חתול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במין חתול הבית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חתול (פירושונים).
 |
||
|---|---|---|
 |
||
| מצב שימור | ||
|
||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | יונקים | |
| סדרה: | טורפים | |
| משפחה: | חתוליים | |
| סוג: | חתול | |
| מין: | חתול בר | |
| תת-מין: | חתול הבית | |
| שם מדעי | ||
 Felis silvestris catus((1758) .L) |
||
חתול הבית (שם מדעי: Felis silvestris catus) הוא בעל חיים טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים. חתול הבית נפוץ בכל יבשות העולם. משערים כי מוצא החתול מחתולי בר. החתול בעל חשיבות מרובה לאיזון האקולוגי בהיותו טורף מכרסמים ובכך מווסת את אוכלוסייתם. החתול הוא טורף לילי הצד מכרסמים, ציפורים ודגים, הבשר הוא המרכיב העיקרי במזונו וקיבתו אינה מותאמת לאכול מזון צמחי[1]. כיום (2009), החתול הוא חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם [1].
משקלו של חתול בית בוגר נע בממוצע בין 7-5 קילוגרם. תוחלת החיים הממוצעת נעה בין 15-10 שנים, כאשר חתול מבוית מאריך חיים יותר מחתול רחוב. אורך החיים הרב ביותר שתועד היה 38 שנים.[2] טמפרטורת הגוף הממוצעת של חתול נעה בין 38.5 לקצת יותר מ-39 מעלות צלזיוס.
החתול חי בדרך כלל בבדידות, למעט אינטראקציה אקראית עם בני מינו. מספר החתולים הביתיים נאמד כיום בכ-600 מיליון.
תוכן עניינים |
החתול והאדם
החתולים נמצאים בסביבת בני האדם ובחברתם משחר ההיסטוריה האנושית המתועדת, ואף קודם לכן. מחקרים גנטיים חדשים סבורים כי בויתו לפני 8,000 -10,000 שנים באזור הסהר הפורה ולא במצרים כפי שסברו לפני כן[3].
החתול במצרים העתיקה
לפני כ־3,600 שנה היו, בוודאות גבוהה, חתולים מבויתים במצרים העתיקה. המצרים נהגו בחתולים מנהג של כבוד אלים, בהיותם טורפי מכרסמים ושומרי אוצר התבואה של המדינה. העונש על הריגת חתול היה מוות[4]. במצרים חתולים נחנטו ונמצאו מאות אלפי חתולים חנוטים בעת החדשה. למצרים הייתה אלה בשם בסת ובחג שהיה נערך לה מדי שנה היו נאספים כחצי מיליון בני אדם. בכל שנה היו מביאים למקדשה של בסת כ־100,000 חתולים חנוטים[5].
בתרבויות נוספות
במיתולוגיה הנורדית האלה פריה הייתה מלווה בחתולים, שהיו רתומים לכרכרתה. חתולים הפכו לבני לוויה של האדם, לחיות מחמד.
באירופה בימי הביניים
זוהרם של החתולים הועם בתקופת ימי הביניים. בתקופה זו נתפסו החתולים כעוזרי המכשפות וכמייצגי ממלכת הרוע והשטן, חתולים בצבע שחור נרדפו במיוחד. חתולים נרדפו והושמדו בכל רחבי אירופה יחד עם מי שגידל אותם, לרוב נשים שנתפסו כמכשפות והועלו על המוקד. דעה מקובלת אומרת כי אחת הסיבות למגפת הדבר באירופה במאה ה-14 הייתה ריבוי בלתי נשלט של עכברים עכברושים, תוצאת לוואי של חיסול אוכלוסיית טורפיהם הטבעיים - החתולים.
חתולי הבית וחתולי הבר
חתולי הבית עברו מאות שנים של גידול וטיפוח גנטי. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא תכונות רבות, שנשארו פראיות, ושמזכירות מינים אחרים בסוג חתול:
- ציד - רוב גזעי החתולים המבויתים שומרים על יכולת הציד שלהם, וזאת אף על פי שחתולים אלו אינם זקוקים כלל וכלל לפעולה זאת על-מנת לאכול. פעולת הציד נעשית באמצעות הליכה צמודה לקרקע וכוללת זינוק מהיר אל הטרף. לעומתם, קיימים גזעים שפותחו על ידי האדם כגון רגדול או חלק מהגזעים הפרסיים, שהיכולת שלהם לצוד, לזנק, או להגן על עצמם, מוגבלת באופן חמור.
