אוריינות

שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות

אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. במשמעות רחבה יותר, המושג מציין שליטה ביכולות תקשורת נוספות - דיבור, האזנה והתבוננות - המאפשרות, יחד עם כישורי קריאה וכתיבה, תפקוד נאות בחברה. אוריינות טכנולוגית פירושה שליטה בסיסית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית, ובפרט שימוש במחשב ובתקשורת נתונים. יש הכוללים במושג גם כישורים מתמטיים בסיסיים, הנחוצים אף הם לתפקוד נאות בחברה.

מנתחי מדיניות רבים מחשיבים את רמת האוריינות בחברה כמדד חשוב ביותר של ההון האנושי של אזור מסוים. זאת מכיוון שניתן להכשיר אנשים אוריינים באופן קל וזול יותר מאשר אנשים שאינם כאלה. קובעי המדיניות גם טוענים כי האוריינות מגבירה את אופציות התעסוקה ואת הגישה לחינוך גבוה. בקרלה שבהודו, לדוגמה, שיעורי תמותת הילדים והנשים ירדו באופן משמעותי בשנות השישים, בזמן שבנות שלמדו לאחר רפורמות האוריינות בהודו ב־1948 החלו להקים משפחות. אולם מחקרים מהעת האחרונה טוענים כי ייתכן שהתאמות כמו אלה מגיעות מההשפעות הכלליות של חינוך ולאו דווקא מאוריינות מוגברת.

היסטוריה של האוריינות

גיליון מצויר מגרמניה מ-1860, המציג תמונות ושמות של עצמים לפי סדר האלפבית

ההיסטוריה של האוריינות היא בת כמה אלפי שנים. לפני המהפכה התעשייתית במאה ה-19 אוריינות הייתה קיימת רק במיעוט קטנטן מחברות העולם. עד אותו זמן, החומרים שהיו קשורים לאוריינות היו כל כך יקרים שרק מוסדות ואנשים עשירים יכלו לקנות אותם. לדוגמה, בשנת 1841 באנגליה, 33% מהגברים ו־44% מהנשים חתמו על תעודת הנישואין שלהם בטביעת אצבע מכיוון שלא ידעו איך לכתוב (ויש להניח כי מספר גדול יותר אמנם ידע לחתום את שמו, אך לא ידע לכתוב ולקרוא טקסטים). רק ב־1870 חינוך ראשוני נתאפשר לכל האוכלוסייה האנגלית. המהפכה התעשייתית הביאה להוזלת מחירי הנייר והספרים ולאפשרות להפיץ אותם בכל שכבות האוכלוסייה.

בקרב היהודים התמונה הייתה שונה לגמרי. אף שלא כל היהודים ידעו קרוא וכתוב, שיעורי האוריינות בקרבם היו גדולים לאין שיעור מאשר אצל הגויים, בין בארצות אשכנז ובין בארצות המזרח. זאת מכיוון שילדים יהודים רבים יחסית למדו ב"חדר", או במוסד מקביל בתקופה מוקדמת יותר - לכל הפחות קריאה כתיבה, חומש ותפילה. מכיוון שלא ניתן (או לפחות קשה יותר) להתפלל אם אינך יודע לקרוא, לימוד קריאה נחשב למצווה דתית, כחלק מחובת לימוד תורה לילדים. הרמב"ם אף מציין את חובת ידיעת השפה העברית כמצווה ממש, אם כי אינו מונה אותה כמצווה מבין תרי"ג מצוות.
אמנם, שיעור הקריאה אצל הנשים לא היה גבוה ביותר, אך השיעורים אצלן היו גבוהים יותר מאשר אצל נשי הגויים.

ההגדרה של אוריינות השתנתה במשך הדורות. היו זמנים שבהם אדם נחשב לאוריין אם ידע לחתום את שמו. בזמנים אחרים, אוריינות נמדדה על פי היכולת לקרוא בתנ"ך (יכולת שכיום אינה קיימת אצל אנשים רבים). אוריינות גם שימשה כצורה למיין אוכלוסיות ולשלוט באלה שתהיה להם גישה לכוח. במדינות הדרומיות בארצות הברית לאחר מלחמת האזרחים, היכולת לקרוא ולכתוב היוותה מדד האם אזרח יוכל לבחור, כדי למנוע מעבדים לשעבר לבחור את נציגיהם לקונגרס ולמושלי המדינות. טקטיקה זו פעלה למשך כמה עשרות שנים באופן יעיל ביותר, וגרמה לכך שמדינות דרומיות תמכו רק בנציגים לבנים, אף שהיו שם אוכלוסיות גדולות ביותר של שחורים.

