חתול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה היות שכך ייתכן וחלקו אינו נכון או מאומת. ניתן לערוך ואף רצוי. אם נתקלתם בדבר הנראה לכם תמוה אנא שימו אחריו את הקוד הזה: {{מקור}} |
- ערך זה עוסק במין חתול הבית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חתול (פירושונים).
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | חתול |
| מין: | חתול בר |
| תת-מין: | חתול הבית |
| שם מדעי | |
 Felis silvestris catus((1758) .L) |
|
חתול הבית (שם מדעי: Felis silvestris catus), בעל חיים טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים. חתול הבית נפוץ בכל יבשות העולם. משערים כי מוצא החתול מחתולי בר. החתול בעל חשיבות מרובה לאיזון האקולוגי בהיותו טורף מכרסמים על ויסות אוכלוסייתם. החתול הוא טורף לילי הצד מכרסמים, ציפורים ודגים, הבשר הוא המרכיב העיקרי במזונו וקיבתו אינה מותאמת לאכול מזון צימחי[1]. החתול הוא חיית המחמד נפוצה ביותר בעולם והשניה בכמותה רק לכלב.
משקלו של חתול בית בוגר נע בממוצע בין 7-5 קילוגרם. תוחלת החיים הממוצעת נעה בין 15-10 שנים, כאשר חתול מבוית מאריך חיים יותר מחתול רחוב. אורך החיים הרב ביותר שתועד היה 38 שנים.[2] טמפרטורת הגוף הממוצעת של חתול נעה בין 38.5 לקצת יותר מ-39 מעלות צלזיוס.
החתול חי בדרך כלל בבדידות, למעט אינטראקציה אקראית עם בני מינו. מספר החתולים הביתיים נאמד כיום בכ-600 מיליון.
[עריכה] החתול והאדם
החתולים נמצאים בסביבת בני האדם ובחברתם משחר ההיסטוריה האנושית המתועדת, ואף קודם לכן. מחקרים גנטיים חדשים סבורים כי בויתו לפני 8,000 -10,000 שנים באזור הסהר הפורה ולא במצרים כפי שסברו לפני כן[3].
[עריכה] החתול במצריים העתיקה
לפני כ3,500 שנה היו בודאות גבוהה חתולים מבויתים במצרים העתיקה, המצרים נהגו בחתולים מנהג של כבוד אלים, בהיותם טורפי מכרסמים ושומרי אוצר התבואה של המדינה, העונש על הריגת חתול היה מוות[4], במצריים חתולים נחנטו ונמצאו מאות אלפי חתולים חנוטים בעת החדשה. למצרים הייתה אלה בשם בסת ובחג שהיה נערך לה מידי שנה היו נאספים כחצי מליון בני אדם. בכל שנה היו מביאים למקדשה של בסת כ100,000 חתולים חנוטים.
[עריכה] בתרבויות נוספות
במיתולוגיה הנורדית האלה פריה הייתה מלווה בחתולים, שהיו רתומים לכרכרתה. חתולים הפכו לבני לוויה של האדם, לחיות מחמד.
[עריכה] באירופה בימי הביניים
זוהרם של החתולים הועם בתקופת ימי הביניים. בתקופה זו נתפסו החתולים כעוזרי המכשפות וכמייצגי ממלכת הרוע והשטן, חתולים בצבע שחור נרדפו במיוחד. חתולים נרדפו והושמדו בכל רחבי אירופה יחד עם מי שגידל אותם, לרוב נשים שנתפסו כמכשפות והועלו על המוקד. דעה מקובלת אומרת כי אחת הסיבות למגפת הדבר באירופה במאה ה-14 הייתה ריבוי בלתי נשלט של עכברים ועכברושים, תוצאת לוואי של חיסול אוכלוסיית טורפיהם הטבעיים - החתולים.
[עריכה] חתולי הבית וחתולי הבר
חתולי הבית עברו מאות שנים של גידול וטיפוח גנטי. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא תכונות רבות, שנשארו פראיות, ושמזכירות מינים אחרים בסוג חתול:
- ציד - יכולת הציד של חתולי הבית, לא נפגעה או נעלמה, וזאת אף על פי שחתולים אלו אינם זקוקים כלל וכלל לפעולה זאת על-מנת לאכול. פעולת הציד נעשית באמצעות הליכה צמודה לקרקע וכוללת זינוק מהיר אל הטרף.