- טיפוס - הודות לציפורניים חדות הנשלפות מכיסים מיוחדים שמצויים בכפותיהם של החתולים, סיגלו הם את היכולת לצוד על עצים או לברוח אליהם בעת סכנה. חלק ממשפחת החתוליים נוהגים להחביא שם את טרפם.
- ניקיון - החתוליים שומרים על ניקיונם, ונוהגים ללקק את עצמם. חתולי הבית אף נוהגים לכסות את הפרשותיהם בחול.
- ראיה - לחתולי הבית ראייה מעולה גם בחשיכה כמעט מוחלטת. ראייה זאת מושתתת בעיקר על הבחנה בתנועת עצמים.
- שמיעה- יכולת השמיעה של חתולי הבית נשארה מפותחת מאוד, חתולי הבית יכולים לשמוע אפילו צעד קטן, או מחט שנפלה על הרצפה.
- פרווה - הצבעים והצורה המפוספסת או המנוקדת הם תכונות טבעיות בקרב חתולים אשר מקורה באבותיו של חתול הבית, חתולי הבר לדוגמה חתול הטאבי.
 |
ערך מורחב – חתול טאבי |
|
|
ערך מורחב – צבעי חתולים |
מאפיינים פיזיים
לחתול מאפיינים פיזיים ההופכים אותו לטורף מובהק [6]. החתול, כשאר בני משפחת החתוליים, נמנה עם הטורפים המפותחים ביותר בין הטורפים היבשתיים. גוף החתול מותאם במיוחד לציד, בעיקר בלילה, ולאכילת בשר. גם קיבת החתול מותאמת בעיקר לאכילת בשר [7].
עין החתול דומה במבנה לעין האדם, אך ראיית החתול טובה יותר בלילה. באור יום חזק מקבל אישון החתול צורה אופיינית של סדק אנכי צר. בלילה עין החתול פתוחה לרווחה וזוהרת בחושך עקב החזרת האור מתאים מיוחדים הנמצאים בה. לחתול יש שלושה עפעפיים: עליון, תחתון וצידי; כך הוא יכול לשלוט היטב בגודל פתיחת העין.
בעבר חשבו שהחתולים הם עיוורי צבעים, אך בעקבות מחקרים שנעשו התגלה כי הם מבחינים בין צבעים שונים, הגם שאינם מייחסים להם חשיבות [8].
אוזן החתול שומעת תדרים מ-4,000 הרץ ועד 100,000 הרץ[דרוש מקור]. תכונה זו מסייעת לחתול לשמוע קולות מכרסמים ולצודם. עם זאת סבורים החוקרים כי בפועל משתמש החתול בתדרים עד כ-65,000 הרץ ולמעלה מזה באופן כמעט זניח. שמיעת החתול יורדת משמעותית עם השנים וכבר בסביבות גיל חמש שנים החתול רחוק מלשמוע את התדרים הגבוהים. חתולים רבים נדרסים משום שאינם שומעים את המכונית הקרבה אליהם (לו שמעו יכלו לברוח). כך קטנים סיכויי ההישרדות של חתולי רחוב בגיל מבוגר. שמיעת החתול טובה משמיעתו של הכלב.
לחתול מגזע מעורב יש 4 סוגי שערות בפרוותו: פלומה, שערות זיפיות, מגן וזיפים (שערות השפם). בגזעים שונים היחסים בין סוגי השערות שונים; כך נוצרות פרוות בעלות תכונות ייחודיות.
ככלל, רוב מוחלט (99.5%) של החתולים שפרוותם בעלת שלושה צבעים, הם ממין נקבה. חריגים יכולים להתאפשר רק אצל זכרים הלוקים בתסמונת קליינפלטר (תסמונת XXY).
