חניכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חניכה היא מערכת יחסים המכוונת להתפחות אישית, שבה אדם מנוסה או בעל ידע רב יותר מסייע בהנחייתו של אדם בעל ידע או ניסיון מצומצמים יותר.

החניכה היא יותר ממתן סיוע או מענה על שאלות. החניכה היא קשר בין אישי מתמשך של למידה, דיאלוג ואתגר.

היסטוריה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החניכה הייתה נפוצה באירופה כבר בתקופת יוון העתיקה.

המונח האנגלית מנטור Mentor מבוסס על דמות מתוך האודיסיאה.

חניכה בתנועות הנוער ובחינוך הבלתי פורמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרכה

חניך הוא אחד הפרטים בתוך מסגרת בלתי פורמלית חינוכית כמו תנועת נוער, ארגון נוער, מרכז קהילתי. הוא משתייך לקבוצה אותה מוביל המדריך שאחראי על כל פעילות הקבוצה וכחלק מזה על השתתפותו של החניך ומעורבותו בה. לרוב, החניך צעיר ממדריכו במספר שנים.

תפקידי החניך הנמצא בתוך הקבוצה מגוונים. מצד אחד מצופה ממנו ללמוד תכנים אותם מעביר לו המדריך, אך מנגד מצופה ממנו לגלות מעורבות ויוזמה בפעילות ככלל ובדינמיקה החברתית בפרט. החניך רוכש ידע, מיומנויות, תכונות וערכים, לרוב דרך התנסות וחוויה ומתוך עולמו.

חניכה בעולם העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכה בעולם העבודה
חניכה מקצועית בתחום הרפואה

חניכות היא שיטה להכשרה ואימון כוח אדם במקצועות האומנות, החקלאות ועבודות הכפיים. חניכים מפתחים את הקריירה שלהם אחרי תקופת חניכות. מרבית ההכשרה בתקופת החניכות נעשית במקום העבודה ובלימוד תוך כדי עבודה. לעתים קיים גם חלק תאורטי לא פורמלי.

מעמד השוליה היה מקובל בעבר כדרך של התלמדות אצל בעל מקצוע שהוא אומן מיומן. במסגרת ההתמחות משמש השוליה כעוזר לבעל המלאכה ולעתים אף כמשרת.

מתמחה הוא עובד העובר תקופת הכשרה, בהדרכת איש מקצוע בעל ותק וניסיון, על מנת לקבל רישיון הנדרש על פי דין לעיסוק במקצוע מסוים. התמחות נדרשת בדרך כלל במקצועות בהם הרקע העיוני אינו מספיק על מנת לעסוק במקצוע, ויש צורך בתקופת התמחות מעשית, הבאה לאחר השלמת התואר האקדמי. לרוב, עם סיום ההתמחות, עובר המתמחה בחינות, שהן תנאי נוסף לקבלת הרישיון המהווה כשלעצמו תנאי לעיסוק במקצוע בו התמחה. בעל המקצוע המדריך את המתמחה נקרא לרוב "מאמן".

חניכה רוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכה רוחנית מתבצעת על ידי מורה רוחני או גורו. תפקידו המרכזי להביא את תלמידיו אל הדרך שתוביל למיצוי יעודם האישי, ללוותם ולהדריכם כך שיגיעו בסופו של דבר לרמתו הרוחנית של מורם או אף מעבר לכך.

חניכה בחינוך הדמוקרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכה בחינוך הדמוקרטי היא שיטת הדרכה שבה חונך מסייע לנחנך לשנות ידע, מיומנויות, תכונות וערכים באמצעות בירור הסיבות להתנהגויות חוזרות של הנחנך. לרוב, משתמשים בחניכה כאשר רוצים לפתח צדדים אישיותיים ומיומנויות מורכבות, ופחות למטרות הקניית ידע. מכיוון שהחניכה דורשת תשומת לב של החונך לנחנך יחיד, שיטה זו אינה מיטבית למסגרות גדולות.

שיטת החניכה מבוססת על ההנחה כי להתנהגות אנושית החוזרת על עצמה לאורך זמן ישנה סיבה. לדוגמה, נניח כי אדם מסוים נמנע מלברך לשלום אדם אחר מספר פעמים. זוהי התנהגות חוזרת, ועל פי הנחת היסוד לחניכה, נשער כי יש לה סיבה. למשל, סיבה אפשרית היא כי אדם זה אינו מחבב את האדם שפגש ולכן אינו מברכו לשלום.

החונך צופה בהתנהגותו של החניך לאורך זמן ומאתר התנהגויות חוזרות. לאחר מכן, ינסה החונך לסייע לחניך להבין את הסיבות להתנהגותו ובמקרה הצורך לשנותן.

נניח, לפי הדוגמה לעיל, כי החונך צפה בחניך ושם לב לכך שהחניך אינו מברך פלוני לשלום. החונך שזיהה דפוס התנהגות זה, ינסה לשנות דפוס זה שאינו נראה לו נורמטיבי. ראשית הוא יעשה זאת על ידי בירור הסיבה לאי פעולה זו. נניח, כי במהלך שיחתם יתברר כי החניך אינו מייחס חשיבות לאמירת שלום לאנשים איתם הוא נפגש. החונך יכול לתאר לו את התחושות הלא נעימות שלדעתו הדבר גורם ולהציע לו דפוס התנהגות חליפי, למשל, לברך אנשים אשר אליהם הוא חש זיקה. במידה והחניך יסכים עמו, ייתכן ויחולו שינויים בגישתו.

תנאי יסוד - ראשית, הנחנך צריך לרצות בחניכה ולתת אמון בסיסי בחונך, שכן אחרת לא יחשוף את הסיבות האמיתיות להתנהגויותיו. החונך מצדו צריך להימנע מלכפות על הנחנך את הסיבות המשוערות על ידו להתנהגות החוזרת. למשל, בדוגמה לעיל תהיה זו טעות מצד החונך לגרום לנחנך להודות כי הוא אינו מחבב את פלוני, שכן אין זו הסיבה האמיתית להתנהגותו ולא יצמח מכך דבר חיובי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חניכה בוויקישיתוף


Nuvola apps bookcase.png ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.