- טיפוס - הודות לציפורניים חדות הנשלפות מכיסים מיוחדים שמצויים בכפותיהם של החתולים, סיגלו הם את היכולת לצוד על עצים או לברוח אליהם בעת סכנה. חלק ממשפחת החתוליים נוהגים להחביא שם את טרפם.
- ניקיון - החתוליים שומרים על ניקיונם, ונוהגים ללקק את עצמם. חתולי הבית אף נוהגים לכסות את הפרשותיהם בחול.
- ראיה - לחתולי הבית ראייה מעולה גם בחשיכה כמעט מוחלטת. ראייה זאת מושתתת בעיקר על הבחנה בתנועת עצמים.
- שמיעה- יכולת השמיעה של חתולי הבית נשארה מפותחת מאוד, חתולי הבית יכולים לשמוע אפילו צעד קטן, או מחט שנפלה על הרצפה.
[עריכה] מאפיינים פיזיים
לחתול מאפיינים פיזיים ההופכים אותו לטורף מובהק [5]. החתול כשאר בני משפחת החתוליים נמנה על הטורפים המפותחים ביותר בין הטורפים היבשתיים. גוף החתול מותאם במיוחד לצייד בעיקר בלילה ולאכילת בשר[6].
עין החתול דומה במבנה לעין האדם אך ראיית החתול טובה יותר בלילה, באור יום חזק אישון החתול מקבל צורה אופיינית של סדק אנכי צר, בלילה עין החתול פתוחה לרווחה והיא זוהרת בחושך עקב החזרת האור מתאים מיוחדים הנמצאים בה. לחתול יש שלושה עפעפיים עליון תחתון וצידי כך הוא יכול לשלוט היטב בגודל פתיחת העין.
בעבר חשבו שהחתולים הם עיוורי צבעים אך בעקבות מחקרים שנעשו התגלה כי הם מבחינים בין צבעים שונים הגם שאינם מיחסים להם חשיבות[7].
אוזן החתול שומעת תדרים מ4,000 הרץ ועד 100,000 הרץ תכונה זו מסייעת לחתול לשמוע קולות מכרסמים ולצודם, עם זאת חוקרים סבורים כי בפועל משתמש החתול בתדרים עד כ65,000 הרץ ולמעלה מזה באופן כמעט זניח. שמיעת החתול יורדת משמעותית עם השנים וכבר בסביבות גיל חמש שנים החתול רחוק מלשמוע את התדרים הגבוהים. חתולים רבים נדרסים כאשר לו היו שומעים את המכונים הקרבה אליהם יכלו לברוח אלא שאינם שומעים כך קטנים סיכויי ההשרדות של חתולי רחוב בגיל מבוגר. שמיעת החתול טובה משמיעתו של הכלב.
לחתול מגזע מעורב יש 4 סוגי שערות בפרוותו: פלומה, שערות זיפיות, מגן וזיפים (שערות השפם). בגזעים שונים היחסים בין סוגי השערות שונים כך נוצרות פרוות בעלות תכונות יחודיות.
לחתול יש שערות על השפה העליונה הנקראות זיפים. לחתול יש 12 שערות שכאלה בכל צד, בנוסף לשפם הזיפים נמצאים בחלקים נוספים בגוף החתול. הזיפים בעלי תפקיד חשוב ביכולת הצייד של החתול וחתול שזיפיו חסרים יתקשה בייחוד בצייד לילי. כפי הנראה החתול משתמש בשפמו על מנת לחוש את זירמי האוויר סביב העצמים השונים בדרכו[8].
פה החתול מותאם לנשוך נשיכת מוות מכרסמים וציפורים ולאכילת בשר. בקידמת פה החתול יש את הניבים בהם החתול הורג את טרפו. בלשון החתול יש גבשושיות קשות בהם הוא יכול לגרם בשר מעצמות. הטעמים המורגשים אצל החתול הם מר, חמוץ וחריף כאשר לטעם המתוק משקל מועט ביותר ועדיפות נמוכה בסדר העדיפיות למאכל מסויים. בפיו של החתול נמצא איבר יעקובסון המזהה כימיכלים שונים לאיבר זה תפקיד חשוב בבחינת טיב מאכלים, איבר זה אינו יחודי לחתול אלא נפוץ אצל בעלי חיים רבים. אצל חתולים, איבר זה קטן ובלתי מפותח, ולכן ניתן לראות חתולים המפשילים את שפתותיהם בתגובת פלמן, במטרה להביא אוויר אל איבר יעקובסון.
