חדקן אדריאטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחדקן אדריאטי
חדקן אדריאטי עם צמדים ימיים (Petromyzon marinus) באקווריום בספרד
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: חדקנאים
תת־סדרה: Acipenseroidei
משפחה: חדקניים
סוג: חדקן
מין: חדקן אדריאטי
שם מדעי
Acipenser naccarii
בונפרטה, 1836
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חדקן אדריאטי (שם מדעי: Acipenser naccarii) הוא מין של דג סחוס גרמי, המצוי במימי הים האדריאטי שבים התיכון לחופי איטליה, אלבניה, יוון ומדינות יוגוסלביה לשעבר, ומכאן שמו. החדקן מזכיר במראהו את החדקן האירופי אך הוא בעל מספר הבדלים מאפיינים. הוא תואר למדע ב-1836 בידי שארל לוסיאן בונפרטה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדקן בעל עצמות סחוסיות עם שורות לוחיות סחוס לאורך גופו. צבעו חום-סגול והצידיים בהירים יותר. הבטן לבנה וגם הלוחיות. הזנב של החדקן ממוזלג ונמוך והא בעל סנפיר גבי אחורי נמוך קרוב לזנב. אורך החדקן מגיע ל-2 מטרים ומשקלו עד 25 ק"ג, אם כי נתפסו גם פרטים ששקלו מעל 40 ק"ג. הוא בעל חוטם צר שלצידיו ביני חישה ארוכים.

החדקן נפוץ בים התיכון שלחופי דרום אירופה ובנהרות שסביבה, אליהם הוא עולה להטיל ביצים. הוא מטיל את ביציו במים עמוקים עשירים בחמצן על מצע חצץ, המונע מטורפים לגלות אותם. החדקן נובר בקרקעית עם חוטמו ומחפש דגים קטנים, שטצדאים, רכיכות שונות ותולעים טבעתיות למאכל.

החדקן מצוי בסכנת הכחדה חמורה עקב סכרים לאורך נתיבי הנהרות בהם הוא מתרבה ועקב זיהומים ודיג יתר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חדקן אדריאטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדקן אדריאטי באתר הרשימה האדומה של IUCN