לחתול יש שערות על השפה העליונה הנקראות זיפים. לחתול יש 12 שערות שכאלה בכל צד, בנוסף לשפם. הזיפים נמצאים בחלקים נוספים בגוף החתול. הזיפים בעלי תפקיד חשוב ביכולת הציד של החתול, וחתול שזיפיו חסרים יתקשה בייחוד בציד לילי. כפי הנראה החתול משתמש בשפמו על מנת לחוש את זרמי האוויר סביב העצמים השונים בדרכו [9].
פה החתול מותאם לנשוך נשיכת מוות במכרסמים ובציפורים ולאכילת בשר. בקידמת פה החתול מצויים הניבים בהם החתול הורג את טרפו. בלשון החתול יש גבשושיות קשות בהן הוא יכול לגרם בשר מעצמות. הטעמים המורגשים אצל החתול הם מר וחמוץ, כאשר לטעם המתוק משקל מועט ביותר ועדיפות נמוכה בסדר העדיפויות למאכל מסוים (החתול יכול לחוש גם בחריפות מאכלים). בפיו של החתול נמצא איבר יעקובסון המזהה כימיקלים שונים. איבר זה קיים אצל בעלי חיים רבים, ויש לו תפקיד חשוב בבחינת טיב מאכלים. אצל חתולים, איבר זה קטן ובלתי מפותח, ולכן ניתן לראות חתולים המפשילים את שפתותיהם בתגובת פלמן, במטרה להביא אוויר אל איבר יעקובסון.
חתולים חיים כעשר עד חמש עשרה שנים בממוצע. ככלל חתול בבית חי יותר שנים מאחיו שחי ברחוב וחתול מעוקר חי יותר מחתול שאינו מעוקר.
כף הרגל
לכף הרגל של החתול, כשאר בני משפחת החתוליים, כריות עליהן הוא מהלך, המאפשרות לצעדיו לא להישמע. בכריות אלה מוטמנות ציפורני החתול.
מאפייני התנהגות
מאפייני התנהגות של חתול בית כוללים גירגור בעת שמחה ושביעות רצון וכשכוש בזנב בעת מתיחות או עצבנות. החתולים נוהגים לזקוף את זנבם כשהם חשים ביטחון, אם בנוכחות אמם, או מי שמגדל אותם. במקרה שחתול חש איום או סכנה, הוא יברח או ינסה להבהיל את היצור המאיים באמצעות קולות ותנועות איום, כפעירת פה המלווה בחשיפת שיניים וקול נשיפה חזק, משיכת אוזניים לאחור, קימור חד של הגוף, פרווה סמורה והרמת רגל במטרה לשרוט או להבהיל.
פעילות בלילה
חתולים ככלל הם חיות לילה ומרבית פעילותם היא בשעות אלה. מכיוון שגופם של החתולים מותאם לפעילות לילית זו, הם נוהגים לישון ביום שעות רבות כדי לאגור כוח ללילה ולכן לעתים נראים "עצלנים". חתולים מסוגלים גם לראות היטב בלילה.
סימון ושמירה על טריטוריה
חתולים (כמו בעלי חיים אחרים) קנאים לטריטוריה (אזור מחיה) שלהם, והם נוהגים לסמן אותה בריח - באמצעות שתן, התחככות בחפצים או שריטות (באזור הציפורניים ישנן בלוטות המפרישות ריחות ייחודיים לכל חתול). על הטריטוריה מתנהלים עימותים רבים במטרה לסלק פולשים, אך מכיוון שהם מצוידים בציפורניים ושיניים קטלניות הם יעדיפו לא להילחם בכל העוצמה אלא יסתפקו בהפגנת כוח ללא מגע ישיר. חתולים עלולים גם לתקוף זרים החודרים לבית שבו הם שוכנים, כפי שהם היו תוקפים חתול אחר. כאשר חתול נמצא מחוץ לטריטוריה שלו הוא יהיה בדרך כלל חסר ביטחון ומפוחד. בגלל הקשר החזק של החתול לטריטוריה, חתולים מבויתים רבים שבעליהם עוברים דירה מנסים לברוח ולחזור למקום המוכר להם. כדי למנוע זאת יש לסגור אותם למשך מספר ימים בבית החדש[10], כדי שיחושו כי זו הטריטוריה שלהם.
