חמאית
 חמאית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | נאדידיים |
| סוג: | חמאית |
| שם מדעי | |
 Pinguiculaליניאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
חמאית (שם מדעי: Pinguicula), צמח טורף ממשפחת הנאדידיים שמונה כ-80 מינים. המינים נפוצים ברובם בחצי הכדור הצפוני ומרביתם מצויים במקסיקו ובאירופה.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החמאית, בדומה לטללית, משתמשת במלכודת דבק כדי ללכוד את טרפה, המורכב בעיקר מיתושים, זבובים וחרקים קטנים נוספים. פני העלה של החמאית מכוסים בבלוטות המפרישות דבק לכידה ובכאלה המפרישות אנזמי עיכול המעכלים את הטרף הנדבק לעלים.
המין חמאית האלפים גדל באזורים שונים על פני כדור הארץ; מהרי האלפים והפירנאים שבאירופה ועד להרי ההימאלאיה שבמזרח אסיה (צפון הודו, נפאל והרי טיבט). בתקופת הקרח האחרונה לפני כ-10000 שנה, חמאית האלפים (pinguicula alpina), הייתה נפוצה לאורך כל יבשות אירופה ואסיה מהפירנאים ועד להרי ההימאליה ונפאל. אולם עקב התחממות האקלים נכחד הצמח מכל אזור הביניים שבין מערב אירופה לצפון הודו ונפאל.