חתולים חיים כעשר עד חמש עשרה שנים בממוצע. ככלל חתול בבית חי יותר שנים מאחיו שחי ברחוב וחתול מעקר חי יותר מחתול שאינו מעוקר.
[עריכה] מאפייני התנהגות
מאפייני התנהגות של חתול בית כוללים גירגור בעת שמחה ושביעות רצון וכשכוש בזנב בעת מתיחות או עצבנות. החתולים נוהגים לזקוף את זנבם כשהם חשים ביטחון, אם בנוכחות אמם, או מי שמגדל אותם. במקרה שחתול חש איום או סכנה, הוא יברח או ינסה להבהיל את היצור המאיים באמצעות קולות ותנועות איום, כפעירת פה המלווה בחשיפת שיניים וקול נשיפה חזק, משיכת אוזניים לאחור, קימור חד של הגוף, פרווה סמורה והרמת רגל במטרה לשרוט או להבהיל.
[עריכה] פעילות בלילה
חתולים ככלל הם חיות לילה ומרבית פעילותם היא בשעות אלה. מכיוון שגופם של החתולים מותאם לפעילות לילית זו, הם נוהגים לישון ביום שעות רבות כדי לאגור כוח ללילה ולכן לעתים נראים "עצלנים". חתולים מסוגלים גם לראות היטב בלילה.
[עריכה] סימון ושמירה על טריטוריה
חתולים (כמו בעלי חיים אחרים) קנאים לטריטוריה (אזור מחיה) שלהם, והם נוהגים לסמן אותה בריח - באמצעות שתן, התחככות בחפצים או שריטות (באזור הציפורניים ישנן בלוטות המפרישות ריחות ייחודיים לכל חתול). על הטריטוריה מתנהלים עימותים רבים במטרה לסלק פולשים, אך מכיוון שהם מצוידים בציפורניים ושיניים קטלניות הם יעדיפו לא להלחם בכל העוצמה אלא יסתפקו בהפגנת כוח ללא מגע ישיר. חתולים עלולים גם לתקוף זרים החודרים לבית שבו הם שוכנים, כפי שהם היו תוקפים חתול אחר. כאשר חתול נמצא מחוץ לטריטוריה שלו הוא יהיה בדרך כלל חסר ביטחון ומפוחד. בגלל הקשר החזק של החתול לטריטוריה, חתולים מבויתים רבים שבעליהם עוברים דירה מנסים לברוח ולחזור למקום המוכר להם. כדי למנוע זאת יש לסגור אותם למשך מספר ימים בבית החדש[9], כדי שיחושו כי זו הטריטוריה שלהם.
[עריכה] ייחום, היריון והמלטה בחתולי הבית
ההיריון אצל חתולי הבר, אשר אורך כחודשיים, מבטיח את הולדת הגורים לקראת הקיץ, כאשר ישנו שפע של מזון. לעומתם, אצל חתולי הבית, אשר חיים כל חייהם בתאורה מלאכותית ובסביבתם שפע של מזון לאורך כל השנה, נגרם "בלבול" במערכת ההורמונלית והייחום איננו תלוי בעונות השנה, ויכול להופיע בכל אחד מהחודשים.
חתולי הרחוב דומים בייחום לחתולי הבר - גם הם מתייחמים לקראת סוף החורף.
גם גידול הגורים בטבע אינו דומה לגידול הגורים בשבי. בטבע, פוחתים סיכוייו של גור אשר סובל מבעיה פנוטיפית כלשהי (עצמות חלשות, מחלה גנטית וכדומה) להגיע לבגרות מינית ולהעמיד צאצאים. בשבי, מצב זה לרוב אינו מתקיים, גור דומה מטופל על ידי בני האדם ובכך המערך הגנטי שלו יישאר ויעבור הלאה לדורות הבאים. תופעה זו, המוכרת בדרך כלל בגזעי חתולי הבית אשר הושבחו וטופחו גנטית על ידי בני האדם עלולה לגרום לסיבוכים כגון מחלות גנטיות שנשמרו עקב הטיפוח. לדוגמה, הרבעה לא נכונה ולא מבוקרת של החתול הפרסי הפחוס עלולה לגרום לפרצוף פחוס מדי ועקב כך, לגרום לבעיות בנשימה, חתול ספינקס חסר הפרווה הסובל מרגישות לקור.
