ביות
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שיפור הניסוח ובדיקה של ההגדרות והנתונים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ביות הוא תהליך היווצרותו של זן מיוחד של מין בעל חיים או צמח עקב התערבות מכוונת של בני אדם. הביות נעשה בדרך-כלל כדי להעצים תכונות מסוימות של המין המועילות לאדם, ולמזער תכונות המפריעות לאדם, או מפחיתות את יעילות הניצול של המין לטובת האדם.
במקרים רבים הופכים הזנים המבויתים לתלויים באדם, ואינם יכולים עוד לשרוד בתנאים רגילים. לפעמים מחשיבים כביות גם היווצרותו של זן שלא בהתערבות אנושית מכוונת, אלא עקב התפתחות במשך דורות רבים בסביבה אנושית (למשל בתוך עיר או שדות מעובדים), עד כדי כך שהזן אינו מסוגל עוד להתקיים בסביבה שאינה אנושית.
בעלי חיים, צמחים או אורגניזמים מבויתים אחרים הם כאלה שההתנהגות, הפיזיולוגיה או מעגל החיים שלהם השתנו כתוצאה מכך שתנאי החיים והרבייה שלהם היו תחת שליטתו של האדם. שינויים אלה נמשכים לרוב דורות רבים, אולם לעתים מתרחשים כעבור דורות ספורים. בני אדם שלטו וטיפלו באוכלוסיות אלה ממגוון סיבות: כדי לייצר מזון או מוצרים חשובים אחרים (כמו צמר, כותנה או משי), כעזר בעבודתו ופעילותו של האדם, ואף להנאה ושעשוע כחיות מחמד או כצמחי נוי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תהליך הביות
קיים ויכוח בקרב הקהילה המדעית על צורת הפעולה של תהליך הביות. יש חוקרים שאומרים, שיש תפקיד חשוב למוטציות שאינן בשליטת בני אדם, אך עושים את בעלי החיים או הצמחים למועילים יותר לאדם. אחרים הראו שרבייה סלקטיבית זהירה (ברירה מלאכותית), יכולה להביא לרבים מהשינויים שקשורים לביות. תאורטיקנים מציינים שברירה טבעית כנראה גם היא שיחקה תפקיד בביות של מינים מסוימים. קטגוריות אלה אינן סותרות אחת את השנייה, והגיוני שמוטציות, רבייה סלקטיבית וברירה טבעית כולם שיחקו תפקיד כלשהו בתהליך הביות במשך ההיסטוריה.
ביות החיטה הוא דוגמה טובה לתפקידן של מוטציות כגורם מפתח בתהליך. גרגרי חיטת הבר נופלים לאדמה כדי להזריע את החיטה מחדש כשהיא בשלה, לעומת גרגרי החיטה המבויתת שנשארים על הגבעול כשהיא בשלה. יש ראיות לכך ששינוי קריטי זה הוא תוצאה של מוטציה מקרית בתחילת הביות של החיטה. החיטה בעלת המוטציה הזאת הייתה מועילה יותר לאיכרים ונעשתה לבסיס לזנים שונים של חיטה מבויתת שהתפתחו מאז.
הדוגמה של החיטה הביאה רבים לחשוב שייתכן שמוטציות היו הבסיס למקרים אחרים של ביות. יש שחושבים, שמוטציות גרמו לכך שזאבים יפחדו פחות מבני אדם. שינוי זה איפשר לזאבים לעקוב אחרי בני האדם, כדי לקחת אוכל מהמזבלות שלהם. יש להניח שהתפתחו יחסים סימביוטיים בין האדם לזאב. הזאבים הרוויחו את השאריות של האוכל של בני האדם, ובני האדם גילו שהזאבים יכולים להזהיר מפני אויב מתקרב, לעזור בציד, לשאת משאות, לספק חום או להגדיל את מלאי המזון שלהם. עם התפתחות מערכת היחסים הזו, בני אדם החלו לגדל את הזאבים, והחלו להתפתח זני הכלבים שאנו מכירים היום. תאורטיקנים אחרים הצביעו על כך שברירה טבעית, ולא מוטציה, יכולה גם כן להסביר את התהליך הזה. לזאבים שלא פחדו להתקרב לבני אדם כדי לאכול את השאריות שלהם היה יתרון על זאבים אחרים, והיה להם סיכוי רב יותר לשרוד ולהעביר את התכונה הזו לדורות הבאים. כך תהליך הביות התחיל באופן טבעי לפני שהתערבות האדם או רבייה סלקטיבית תיתן את אותותיה.
עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שרבייה סלקטיבית ולא מוטציה או בחירה טבעית מסבירה בצורה הטובה ביותר את תהליך הביות. הראיות הידועות ביותר עבור רבייה סלקטיבית מגיעות מניסוי שערך המדען הרוסי, דמיטרי בלאייב בשנות ה-50 למאה ה - 20. הצוות שלו עסק במשך שנים רבות בהרביית השועל הכסוף ובחר רק את הפרטים שהראו שאינם מפחדים מפני בני אדם. לאחר כעשרים דורות, בלאייב הראה שאלה שנבחרו היו בעלי התגובות החיוביות ביותר לבני אדם. האוכלוסייה הסופית הייתה של שועלים שהתנהגותם ומראם היה שונה באופן ממשי מהאוכלוסייה שאיתה התחיל. שועלים אלה כבר לא פחדו מבני אדם, ולעתים קרובות נענעו את זנבם וליקקו את ידיהם של מטפליהם האנושיים.
למרות הצלחת הניסוי הזה, ברור שרבייה סלקטיבית לא יכולה תמיד להגיע לביות. ניסיונות לביית סוגים שונים של חיות בר נכשלו באופן גורף. הזברה היא דוגמה אחת. לא ניתן להסביר את התהליך ההיסטורי של הביות על ידי עיקרון אחד בלבד, וכנראה שכל הגורמים אחראים על התוצאה הסופית של הביות.
[עריכה] ביות של בעלי חיים
 |
ערך מורחב – ביות בעלי חיים |
במשך שנים רבות חיו ההומינידים ובעלי החיים שבטבע זה לצד זה, ולעתים אכלו האחד את משנהו, מבלי שהאדם יצר שינוי התנהגותי או פיזי בבעלי החיים. משערים כי הביותים הראשונים לא היו פרי מחשבה או רצון, אלא נגרמו כתוצאה מתועלת הדדית שהפיקו החיה והאדם מהקשר שיצרו, לדוגמה: הזאב התריע מפני הגעת טורפים, וקיבל בתמורה שאריות מהציד. לכן מניחים שהחיה הראשונה שבויתה היא הכלב, מעריכים שביותו החלו כבר ב-10,000 לפנה"ס בתרבות הנאטופית. אולם, יש ראיות לקשר בין בני אדם לבין זאבים למשך 150,000 שנה.
כתוצאה מתהליך הביות והברירה הלא-טבעית שגרם האדם לבעלי החיים, עברו רוב בעלי החיים המבויתים שינויים התנהגותיים ופיזיים כך שיסתגלו טוב יותר לצרכיו של האדם. תהליך הביות היה בין הגורמים שאפשרו לבני האדם שחיו בחברות של ציידים מלקטים לעבור להתיישבות קבע וחקלאות כי מקורות מזון (בשר ותוצרים אחרים) הפכו לזמינים יותר ואפשר היה להשיגם ללא נדודים. יש בעלי חיים שבויתו ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית (דבורי דבש), יש כאלו שעברו שינוי חלקי (חתולים) ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק והכלבים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהן שחיים עדיין חיי בר.
[עריכה] ביות צמחים
|
|
ערך מורחב – תירבות צמחי בר |
בשל חשיבות החקלאות לבני אדם, ביות צמחים חשוב יותר מביות בעלי חיים. צמחים בויתו לראשונה בערך ב-9000 לפנה"ס בסהר הפורה שבמזרח התיכון. הצמחים הראשונים שבויתו היו באופן כללי זרעים גדולים או פירות. אלה כללו קטניות כמו אפונה או דגנים כמו חיטה. גם צמחים בעלי השפעה על התודעה בויתו בשלב מוקדם, כמו האופיום, הקנאביס והגפן ליין.