ייחום, היריון והמלטה בחתולי הבית
ההיריון אצל חתולי הבר, אשר אורך כחודשיים, מבטיח את הולדת הגורים לקראת הקיץ, כאשר ישנו שפע של מזון. לעומתם, אצל חתולי הבית, אשר חיים כל חייהם בתאורה מלאכותית ובסביבתם שפע של מזון לאורך כל השנה, נגרם "בלבול" במערכת ההורמונלית והייחום איננו תלוי בעונות השנה, ויכול להופיע בכל אחד מהחודשים.
חתולי הרחוב דומים בייחום לחתולי הבר - גם הם מתייחמים לקראת סוף החורף.
גם גידול הגורים בטבע אינו דומה לגידול הגורים בשבי. בטבע, פוחתים סיכוייו של גור אשר סובל מבעיה פנוטיפית כלשהי (עצמות חלשות, מחלה גנטית וכדומה) להגיע לבגרות מינית ולהעמיד צאצאים. בשבי, מצב זה לרוב אינו מתקיים, גור דומה מטופל על ידי בני האדם ובכך המערך הגנטי שלו יישאר ויעבור הלאה לדורות הבאים. תופעה זו, המוכרת בדרך כלל בגזעי חתולי הבית אשר הושבחו וטופחו גנטית על ידי בני האדם עלולה לגרום לסיבוכים כגון מחלות גנטיות שנשמרו עקב הטיפוח. לדוגמה, הרבעה לא נכונה ולא מבוקרת של החתול הפרסי הפחוס עלולה לגרום לפרצוף פחוס מדי ועקב כך, לגרום לבעיות בנשימה, או דוגמת חתול ספינקס חסר הפרווה הסובל מרגישות לקור.
הייחום
הגיל שבו החתולה מתייחמת בפעם הראשונה נע בין 5 חודשים ל-11 חודשים. עם תחילת הייחום החתולה מתחילה לשנות את התנהגותה, החתולה תראה סימני התפנקות הכוללים גלגול על הריצפה וחיכוך בעצמים שונים, יללות מרובות ורמות. מקובל לומר כי תפקידן של היללות היא בעצם "הודעה" לזכרים שהיא מיוחמת, הרמת אחוריה - כהכנה לאקט הזיווג והפרשת ריח הורמונלי אשר נועד למשוך את הזכרים, לעומת דעה זו ד"ר דזמונד מוריס אומר כי סיבת היללות אחרת - ריכוז גבוה של חתולים במקום אחד יוצר מתיחות של אלימות[11].
אקט ייחום זה של החתולה יצר את המושג "חתולת מין".
מחזור הייחום נמשך כ-8 ימים בממוצע.
ההזדווגות
באזורים עם אוכלוסיית חתולים גדולה, כאזורים עירוניים, זכרים רבים יגיבו לקריאותיה ולריחותיה של הנקבה המיוחמת, הזכרים נקהלים מסביב לנקבה. כדי לזכות באפשרות של העמדת דור, יריבו הזכרים על חלקם. בדרך כלל מריבות אלו ייגמרו רק ביללות רמות וקריאות[12], אך קיימת אפשרות של אלימות פיזית אשר תתפתח בסופו של דבר לקרב של ממש.
אקט ההזדווגות נמשך רגעים ספורים בלבד. הזכר מטפס על הנקבה מאחור ומקבע אותה למקומה על ידי נשיכת העורף שלה. נשיכת העורף משחררת למחזור הדם של הנקבה חומרים דמויי מורפיום אשר משרים על הנקבה תחושה נעימה ואף משככים את כאביה.
בשגר של חתולה יכול להיווצר מצב שבו לא לכל הגורים אב אחד משותף. שני זכרים או יותר יכולים להזדווג עם נקבה ולהפרות חלק מהביציות. עם תום ההזדווגות עשויה הנקבה לתקוף את הזכר, מאחר שהוצאת איבר מינו גורמת לה לכאב.