[עריכה] הייחום
הגיל שבו החתולה מתייחמת בפעם הראשונה נע בין 5 חודשים ל-11 חודשים. עם תחילת הייחום החתולה מתחילה לשנות את התנהגותה, החתולה תראה סימני התפנקות הכוללים גלגול על הריצפה וחיכוך בעצמים שונים, יללות מרובות ורמות - תפקידם של היללות היא בעצם "הודעה" לזכרים שהיא מיוחמת, הרמת אחוריה - כהכנה לאקט הזיווג והפרשת ריח הורמונלי אשר נועד למשוך את הזכרים.
אקט ייחום זה של החתולה יצר את המושג "חתולת מין".
מחזור הייחום נמשך כ-8 ימים בממוצע.
[עריכה] ההזדווגות
באיזורים עם אוכלוסיית חתולים גדולה, כאזורים עירוניים, זכרים רבים יגיבו לקריאותיה ולריחותיה של הנקבה המיוחמת, הזכרים נקהלים מסביב לנקבה. כדי לזכות באפשרות של העמדת דור, יריבו הזכרים על חלקם. בדרך כלל מריבות אלו ייגמרו רק ביללות רמות וקריאות[10], אך קיימת אפשרות של אלימות פיזית אשר תתפתח בסופו של דבר לקרב של ממש.
אקט ההזדווגות נמשך רגעים ספורים בלבד. הזכר מטפס על הנקבה מאחור ומקבע אותה למקומה על ידי נשיכת העורף שלה. נשיכת העורף משחררת למחזור הדם של הנקבה חומרים דמויי מורפיום אשר משרים על הנקבה תחושה נעימה ואף משככים את כאביה.
בשגר של חתולה יכול להיווצר מצב שבו לא לכל הגורים אב אחד משותף. שני זכרים או יותר יכולים להזדווג עם נקבה ולהפרות חלק מהביציות. עם תום ההזדווגות עשויה הנקבה לתקוף את הזכר, מאחר שהוצאת איבר מינו גורמת לה לכאב.
בעוד שאצל בני אדם וחיות אחרות, אחרי שהביצית הבשילה בשחלה היא מגיעה לרחם, כאשר "מטרתה" העיקרית היא הפריה ואם הביצית אינה מופרת היא "מתה" לאחר זמן קצר. אצל החתולים, הביצית הבשלה נשארת בתוך השחלה. כאשר החתולה מזדווגת הזיזים אשר על איבר מינו של הזכר יוצרים גירוי מכני בקיר הנרתיק של החתולה. גירוי ספציפי זה מתורגם מידית לסימן הורמונלי אשר מודיע לשחלה "לשחרר" את הביצית. תהליך זה נקרא "ביוץ מושרה".
[עריכה] ההיריון וההמלטה
ההיריון בחתולות הבית נמשך כ-63 יום. לקראת סיומו של ההיריון תחפש החתולה מקום להמלטה. בדרך כלל, החתולה תעדיף מקום חשוך ומוסתר להמליט בו.
ההמלטה תארך בדרך כלל כמה שעות, והיא שונה מגזע לגזע (ישנם גזעים שיצטרכו התערבות מקצועית של וטרינר). החתולה אוכלת את השליה, דבר המספק לה חלבונים וויטמינים. הגורים נולדים עיוורים, ועיניהם נפקחות לאחר 10 ימים.
ישנה חשיבות גבוהה מאוד להנקה הראשונית של גורי החתולים. חלב ההנקה הראשונית נקרא קולוסטרום ([1]), והוא נמצא בעטיני האם כשלושה ימים לאחר ההמלטה. מערכת החיסון של הגור אינה מפותחת דיה בלידתו, והקולוסטרום מכיל נוגדנים חיוניים.
תקופת ההנקה נמשכת בין 6 - 8 שבועות.
הגור נולד כשהוא עיוור וחרש משקלו כמאה גרם וארכו כ12 סנטימטר. כעבור שבוע עיניו נפקחות ומשקלו מוכפל. בין שבועיים לחודש שיני הגור יוצאות. בהיות הגור בן חודש הוא מסוגל ללכת, לשבת ולשחק. אחרי כ35 ימים הגור מתחיל לאכול מזון מוצק. בגיל שלושה חודשים העין מקבלת צבע קבוע. כעבור חמישה חודשים הוא מתחיל לרכוש לעצמו טריטוריה ומקבל את שיני הקבע. החתול עצמאי בהיותו בן חצי שנה.
