לטאיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgלטאיים
Gallotia galloti qtl2.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
משפחה: לטאיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Lacertidae
לטאה אוכלת נבלה של דג

לטאיים (שם מדעי: Lacertidae) היא המשפחה הנפוצה ביותר בתת-סדרת הלטאות. בעולם ישנם 200 מינים, מהם 12 נפוצים בישראל. הלטאיים יכולים להופיע בכל הצבעים. בישראל, הם מופיעים גם בצבעים שאינם נפוצים בלטאות בארץ (כתום, אדום וכחול) כמו מדברית עינונית שצבע הוא חום

גופם של הלטאיים מוארך וצורתו גלילית. ראשם צר, ארוך ומחודד וחלקו העליון מחולק סימטרית ללוחיות. צווארם של הלטאיים עבה ואורכו כחצי מאורך הראש. זנבם ארוך מאוד, והוא אף יותר ארוך מהגוף והראש יחדיו. טפריהם מתאימים לטיפוס ולחפירה בשל כפיפותם וחדותם.

הזכר מפריש חומר מנקבי הקולית החשוב מאוד לתקשורת בין הלטאות. כמו כן, הוא מגביר את ההפרשה בעונות הרבייה. הפרשה זו בולעת אור בתחום העל-סגול. ישנן לטאות המסוגלות לראות את ההפרשות כשהן מוארות עקב יכולתן לראות בתחום העל-סגול.

הלטאיים ניזונים בעיקר מחרקים. מינים גדולים מספיק מסוגלים אף לאכול לטאות קטנות מהם. בנוסף, הם ניזונים מגוזלים, מכרסמים קטנים ופירות.

אורך חייהם של הלטאים מסוגל להגיע אצל חלק מהמינים ל-20 שנים.

בזים, חנקנים, חתולים, כלבים, כרוונים, נחשים, עכבישים, עכשובים ועקרבים ניזונים מהלטאיים ומהווים להם סכנה. לרוב, הלטאיים מבחינים באיום לפני שהוא מספיק לטרוף אותם, והם בורחים לנקיקים בסלעים, למחילות בקרקע ולמרומי עצים. אם זנבם נתפס בפיו של טורף, הם משירים אותו ונסים על נפשם. כמו כן, שינוי צבעם עוזר להם בהגנה מפני טרף.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הרבייה של הלטאיים היא האביב. הזכרים גדולים מן הנקבות וזנבם עבה יותר. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מהלכים כל הזמן סביב הנקבות ומחזרים אחריהן. הזכרים עלולים לחזר אחרי נקבה שכבר "נתפסה" על ידי זכר אחר. במקרה כזה מתפתח קרב בין הזכרים. המפסיד בורח והמנצח ממשיך לחזר אחר הנקבה.

ההזדווגות מתבצעת בכך שהזכר מתקרב אל אחורי הנקבה ומכניס את זנבה לפיו, תוך כדי שהוא נושך את זנבה הוא מתקדם לאורכו עד שמגיע לבסיסו וממשיך להתקרב למותני הנקבה. לאחר מכן, הוא מרים את רגלו מעל בת זוגו ומצמיד את פתח הביב שלו לזה של הנקבה ונשלף אחד מאיברי מינו ומוחדר לביבה של בת זוגו. תהליך זה אורך דקות בודדות בלבד, ובמהלכו הלטאות נעות מעט מאוד. במהלך האביב או הקיץ מטילה הנקבה שתי ביצים רכות בגומה בקרקע (הנחפרת בעזרת הטפרים) או במקום מוחבא אחר. בסוף הקיץ בוקעות הביצים. ישנן לטאות אשר אינן מטילות ביצים אלא משריצות את צאצאיהן חיים.