בעוד שאצל בני אדם וחיות אחרות, אחרי שהביצית הבשילה בשחלה היא מגיעה לרחם, כאשר "מטרתה" העיקרית היא הפריה ואם הביצית אינה מופרית היא "מתה" לאחר זמן קצר, אצל החתולים, הביצית הבשלה נשארת בתוך השחלה. כאשר החתולה מזדווגת הזיזים אשר על איבר מינו של הזכר יוצרים גירוי מכני בקיר הנרתיק של החתולה. גירוי ספציפי זה מתורגם מידית לסימן הורמונלי אשר מודיע לשחלה "לשחרר" את הביצית. תהליך זה נקרא "ביוץ מושרה".
ההיריון וההמלטה
.jpg)
ההיריון בחתולות הבית נמשך כ-63 יום. לקראת סיומו של ההיריון תחפש החתולה מקום להמלטה. בדרך כלל, החתולה תעדיף מקום חשוך ומוסתר להמליט בו.
ההמלטה תארך בדרך כלל כמה שעות, והיא שונה מגזע לגזע (ישנם גזעים שיצטרכו התערבות מקצועית של וטרינר). החתולה אוכלת את השליה, דבר המספק לה חלבונים, ויטמינים ואוקסיטוצין. הגורים נולדים עיוורים, ועיניהם נפקחות לאחר 10 ימים.
ישנה חשיבות גבוהה מאוד להנקה הראשונית של גורי החתולים. חלב ההנקה הראשונית נקרא קולוסטרום ([2]), והוא נמצא בעטיני האם כשלושה ימים לאחר ההמלטה. מערכת החיסון של הגור אינה מפותחת דיה בלידתו, והקולוסטרום מכיל נוגדנים חיוניים.
תקופת ההנקה נמשכת בין 6 - 8 שבועות.
הגור נולד כשהוא עיוור וחירש, משקלו כמאה גרם וארכו כ12 סנטימטר. כעבור שבוע עיניו נפקחות ומשקלו מוכפל. בין שבועיים לחודש שיני הגור יוצאות. בהיות הגור בן חודש הוא מסוגל ללכת, לשבת ולשחק. אחרי כ35 ימים הגור מתחיל לאכול מזון מוצק. בגיל שלושה חודשים העין מקבלת צבע קבוע. כעבור חמישה חודשים הוא מתחיל לרכוש לעצמו טריטוריה ומקבל את שיני הקבע. החתול עצמאי בהיותו בן חצי שנה.
מניעת הריון
בעלי חתולים רבים מעקרים חתולות נקבות גם כדי למנוע את התופעות הנלוות הכוללות התקהלות של חתולים זכרים שאינם מסורסים סביב חתולתם. סירוס החתולים הזכרים נועד למנוע מהם לרדוף אחר חתולות מיוחמות, דבר שלעתים קרובות בסביבה עירונית גורם למותם. קיימים אופנים נוספים למניעת הריון בחתולים כגלולות למניעת הריון וקשירה של צינור הזרע אצל החתול הזכר ושל החצוצרות אצל הנקבה.
פעולת העיקור והסירוס מבוצעים על ידי וטרינר בניתוח בהרדמה מלאה, שבו מוסרים מהנקבה הרחם והשחלות, ומהזכר האשכים. ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות התגלה כי אין תופעות לוואי שליליות להליכים אלו גם בגיל צעיר וזאת בניגוד לאמונה שהייתה רווחת בעבר שעיקור וסירוס גורמים לתופעות כגון שינוי האופי, נטייה להשמנה, פגיעה נפשית עקב חוסר בהמלטה וכדומה, אך הוכח שהעיקור בריא יותר לאורך זמן, מיטיב עם חיי החתול ומביא את בעיית ההתרבות הלא מבוקרת לידי פתרון. במחקרים הראו שאצל הנקבות עיקור לפני היחום הראשון מקטין את אחוז המקרים של גידולי העטין (סרטן השד) ביותר מ-90%, וכמו כן מוריד את מקרי דלקות הרחם, גידולי רחם ושחלות לאפס. אצל הזכר ביצוע הסירוס מקטין בצורה משמעותית את השוטטות וקרבות החתולים, ואת הסימון בשתן להגדרת טריטוריה. ארגון הווטרינרים של ארצות הברית (AVMA) ממליץ על עיקור וסירוס חתולים כבר בגיל 8-12 שבועות.
