צפעוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצפעוניים
Atractaspis engaddensis.JPG
שרף עין גדי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: צפעוניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Atractaspididae

הצפעוניים (שם מדעי: Atractaspididae) (מכונים גם שרפיים) היא משפחה של נחשים ארסיים, הכוללת כ-150 מינים שונים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצפעוניים ניבים נשלפים, המקופלים לאחור כאשר אינם בשימוש (בניגוד ל"ניבים קבועים", הקבועים במקומם). הם בעלי ראש משולש וצוואר צר באופן ניכר מן הראש (האזור הרחב של הראש, בתפיחה שמאחורי העיניים, מכיל את בלוטות הארס - בצפעוניים הן מוארכות אך מעט, ומתרחבות באופן ניכר בסופן). בעיני הצפעוניים אישונים צרים מאד, בדומה לאישוני החתול, המשמשים אותם לראייה בלילה. ראשם של הצפעוניים, בניגוד לפתניים ולזעמניים, אינו מרוצף מגינים סימטריים, אלא מרוצף קשקשים קטנים.

פרט בוגר מגיע לאורך של 0.3 - 3 מטר, וניזון מבעלי חיים קטנים. הפרט מזריק לטרפיו את ארסו וגורר אותם עד מותם, ולעתים נותן להם להימלט ולגסוס למוות, תוך כדי שעוקב אחריהם באמצעות חוש הריח.

תפוצה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מיני הצפעוניים החיים בארץ ישראל:

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך נחש ממין צפעוני נזכר מספר פעמים ומתואר כנחש קטלני:

בספר ישעיהו, בנבואה עתידית על ימות המשיח הוא מתאר אידיליה, שבה תינוקות קטנים משחקים ליד מאורות של נחשים מסוכנים וקטלנים כמו פתן וצפעוני ולא נפגעים.

וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה

– ספר ישעיה יא ח

במקום אחר באותו ספר הוא ממשיל את מעשיהם של הרשעים לביצי צפעוני שמתבקעות:

"בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ, וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ, הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת, וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה"

– ספר ישעיה נט ה

מאותו משל נראה כי נחש זה מזוהה עם הזן שמטיל ביצים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]