שממיתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשממיתיים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
אינפרא־סדרה: דמויי שממית
משפחה: שממיתיים
שם מדעי
Gekkonidae
גריי, 1825
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שממית הבתים
מבנה המיקרו והנאנו של שערות ההצמדה על רגלי שממית

שְׂמָמִיתִיִּים (שם מדעי: Gekkonidae) היא משפחה של לטאות מאינפרא-סדרת השממיות, בגודל קטן עד בינוני, המצויות באזורים חמימים ברחבי העולם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השממיתיים ייחודיים בין הלטאות ביכולתם לתקשר זה עם זה באמצעות ציוצים דקים. לרוב השממיות אין עפעפיים כי אם קרום שקוף על עיניהן, אותו הן מנקות בליקוק. השממיתיים דומים מאוד לשממיות ממשפחות אחרות באינפרא-סדרה וקשה להבדיל ביניהם.

כמה מיני שממיות מנתקים את זנבם בעת מצוקה, והוא נותר מפרפר ומסיח את דעת הטורף. מיני שממיות אחרים מסוגלים להתיז נוזל צורב מקצה זנבם. מינים רבים פיתחו כריות אצבעות מיוחדות המאפשרות להם לטפס על משטחים חלקים ואף ללכת על התקרה. שממיות הבתים ניזונות מחרקים קטנים, לכן לרוב מניחים להן לנפשן.

לרוב השממיות צבע שזוף עד אפור כהה, מפוספס קלות, אם כי ישנם גם מינים עם צבעים בוהקים. כמה מיני שממיות יכולים לשנות את צבעם לצורך הסוואה בדומה לזיקיות.

כמה מיני שממיות מסוגלים להעמיד צאצאים ללא הפריה, תכונה הידועה בשם רביית בתולים. תכונה זו משפרת את יכולת השממית להתפשט באיים חדשים.

כריות האצבעות של השממיות עוררו סקרנות מדעית לאור יכולתן להיצמד למשטחים חלקים לחלוטין[1]. נמצא כי כל אחת מרגלי השממית מכוסה בצפיפות בקרוב לחצי מיליון זיפים מסועפים, ולכל אחד מהזיפים 100–1,000 סעיפים. זיפים אלה יוצרים קשרי ואן דר ואלס עם המשטח עמו כרית הרגל באה במגע.[2] תופעה זו אומנם שויכה בעבר לכוחות ואן דר ואלס, אך נבדקת היום מדעית בשנית. כך יוצרת רגל השממית מגע איתן עם המשטח עליו היא הולכת, ללא שימוש בדבק או טפרים. למעשה, נמצא כי אילו כל הזיפים על אחת מרגלי השממית היו באים במגע עם המשטח, היא הייתה מסוגלת לשאת משקל של 130 קילוגרם.

כדי להרים את רגליה ולנוע עושה השממית שימוש בשני המפרקים שעל כל אחת מבהונותיה: השממית מכווצת את בהונותיה כלפי פנים וכך משנה את הזווית היחסית בין הזיפים למשטח ומקטינה את עוצמת קשרי ואן דר ואלס ביניהם. כך מסוגלת השממית לשלוט במספר הזיפים הבאים במגע עם המשטח, בין אם המשטח חלק או מחוספס.

שממיות רבות מוחזקות כחיות מחמד וניזונות מחרקים שונים ולעיתים גם פירות.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dixonius
  • Ebenavia
  • Elasmodactylus
  • Geckolepis
  • Gehyra
  • גקו (Gekko)
  • Goggia
  • Hemidactylus - בו שממית הבתים
  • Hemiphyllodactylus
  • Heteronotia
  • Homopholis
  • Lepidodactylus
  • Luperosaurus
  • Lygodactylus
  • Matoatoa
  • Mediodactylus - בו שממית עצים
  • Microgecko

שממיתיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת השממיתיים נחלקת לחמש תת-משפחות. בין המינים המצויים בארץ ישראל:

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל כורם, איך השממית נצמדת למשטחים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, דצמבר 2016
  2. ^ Kellar Autumn; Metin Sitti ; Yiching A. Liang; Anne M. Peattie; Wendy R. Hansen; Simon Sponberg; Thomas W. Kenny; Ronald Fearing; Jacob N. Israelachvili; Robert J. Full. Evidence for van der Waals adhesion in gecko setae. Proceedings of the National Academy of Sciences of the USA 2002, 99, 12252-12256.