ויסות הריבוי הטבעי של חתולי הרחוב
|
|
ערך מורחב – חתול רחוב |
חתול הרחוב הוא כינוי לקבוצת החתולים הגרים ברחובות הערים. הם נמנים עם אותה קבוצה (תת-מין) כמו חתולי הבית, אך הם ננטשו על ידי בעליהם או נולדו ברחוב. תופעת חתולי הרחוב, היא תופעה הקיימת ברוב מדינות העולם, ובהן ישראל.
הריבוי נגרם עקב הזמינות הגבוהה של המזון ומקומות המסתור, וכן נטישה של חתולי בית וקצב ריבוי טבעי גבוה. צפיפות האוכלוסייה מגבירה בצורה ניכרת את הקרבות בין הזכרים שאינם מסורסים. תנועת כלי הרכב מאיימת על חייהם. הריבוי העצום, התחלואה והתמותה יוצרים אוכלוסיות חתולים רעבות, לא יציבות וחולות. כאשר מצב אוכלוסיית החתולים מתדרדר החתולים הופכים למטרד לבני האדם. ריבוי אוכלוסיית החתולים מעלה צורך לוויסות הִתרבות החתולים.
קיימות דרכים שונות למניעת התרבות בלתי מבוקרת וצמצום מספרם של חתולי הרחוב. המתה המונית היא שיטה זולה יותר אך מהווה פגיעה בזכויות בעלי חיים כפי שנקבעו בחוק צער בעלי חיים ובפסיקת בית המשפט העליון. בנוסף, רבים מטילים ספק ביעילותה. עיקור וסירוס והקמת נקודות האכלה מסודרות היא שיטה המווסתת בצורה הטובה ביותר את קצב הריבוי כיוון שהחתולים המסורסים והמעוקרים תופסים את הטריטוריה ומונעים מחתולים אחרים להיכנס אל תחום מחייתם. עם זאת, על מנת להגיע לוויסות יש צורך לסרס ולעקר מעל ל-75% מאוכלוסיית החתולים.
תופעות מיוחדות
- קניבליזם - תופעה של אכילת הגורים על ידי הנקבה. תופעה זו עלולה לקרות עקב דחק. תופעה זאת נפוצה יותר בהיריון ראשון.
חתולים ואיכות הסביבה
חתולי רחוב רבים מצויים ברעב תמידי ובחיפוש אחר מזון, אותו הם מוצאים לרוב בפחי אשפה. מקור מזון אחר הוא ציד של בעלי חיים קטנים, כגון מכרסמים, זוחלים או ציפורים. למרות אלפי שנים של ביות, החתולים נשארו ציידים מעולים, והם מועילים לאדם בחיסול מזיקים כגון עכברים, תיקנים ונחשים. בשיניו של החתול מצויים חיידקים מוכנים שלאחר הנשיכה גורמים זיהום, גם אם בעל החיים הצליח להמלט. אינסטינקט הציד פעיל גם בקרב חתולי בית (שלא חסר להם מזון).
מבחינה אקולוגית, בשטחים בקרבת יישובים שבהם בני אדם הכחידו את הטורפים הטבעיים, פעילות הציד של החתולים יכולה לעזור באיזון האוכלוסיות הטבעיות. ואולם ישנם מקרים בהם מספר החתולים גדול מכושר הנשיאה הטבעי של המערכת האקולוגית, וכך נגרם נזק לחיי הבר המקומיים, במיוחד ללטאות וציפורים.
מחלות חתולים
גזעי חתולים
קיימים יותר מ - 100 גזעים, המתחלקים לארבע קבוצות עיקריות: ארוכי פרווה, פרווה חצי ארוכה, קצרי פרווה ואוריינטלים.
ראו גם: גזעי חתולים.
|
|
ערך מורחב – חתול טאבי |
|
|
ערך מורחב – צבעי חתולים |
פרווה קצרה
פרווה חצי ארוכה
פרווה ארוכה
אוריינטלים
חתולים בתרבות
חתולים בספרות
- שרל פרו, החתול במגפיים.
- דוקטור סוס, סדרת ספרי חתול תעלול
- יהונתן גפן, ספר שלם על חתול אחד, ספר שירים על מאיר, חתול פרסי, ושיר אחד גם על כבשה.
