חרדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
|
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת-סדרה: | לטאות |
| אינפרא-סדרה: | דמויי איגואנות |
| משפחה: | חרדוניים |
| סוג: | חרדון |
| מינים | |
|
למעלה מ-30 |
|
| שם מדעי | |
חרדון (בערבית: حِرْذَوْن – חִרְדַ'וְן) הוא סוג של לטאה במשפחת החרדוניים.
גוף החרדון מכוסה קשקשים, ובאצבעות רגליהם יש טפרים חזקים. ראשו גדול יחסית לגופו. לחרדון שיניים שונות: חותכות, חדות וגם רחבות. תזונת רוב החרדונים מורכבת מחרקים, אך יש מינים הטורפים נחשים ולטאות, כמו גם פירות. החרדונים נפוצים באזורי מדבר, מינים אחרים באזורים הרריים; בדרום מזרח אסיה קיימים חרדונים השוכנים על עצים.
בארץ ישראל נפוצים המינים:
- חרדון מצוי ( Agama stellio)
- חרדון החולות ( Agama savignii)
- חרדון המדבר (Agama pallida)
- חרדון סיני (Agama sinaita)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|