המזרח התיכון היה מתאים במיוחד לסוגי צמחים אלו: האקלים היבש היה מתאים לזרעים גדולים, והגיוון בגובה הקרקע איפשר מגוון של סוגים. תוך כדי הביות בני אדם החלו לעבור מחברת נוודים ציידים-לקטים לחברה חקלאית מיושבת. שינוי זה יוביל, כעבור 4000 או 5000 שנה, לערי המדינה הראשונות ולעלייתה של התרבות עצמה.
הביות היה הדרגתי, תהליך של ניסוי וטעיה שהתרחש באיטיות. במשך הזמן החלו לביית גם עצים קטנים כמו תפוחים וזיתים. ישנם צמחים שלא בויתו עד לתקופה האחרונה כמו אגוז המקדמיה והפקאן.
בחלקים שונים של העולם בויתו סוגי צמחים שונים מאד. באמריקות בסיס הדיאטה היו הקישוא, התירס והעדשים. במזרח אסיה האורז והסויה היו הגידולים החשובים ביותר. ישנם אזורים של העולם, כמו אוסטרליה, שבהם לא בויתו זנים מקומיים בכלל.
במשך אלפי השנים, הזנים המבויתים נעשו שונים מאוד מאבות הבר שלהם. התירס הוא כעת גדול עשרות מונים מגודלו של אב הבר שלו. הבדל דומה יש בין תותי הבר לבין התות המבוית.
[עריכה] דרגות של ביות
הגבולות בין חיות בר ובין עדרים מבויתים של פילים, לדוגמה, יכולים להיות מטושטשים, כתוצאה מהתבגרותם האיטית. בעיות דומות של הגדרה קיימות, לדוגמה, כאשר חתולים מבויתים עוזבים את בית מגדליהם ומגדלים את ולדותיהם בעצמם. ניתן לחשוב על כמה נקודות לאורך קשת הביות-בר:
- בר: זנים אלה חיים ללא כל התערבות אנושית מכוונת.
- גדלים בגני חיות או בגנים בוטניים: זנים אלה מוזנים ולעתים מתרבים תחת שליטה אנושית, אך כקבוצה נותרים זהים בהתנהגות ובמראה לאחיהם בבר (יש לציין שישנם גני חיות וגנים בוטאניים שמציגים גם בעלי חיים מבויתים, כמו גמלים או דינגו).
- גודלו באופן מסחרי: את הזנים האלה מגדלים במספרים גדולים עבור מזון או מוצר אחר או כחיות מחמד, אך כקבוצה התנהגותם ומראם לא שונה מאוד מבעלי החיים בטבע. דוגמאות הם היען, הצבי, התנין ואחרים).
- מבויתים: זנים אלה גודלו והתרבו תחת שליטת האדם במשך דורות רבים, ולכן התנהגותם ומראם השתנה מאוד כקבוצה. לדוגמה: כלבים, כבשים, בקר, תרנגולים או עכברי מעבדה.
רשימה זו אינה כוללת כמה גורמים מסבכים, כמו אורגניזמים ששונו באופן גנטי, חיות שפעם היו תחת יד האדם אך כעת מתרבים מחוץ לתחום שליטתו, וכן זנים שהם הרכבה של זן בר וזן מבוית.
[עריכה] גבולות הביות
למרות ההתקדמות המהפכנית בחקלאות במאות השנים האחרונות, מעט צמחים וחיות בויתו במאות האחרונות. אם כי התהליך ממשיך בצמחים מסוימים, כנראה שהוא הופסק לחלוטין בחיות.
זנים מבויתים שהרבייה שלהם היא למטרת נוי או שעשוע לעתים קרובות רגישים מאוד למחלות: ישנם כמה זנים של בקר ותפוחים שעשויים להכחד בשל כך, וכמה זנים של כלבים ידועים בבעיות גנטיות שיש להם.
השפעה נוספת של הביות היא מחלות, שמתיישבות אצל בעלי החיים המבויתים אך עוברים אל בני האדם. השפעה זו גרמה לכך שאוכלוסיות שבהן היו בעלי חיים מבויתים התרגלו למחלות אלה וברבות הימים נעשו מחוסנים מפניהם, ואילו אוכלוסיות שלא הכירו את אותם בעלי חיים (בעולם החדש, לדוגמה), לא היו מחוסנות מפני המחלות, ולכן כאשר הגיעו אליהם הכובשים מארצות אירופה - הם מתו בהמוניהם במגפות.
[עריכה] ראו גם