- שפרה הורן, חתולים סיפור אהבה, סיפורים על חתוליה של המחברת.
- ג'יימס הריוט, סיפורי חתולים, על חתולים בהם טיפל המחבר, וטרינר במקצועו, באזורי הכפר של יורקשייר, כאשר וטרינריית חתולים לא נלמדה עדיין בבתי הספר. בהוצאת מודן.
- פול גאליקו, ג'ני, יצא לראשונה בשנת 1950 בארצות הברית תחת השם.The Abandoned
- לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, במהלכו היא פוגשת דמות של חתול צ'שייר, ההופך לבלתי נראה בתום השיחה, ומשאיר מאחור רק את חיוכו.
- ג'יי. קיי. רולינג, "הארי פוטר", גברת נוריס היא חתולה אשר מופיעה בתור חתולת השרת בית הספר "הוגוורטס"- מר פילץ' אשר לה עיניים אדומות.
ראו גם את רשימת מקורות הספרות והאמנות בהם מופיע החתול של שרדינגר, שהוא למעשה ניסוי מחשבתי אותו הגה פיזיקאי בשם ארווין שרדינגר.
בקולנוע ובטלוויזיה
- גארפילד, דמות קומיקס מצוירת שכיכבה בתוכנית טלוויזיה וכן בסרט קולנוע משנת 2004.
- חתולים בצמרת (The Aristocats) - סרט אנימציה של חברת וולט דיסני, המציג את אהבתם של חתולת בית וחתול רחוב.
- פריץ החתול - סרטו הראשון של רלף בקשי. סרט מצויר למבוגרים על חתול שחי את החיים במתכונת של שנות ה-60.
- טום וג'רי - כוכבי התעלולים מאולפני MGM.
- פליקס החתול, דמות אנימציה מתקופת הראינוע.
- סילבסטר החתול - דמות אנימציה בסרטי טוויטי מסדרת לוני טונס של האחים וורנר.
התייחסויות לחתולים ביהדות
חז"ל לומדים מוסר טבעי מהחתול, החתול נקרא "חתול" משום שהוא מחתל את צרכיו, ומכאן חז"ל לומדים את הצניעות מהחתול
 |
אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה - היינו למידין צניעות מחתול |  |
| – מסכת עירובין דף ק' עמוד ב' | ||
ככל בעל חיים אסור על פי ההלכה לסרס חתול זכר, דין הנקבה יותר מורכב[13].
אמונות תפלות לגבי חתולים
אמונות תפלות רבות קשורות לחתולים. בין האמונות הבולטות ניתן למנות את הבאות:
- לחתול יש תשע נשמות - אמונה טפלה שמקורה אצל המצרים הקדמונים שייחסו לחתולים תכונות אלוהיות (בסת, אלת היופי והפוריות המצרית, הייתה חתולה). מאוחר יותר, בדתות פגניות מסוימות, יוחסו לחתול תכוניות שטניות והוא נחשב להתגלמות של השטן. אמונה זו נוצרה עקב אורח חייו של החתול (חיה טורפת, לילית, מתבודדת) ומבנהו הגופני (עיניו הזוהרות בחושך, אזניו המחודדות וגופו הגמיש המאפשר לו להשתחל מבעד למעברים צרים).
- החתול נחשב אויבו של הכלב - מקורה של אמונה זו בהתנגשות הטריטוריה של החתולים והכלבים, שכן שני מינים אלה הם חיות מבויתות ונוצרה ביניהם יריבות על שטחים ועל מזון. היריבות מתחזקת נוכח שפת גוף מנוגדת[דרוש מקור]: כלב המעוניין לשחק יכשכש בזנבו בעוד אצל החתול פירוש זאת סימן להתלבטות ועצבנות ולפיכך כאיום. עם זאת, בבתים רבים חיים כלבים וחתולים יחד בהרמוניה.
- חתול שחור מביא מזל רע - אמונה טפלה שלפיה החתול השחור הוא התגלמותו של השטן.