דוגמאות לתרבויות בעלות אוריינות גבוהה בעבר

השימוש במערכת כתיבה המבוססת על סימניות (אידאוגרמות) מקשה על האוריינות באופן יחסי מאשר מערכת המבוססת על אלפבית. למרות זאת יש הערכה כי בתקופות העשירות יותר של האימפריה הסינית, שיעורי האוריינות הגיעו לרמה גבוהה ביותר. כנראה בגלל השאיפה להצליח בבחינות הקיסריות, שדרשו אוריינות גבוהה ואיפשרו להשתייך למעמד הגבוה של הפקידות.

באופן דומה, קיומם של טקסטים דתיים וחילוניים בהודו, וכן הפניות לוויכוחים מטפיזיים גדולים הכוללים תחרויות כתיבה וקריאה בטקטסים אלה מעידים על תרבות אוריינית גבוהה ביותר כבר בעבר הרחוק, מלפני עד חמשת אלפים שנה.

בשל הדגש על הקריאה האישית בקוראן באלף-בית הערבי המקורי, רמת האוריינות במדינות איסלאמיות רבות בשנים עשר המאות האחרונות הייתה גבוהה למדי (אם כי רק אצל גברים).

במדינות ניו-אינגלנד, שיעור האוריינות היה מעל 50% בחצי הראשון של המאה ה־17, והוא עלה ל־70% ב־1710. בזמן המהפכה האמריקנית, הוא הגיע לכ־90%. יש הרואים זאת כתוצאה של האמונה הפוריטנית בחשיבות של קריאת התנ"ך.

גם בשבדיה שיעור האוריינות היה גבוה. כבר בחוק הכנסייתי (קירקאולגן) של 1686 האוריינות נכפתה על האוכלוסייה, וכמאה שנים לאחר מכן, בסוף המאה ה־18, רמת האוריינות הייתה קרובה למאה אחוז. אפילו לפני 1686 האוריינות בשבדיה הייתה רחבת היקף למדי. כמו בניו-אינגלנד, גם כאן שיעור האוריינות הגבוה היה במידה רבה תוצאה צדדית של האמונה בחשיבותה של הקריאה בתנ"ך. היכולת לקרוא לא כללה אוטומטית גם את היכולת לכתוב, ואפילו בסוף המאה ה-19 שבדים רבים, ובעיקר נשים, לא ידעו לכתוב.

הוראת הקריאה והכתיבה

יש הטוענים כי אחת מהשיטות האפקטיביות ביותר להוראת האוריינות היא בעזרת הוראה ישירה של שיטות פונטיות פשוטות. אחרים טוענים שמתודה הוליסטית יותר שמבוססת על השיטה שבה לומדים את השפה עצמה היא האפקטיבית ביותר בלימוד אוריינות. את תוצאות המחלוקת הזו אפשר לראות בלחצים על בתי הספר להשתמש בתוכניות וסדרות ערוכות ומסודרות מראש ללימוד קריאה וכתיבה לילדים.

שיטות המבוססות על פונטיקה מבוססות על ההנחה שהידיעה כיצד להגות מילה כתובה היא בעצם קריאה. גישות אלה גם מניחות כי הקורא הטוב קורא כל מילה. אך גישות אחרות ללימוד אוריינות מבינות כי האפשרות לקרוא אינה מבוססת רק על הבנת המילה עצמה, אלא גם על ההבנה של ההקשר שלה. לדוגמה, הוכח כי גם אם משמיטים חמישית מהמלים בפסקה, עדיין אפשר להבין אותה. במלים אחרות, קורא אפקטיבי שואב את המידע שלו גם מהמילים עצמם וגם מהידע הקודם שלו על הנושא שעליו הוא קורא.

שיטות הוראה מסוימות מאתגרות את תוכניות הלימוד הרגילות. יש שחושבים, כי אצל תלמידים שלומדים טוב יותר על ידי הראייה והשמיעה, תוכניות הלימודים הרגילות טובות. אחרים חושבים כי אצל תלמידים שלומדים טוב יותר בעזרת תנועה, יש להשתמש באותיות מוכנות מראש שאותן אפשר להזיז ובתרגול כתיבה רב, עם פחות קריאה.

רמת ההבנה כמובן משתנה מאדם לאדם, ותלויה ברמה האישית של ההתפתחותם ובידע התרבותי שהם נושאים עימם. התנאים לרמה מסוימת של אוריינות משתנים, בהתאם למי שמגדיר את התנאים האלה.

מוכנות לאוריינות

המוכנות לאוריינות יכולה להעשות עוד בטרם רכישת הקריאה, מתוך החשיפה לספרות ילדים שמוצגת לילד על ידי הוריו או אדם משמעותי אחר. במקרים רבים פעילות זו נעשת בשעות הערב כהכנה לשינה.