[עריכה] מניעת הריון
בעלי חתולים רבים מעקרים חתולות נקבות גם כדי למנוע את התופעות הנלוות הכוללות התקהלות של חתולים זכרים שאינם מסורסים סביב חתולתם. סירוס החתולים הזכרים נועד למנוע מהם לרדוף אחר חתולות מיוחמות, דבר שלעתים קרובות בסביבה עירונית גורם למותם. קיימים אופנים נוספים למניעת הריון בחתולים כגלולות למניעת הריון וקשירה של צינור הזרע אצל החתול הזכר ושל החצוצרות אצל הנקבה.
פעולת העיקור והסירוס מבוצעים על ידי וטרינר בניתוח בהרדמה מלאה, שבו מוסרים מהנקבה הרחם והשחלות, ומהזכר האשכים. ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות התגלה כי אין תופעות לוואי שליליות להליכים אלו גם בגיל צעיר וזאת בניגוד לאמונה שהייתה רווחת בעבר שעיקור וסירוס גורם לתופעות כגון שינוי האופי, נטייה להשמנה, פגיעה נפשית עקב חוסר בהמלטה וכדומה, אך הוכח שהעיקור בריא יותר לאורך זמן, מיטיב עם חיי החתול ומביא את בעיית ההתרבות הלא מבוקרת לידי פתרון. במחקרים הראו שאצל הנקבות עיקור לפני היחום הראשון מקטין את אחוז המקרים של גידולי העטין (סרטן השד) ביותר מ-90%, וכמו כן מוריד את מקרי דלקות הרחם, גידולי רחם ושחלות לאפס. אצל הזכר ביצוע הסירוס מקטין בצורה משמעותית את השוטטות וקרבות החתולים, ואת הסימון בשתן להגדרת טריטוריה. ארגון הווטרינרים של ארצות הברית (AVMA) ממליץ על עיקור וסירוס חתולים כבר בגיל 8-12 שבועות.
[עריכה] ויסות הריבוי הטבעי של חתולי הרחוב
-
ערך מורחב – חתול רחוב
חתול הרחוב הוא כינוי לקבוצת החתולים הגרים ברחובות הערים. הם נמנים על אותה קבוצה (תת-מין) כמו חתולי הבית, אך הם ננטשו על ידי בעליהם או נולדו ברחוב. תופעת חתולי הרחוב, היא תופעה הקיימת ברוב מדינות העולם, ובהן ישראל.
הריבוי נגרם עקב הזמינות הגבוהה של המזון ומקומות המסתור, וכן נטישה של חתולי בית וקצב ריבוי טבעי גבוה. צפיפות האוכלוסיה מגבירה בצורה ניכרת את הקרבות בין הזכרים שאינם מסורסים. תנועת הרכבים מהווה איום על חייהם. הריבוי העצום, התחלואה והתמותה יוצרים אוכלוסיות חתולים רעבות, לא יציבות וחולות. כאשר מצב אוכלוסיית החתולים מתדרדר החתולים הופכים למטרד לבני האדם. ריבוי אוכלוסיית החתולים מעלה צורך לוויסות היתרבות החתולים.
קיימות דרכים שונות למניעת התרבות בלתי מבוקרת וצמצום מספרם של חתולי הרחוב. המתה המונית היא שיטה זולה יותר אך ארגוני זכויות בעלי חיים טוענים ששיטה זו מהווה פגיעה בזכויות בעלי חיים. בנוסף, רבים מטילים ספק ביעילותה. עיקור וסירוס והקמת נקודות האכלה מסודרות היא שיטה המווסתת בצורה הטובה ביותר את קצב הריבוי כיוון שהחתולים המסורסים והמעוקרים תופסים את הטריטוריה ומונעים מחתולים אחרים להכנס אל תחום מחייתם. עם זאת, על מנת להגיע לוויסות יש צורך לסרס ולעקר מעל ל-75% מאוכלוסיית החתולים.
[עריכה] תופעות מיוחדות
- קניבליזם - תופעה של אכילת הגורים על ידי הנקבה. תופעה זו עלולה לקרות עקב דחק. תופעה זאת נפוצה יותר בהיריון ראשון.