- חתול נופל תמיד על הרגליים - אמונה שגויה, המבוססת פרשנות מוטעית לתכונות פיזיולוגיות של חתולים. לחתולים יש יכולת מיוחדת המאפשרת להם לנחות בקלות על הרגליים כאשר הם נופלים או קופצים. יכולת זו טמונה בכמה סיבות: מרכז הכובד המאוזן של החתולים, אינסטינקט הגורם להם לבצע מעין גלגול לפני הנחיתה וכן הרפיה של שרירי הגוף והגנה בצורה זו על השלד. למרות תכונות אלה, חתולים הנופלים מגובה רב צפויים לסבול מפגיעות קשות, וודאי שלא יכולים לנחות על רגליהם בשל עוצמת הנחיתה והבהלה בה הם מצויים. לעתים גם בנפילה מגובה נמוך, מחמיצים החתולים את הנחיתה ועשויים לסבול מדימומים, שברים, פגיעות בעמוד השדרה, קריעה של שלפוחית השתן ואף מוות.
-
- ראו גם: הסקרנות הרגה את החתול
ראו גם
לקריאה נוספת
- דייוויד טיילור, החתול, ספר מקיף בנושא גזעי חתולים והטיפול בהם.
- ד"ר ע. הדר, חתולים, בהוצאת מסדה, 1983. מתמקד יותר בטיפול בחתולים ופחות בגזעיהם.
- ג'פרי מוסאייף מאסון, תשע הנשמות של החתול - מסע אל חיי הרגש של החתולים, הוצאת מחברות לספרות, 2005.
- דזמונד מוריס, על חתולים ואנשים תרגום גבי פלג, ספריית מעריב, 1989 (סדרת ספרים).
הערות שוליים
- ^ החתול אוכל מזון מן הצומח אך זהו מרכיב שולי בתזונתו, חתול המוזן רק באוכל צמחוני עלול לחלות ואף למות.[דרוש מקור]
- ^ לפי ספר השיאים של גינס. שמה של החתולה קרים פאף (Creme Puff) שמתה בשנת 2005 באוסטין, בירת טקסס.
- ^ האב הקדמון של מיצי, מי היו אבות אבותיו של החתול המודרני?
- ^ האגדה מספרת שבעת מלחמה בין מצרים לפרסים החזיקו האחרונים חתולים בידם, המצרים לא יכלו להילחם וכך הובסו במלחמה.
- ^ דייוויד טיילור, החתול, בהקדמה.
- ^ עם זאת, חתול מבוית המושלך לרחוב אינו יכול לספק לעצמו את כל צרכיו ועלול למות ברעב.
- ^ שלא ככלב למשל שקיבתו מתאימה לאכילת מזון נוסף.
- ^ מה שגרם למחשבה מלכתחילה.
- ^ דזמונד מוריס.
- ^ ידועים מקרים בהם חתולים עברו בדרכם לביתם הקודם עשרות קילומטרים.
- ^ "על חתלים ואנשים".
- ^ יללות אלו שמקורן בקריאות אלימות מתפרשות לעתים בטעות כיללות מיניות.
- ^ עם זאת, יש רבנים מרכזיים, בהם הרב שלמה אבינר, המתירים זאת מפאת צער בעלי חיים. יש רבנים המתירים סירוס ועיקור בתנאי שטרם הניתוח מתבצעת מכירה של בעל החיים לגוי לצורך הניתוח. בסיום הניתוח בעל החיים נרכש מחדש על ידי בעליו. האם מותר לסרס כלבה, הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה
מדיה
 |
יללת חתול
|
| לעזרה בהפעלת הקובץ |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יורם שורק, האם החתול נקשר לבעליו או לטריטוריה?, באתר נענע
- החיים הפרטיים של חתולה- סרט תיעודי (לצפייה או להורדה) העוקב אחרי המלטה של חתולה וגדילת הגורים (עד לבגרות).
- איך לקרוא את זנב החתול- מילון לתקשורת שהחתול עושה בעזרת הזנב.
- חתולים: המדריך המלא למאמץ המתחיל, באתר ynet
- מי היו אבות אבותיו של החתול המודרני?, סיינטיפיק אמריקן, אתר ynet
- צמ"ד אונליין (מכון ויצמן) - שאל את המומחה: מדוע חתולים מגרגרים?
