חתול ספרייה
חתול ספרייה הוא חתול מבוית החי בספרייה ציבורית. ניתן למצוא חתולי ספריות בספריות שונות ברחבי העולם. הקשר של חתולים עם ספריות נמשך מימי הביניים ועד ימינו.
חתולי ספרייה עכשוויים הוצגו גם בקולנוע ובספרות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקשר בין חתולים לספריות הוא בן מאות שנים[1] רישומים נזיריים מימי הביניים מצביעים על כך שחתולים הוחזקו במנזרים עוד מימי הביניים על מנת לשלוט באוכלוסיית חולדות שעלולות לאכול כתבי יד יקרי ערך.
דוגמאות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1745 פרסמה יליזבטה, קיסרית רוסיה צו להעביר חתולים לחצרה. צאצאיהם של חתולים אלה חיים כיום במוזיאון הארמיטאז' הממלכתי.[2]
חתולי ספרייה הופיעו כדמויות בספרים ובסרטים, מונצחים באבן מול מוסדותיהם, וחלקם מקבלים תפקידים בדירקטוריון המוסד. חתולים רבים נהנים מתפקידים מקצועיים בעלי פרופיל גבוה של שיווק ויחסי ציבור.
מערכת היחסים בין ספריות לחתולים היא לעיתים שנויה במחלוקת. באחד המקרים, היו ניסיונות להוציא חתול מספרייה, בהתבסס על חששות של לקוחות עם אלרגיות בטענה להפרות של חוק האמריקנים עם מוגבלויות.[3] סיבה נוספת להוצאתן של חתולים הייתה בגלל תגובתו של חתול הספרייה לחיות שירות. כאשר חתול ספרייה הוצא ממוסדו בעמק פוטנם, ניו יורק, המוסד סבל כלכלית. שניים מחברי הקהילה היו כל כך מוטרדים מההוצאה שהם מחקו עזבונות לספרייה מצוואותיהם, מה שגרם להפסד של 80,000 דולר בהכנסות פוטנציאליות.
אגודת חתולי הספרייה הוא ארגון שהוקם בשנת 1987 כדי לעודד הפצה, כבוד והכרה של חתולי ספרייה. האגודה כללה עשרות ספריות חברות שהחליפו מידע על החתולים שלהן, ופרסמו עלון אודותיהם.
האנתולוגיה "חתולים, ספרנים וספריות: מסות עבור ועל אודות אגודת חתולי הספרייה" חקרה את הקשר הזה. חייהם של חתולי הספרייה נחקרו גם כן על ידי גארי רומא, דוקומנטרי שהפיק סרט בשם "Puss in Books: Adventures of the Library Cat". לפי האתר של רומא, ישנם יותר מ-800 חתולי ספרייה המקוטלגים ברחבי העולם.
בנוסף, חתולים נמצאים לעיתים קרובות בחנויות ספרים עצמאיות ברחבי ארצות הברית.[4]
יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולי ספרייה שימשו כפטרונים, להגביר את המורל של הספרנים ולהעניק השראה לתוכניות קריאה ואוריינות. חתולים יכולים להיות שימושיים גם לקמפיינים שיווקיים, והם משמשים לעיתים קרובות כדי ליצור פרסום לספריות שלהם, במיוחד במדיה החברתית.[5] נוכחותו של חתול יכולה ליצור סביבה רגועה ולהקל על הלחץ היומיומי עבור קוראים וספרנים כאחד.[6] טבעם העצמאי בדרך כלל של חתולים עשוי להתאים גם לסביבה האינטלקטואלית של ספרייה, שכן הם דלי תחזוקה ועשויים להתאים ביתר קלות לאישים אינטלקטואלים עסוקים הפוקדים ספריות.
דוגמאות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיואי קורא הספרים הוא ככל הנראה חתול הספרייה המפורסם ביותר. דיואי התגורר בספרייה הציבורית של ספנסר באיווה במשך 19 שנים. לאחר מותו יצא ספר אודותיו[7] ובהמשך מספר ספרי המשך.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Pacini, Daniela (Summer 2009). "Breaking Down Barriers: Dogs and Cats in Public Libraries".
- Stevens, Norman D. (2004). "Myeo: the First Library Cat".