[עריכה] חתולים ואיכות הסביבה
חתולי רחוב רבים מצויים ברעב תמידי ובחיפוש אחר מזון, אותו הם מוצאים לרוב בפחי אשפה. מקור מזון אחר הוא ציד של בעלי חיים קטנים, כגון מכרסמים, זוחלים או ציפורים. למרות אלפי שנים של ביות, החתולים נשארו ציידים מעולים, והם מועילים לאדם בחיסול מזיקים כגון עכברים, תיקנים ונחשים. בשיניו של החתול מצויים חיידקים מוכנים שלאחר הנשיכה גורמים זיהום, גם אם בעל החיים הצליח להמלט. אינסטינקט הציד פעיל גם בקרב חתולי בית (שלא חסר להם מזון).
מבחינה אקולוגית, בשטחים בקרבת יישובים שבהם בני אדם הכחידו את הטורפים הטבעיים, פעילות הציד של החתולים יכולה לעזור באיזון האוכלוסיות הטבעיות. ואולם ישנם מקרים בהם מספר החתולים גדול מכושר הנשיאה הטבעי של המערכת האקולוגית, וכך נגרם נזק לחיי הבר המקומיים, במיוחד ללטאות וציפורים.
[עריכה] התיחסויות ביהדות לחתולים
חז"ל בבואם להסביר אודות המוסר הטבעי הביאו דוגמה מהחתול לצניעות בהיותו מכסה את צרכיו.
 |
אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה - היינו למידין צניעות מחתול |
 |
| -- מסכת עירובין דף ק' עמוד ב' | ||
ככל בעל חיים אסור על פי ההלכה לסרס חתול זכר, דין הנקבה יותר מורכב[11] על פי החוכמה פנימית יש האומרים שעדיף שלא לגדל חתול בבית[12] במיוחד כאשר נועד לצורך משחק לילדים אך אין בזה כל איסור[13].
[עריכה] אמונות על חתולים
- לחתולים יש תשע נשמות - אמונה טפלה שמקורה אצל המצרים הקדמונים שייחסו לחתולים תכונות אלוהיות (בסת, אלת היופי והפוריות המצרית, הייתה חתולה). מאוחר יותר, בדתות פגניות מסוימות, יוחסו לחתול תכוניות שטניות והוא נחשב להתגלמות של השטן. אמונה זו נוצרה עקב אורח חייו של החתול (חיה טורפת, לילית, מתבודדת) ומבנהו הגופני (עיניו הזוהרות בחושך, אזניו המחודדות וגופו הגמיש המאפשר לו להשתחל מבעד למעברים צרים).
- החתול נחשב אויבו של הכלב - מקורה של אמונה זו בהתנגשות הטריטוריה של החתולים והכלבים, שכן שני מינים אלה הם חיות מבויתות ונוצרה ביניהם יריבות על שטחים ועל מזון. היריבות מתחזקת נוכח שפת גוף מנוגדת[דרוש מקור]: כלב המעוניין לשחק יכשכש בזנבו בעוד אצל החתול פירוש זאת סימן להתלבטות ועצבנות ולפיכך כאיום.
- חתול שחור מביא מזל רע - אמונה טפלה שלפיה החתול השחור הוא התגלמותו של השטן.
- חתול נופל תמיד על הרגליים - לחתולים יש יכולת מיוחדת המאפשרת להם לנחות בקלות על הרגליים כאשר הם נופלים או קופצים. יכולת זו טמונה בכמה סיבות: מרכז הכובד המאוזן של החתולים, אינסטינקט הגורם להם לבצע מעין גלגול לפני הנחיתה וכן הרפיה של שרירי הגוף והגנה בצורה זו על השלד.
[עריכה] מחלות חתולים
[עריכה] גזעי חתולים
קיימים יותר מ - 100 גזעים, המתחלקים לארבע קבוצות עיקריות: ארוכי פרווה, פרווה חצי ארוכה, קצרי פרווה ואוריינטלים.
ראו גם: גזעי חתולים.
[עריכה] פרווה קצרה
[עריכה] פרווה חצי ארוכה
[עריכה] פרווה ארוכה
[עריכה] אוריינטלים
[עריכה] סרטי קולנוע שנעשו על חתולים
- גארפילד, דמות קומיקס מצוירת שכיכבה בתוכנית טלוויזיה וכן בסרט קולנוע משנת 2004.
- חתולים בצמרת (The Aristocats) - סרט אנימציה של חברת וולט דיסני, המציג את אהבתם של חתולת בית וחתול רחוב.
