הברית (ובאיחוד האירופי), כי המידע עלול לדלוף לגורמים פליליים אשר ישתמשו בנתונים כדי לזהות אנשים מרחוק לביצוע פשעים שונים, ובהם חטיפת אישים.

כיום נעשה שימוש בתעודת זהות מתקדמות בקרב קבלני כוח אדם ובקרב הכוחות הצבאיים במתקנים הצבאיים האמריקנים. כרטיס זה מכיל נתונים ביומטריים המבוססים על דיגיטציה של צילומי פנים. הכרטיס מכיל צילומים והולוגרמות מיוחדות אשר מצמצמות באופן משמעותי את הסיכון שבזיוף הכרטיסים. למעלה מ-10 מיליון כרטיסים מסוג זה הונפקו עד היום.

לדברי ג'ים ואיימן, מנהל המרכז הביומטרי הלאומי באוניברסיטת סן חוזה, אתר הנופש דיסניוורלד בפלורידה הוא האתר בו נעשה השימוש באמצעים ביומטריים בקנה המידה הגדול ביותר בארצות הברית. עם זאת, מערכת בקרת הגבולות האמריקנית אמורה לעבור בעתיד הקרוב את דיסניוורלד בהיקף השימוש בה.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע

במרץ 2008 אישרה ממשלת ישראל הצעת חוק הקוראת ליצירה מאגר ביומטרי לכל אזרחי ישראל. בעקבות כך, אזרחי ישראל יחויבו בעתיד למסור את טביעות אצבעותיהם ותמונתם תילקח לצורך זיהוי תווי פנים. ‏[2] מתנגדי החוק הזהירו כי קיומו של מסד נתונים מסוג זה עלול לפגוע בחירויות האזרח וכי דליפה אפשרית של המאגר תשמש עבריינים או גורמיים עוינים כלפי אזרחי ישראל. ‏[3] החוק אושר בדצמבר 2009. ביולי 2013 החל הפיילוט המאגר הביומטרי ויימשך כשנתיים.‏[4]

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרט הקולונוע האמריקני "מה קרה בגטקה?" משנת 1997 מציג חברה עתידית בה קיימים שני מעמדות: בני האנוש אשר נוצרו באמצעות השבחה גנטית ובני האנוש הרגילים אשר נחשבים לנחותים. בני האנוש אשר עברו השבחה גנטית זכאים ליותר הרשאות, והגישה לאזורים בהם הם נמצאים, מאובטחת באמצעות סורקים ביומטריים אשר מזהים את האדם לפי דגימות DNA.
  • באחד מפרקי תוכנית הטלוויזיה האמריקנית "מכסחי המיתוסים" פרץ צוות התוכנית דלת ומחשב נייד אשר היו מאובטחים באמצעות סורקי טביעת אצבע. בעוד שהצוות התקשה לפרוץ את מערכת האבטחה הביומטרית של המחשב הנייד, צוות התוכנית הצליח לפרוץ את מערכת האבטחה הביומטרית של הדלת באמצעות הדפס של סריקת טביעת האצבעות.
  • בסרטו של טום קרוז משנת 2002, דו"ח מיוחד, מתוארת חברה עתידית, בה הרשויות מזהות את האזרחים באמצעות רובוטים ניידים, הסורקים את עיניהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיהוי ביומטרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]