- פריץ החתול - סרטו הראשון של רלף בקשי. סרט מצויר למבוגרים על חתול שחי את החיים במתכונת של שנות ה-60.
- טום וג'רי - כוכבי התעלולים מאולפני MGM.
- פליקס החתול, דמות אנימציה מתקופת הראינוע.
- סילבסטר החתול - דמות אנימציה בסרטי טוויטי מסדרת לוני טונס של האחים וורנר.
[עריכה] ספרים שנכתבו על חתולים
- החתול במגפיים.
- יהונתן גפן, ספר שלם על חתול אחד, ספר שירים על מאיר, חתול פרסי, ושיר אחד גם על כבשה.
- שפרה הורן, חתולים סיפור אהבה, סיפורים על חתוליה של המחברת.
- ג'יימס הריוט, סיפורי חתולים, על חתולים בהם טיפל המחבר, וטרינר במקצועו, באזורי הכפר של יורקשייר, כאשר וטרינריית חתולים לא נלמדה עדיין בבתי הספר. בהוצאת מודן.
- פול גאליקו, ג'ני, יצא לראשונה בשנת 1950 בארצות הברית תחת השם .The Abandoned
- לואיס קרול, סיפורה של אליס בארץ הפלאות, במהלכו היא פוגשת דמות של חתול צ'שייר, ההופך לבלתי נראה בתום השיחה, ומשאיר מאחור רק את חיוכו.
ראו גם את רשימת מקורות הספרות והאמנות בהם מופיע החתול של שרדינגר, שהוא למעשה ניסוי מחשבתי אותו הגה פיזיקאי בשם ארווין שרדינגר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- דייוויד טיילור, החתול, ספר מקיף בנושא גזעי חתולים והטיפול בהם.
- ד"ר ע. הדר, חתולים, בהוצאת מסדה, 1983. מתמקד יותר בטיפול בחתולים ופחות בגזעיהם.
- ג'פרי מוסאייף מאסון, תשע הנשמות של החתול - מסע אל חיי הרגש של החתולים, הוצאת מחברות לספרות, 2005.
- דסמונד מוריס, על חתולים ואנשים תרגום גבי פלג, ספריית מעריב, 1989 (סדרת ספרים).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ החתול אוכל מזון מן הצומח אך זהו מרכיב שולי בתזונתו, חתול המוזן רק באוכל צימחוני עלול לחלות ואף למות.
- ^ לפי ספר השיאים של גינס. שמה של החתולה קרים פאף (Creme Puff) שמתה בשנת 2005 באוסטין, בירת טקסס.
- ^ האב הקדמון של מיצי, מי היו אבות אבותיו של החתול המודרני?
- ^ האגדה מספרת שבעת מלחמה בין מצרים לפרסים החזיקו האחרונים חתולים בידם, המצרים לא יכלו להלחם וכך הובסו במלחמה.
- ^ עם זאת חתול מבוית המושלך לרחוב אינו יכול לספק לעצמו את כל צרכיו ועלול למות ברעב.
- ^ קיבת החתול מותאמת בעיקר לאכילת בשר. (שלא ככלב למשל שקיבתו מתאימה לאכילת מזון נוסף).
- ^ זהו הגורם למחשבה הראשונית.
- ^ דסמוניד מוריס.
- ^ ידועים מקרים בהם חתולים עברו בדרכם לביתם הקודם עשרות קילומטרים.
- ^ יללות אלו שמקורן בקריאות אלימות מתפרשות לעתים בטעות כיללות מיניות.
- ^ האם מותר לסרס כלבה הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.
- ^ http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&cat=&search_in=2&q=%E7%FA%E5%EC
- ^ גידול בעלי חיים הרב אליעזר מלמד, רביבים, באתר ישיבה.
[עריכה] מדיה
 |
יללת חתול
|
| לעזרה בהפעלת הקובץ |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חתול |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתול הבית |
- החיים הפרטיים של חתולה- סרט תיעודי (לצפייה או להורדה) העוקב אחרי המלטה של חתולה וגדילת הגורים (עד לבגרות).
- איך לקרוא את זנב החתול- מילון לתקשורת שהחתול עושה בעזרת הזנב.
- סימבול החתול
- חתולים: המדריך המלא למאמץ המתחיל, באתר ynet
- מי היו אבות אבותיו של החתול המודרני?, סיינטיפיק אמריקן, אתר ynet