רכישת הקריאה מתבססת על היכולת לקשר צליל מסויים לסימן גראפי המסמל אותו במערכת הכתב. לצורך כך נדרשת מודעות פונולוגית בשלה וליקוי בתחום זה יכול להוביל ללקות קריאה. יש ראיות ממשיות כי ילדים יכולים להבדיל בין רעשים בצורה ברורה בגילאים שונים. לפיכך, לא ניתן ליישם שיטות פונטיות על ילדים צעירים מאד. עם זאת, מומחים נחלקים בנושא זה, כשיש כאלה שתומכים בלמידה מאוחרת אך מהירה יותר בעזרת שיטות פונטיות, ואחרים תומכים בלמידה מוקדמת של אוצר מילים בסיסי בשיטה של הכרת המילים עצמן.יש בתי ספר שאינם מלמדים ילדים לקרוא לפני גיל שבע, מכיוון שהם טוענים כי בגיל הזה הילד אינו מוכן לכך.

הפונטיקה משפרת את הכתיב ויכולת הכתיבה של הקוראים. שיטות שמלמדות מילים ולא הברות אמורות להעלות את קצב קליטת המילים ואת מהירות הקריאה אצל תלמידים רבים. משום שהפונטיקה מתמקדת ביכולת הפיענוח הטכנית של הכתב, היא אינה מספיקה ליכולת הבנת הנקרא של הטקסט. לשם כך דרושים גם כישורים גבוהים יותר כגון יכולת שפתית, הסקת מסקנות, ידע עולם ועוד.

בעוד שאצל ילדים קטנים יש צורך בכמה מאות שעות הוראה כדי ללמדם קרוא וכתוב, מבוגרים בעלי מוטיבציה שלומדים בשיטת הוראה טובה יכולים להגיע לאוריינות בסיסית עם כארבעים שעות לימוד או אף פחות. דבר זה כנראה קשור לידע ההקשרי הרב שמבוגרים מביאים עימם, שמאפשר להם ליצור קישורים שילדים אינם מסוגלים להם.

חוסר באוריינות (אנאלפביתיות)

לפי הנתונים של אונסק"ו של האו"ם, כמיליארד בני אדם היו אנאלפביתים בשנת 2000.

ישנם רבים המודאגים לגבי החוסר באוריינות באוכלוסיית העולם, למרות העובדה ששיעורי האוריינות עלו באופן קבוע בעשורים האחרונים, במיוחד בעולם השלישי. במדינות עולם שלישי שאימצו את הקומוניזם (סין, וייטנאם וקובה לדוגמה), הייתה העלייה המשמעותית ביותר ברמת האוריינות, המתקרבת לזו של ארצות הברית ומדינות אירופה. האו"ם מגדיר אנאלפביתיות כחוסר היכולת לקרוא ולכתוב משפט פשוט בכל שפה. נתוני שנת 1998 מראים כי 16% מאוכלוסיית העולם אינה אוריינית (לפי הגדרה זו). בארצות הברית לבדה, כ־5% מהאוכלוסייה אינה אוריינית לפי הגדרת ממשלת ארצות הברית, לפי מפקד 1990. 7 מיליון מאזרחי בריטניה הם אנאלפביתים לפי הנתונים של הממשלה. במדינות ערביות, יותר מ־25% מהגברים וכ־50% מהנשים לא היו אוריינים בשנת 2000.

אנשים רבים במדינות העולם השלישי אינם רואים טעם בלימוד הקריאה, מכיוון שהם מסוגלים להתקיים בצורה מוצלחת מאוד גם בלי לדעת לקרוא.

יש שהציעו כי ככל שהאוריינות בארץ מסוימת גבוהה יותר, תוחלת החיים ארוכה יותר, אם כי מבקרים טוענים כי מסקנה זו היא לאחר מעשה. אוריינות מועילה להשגה של רפואה טובה יותר בכמה צורות מעשיות מאוד (כמו האפשרות לקרוא מרשמים ולהבין את המסקנות של הרופא).

לפי אתר האו"ם [1] שיעור הבערות במדינת ישראל עומד על 2.7 אחוז בקרב הגברים ו6.6 בקרב הנשים.

אוריינות במאה ה-21

החשיבות של אוריינות טכנולוגית

עבור העולם העכשווי, אוריינות פירושה יותר מאשר האפשרות לקרוא, לכתוב, ולספור. היא כוללת גם את היכולת להשתמש ולתקשר בצורות שונות ובמגוון טכנולוגיות. מאז שהמחשב נעשה לאמצעי נפוץ בשנות ה־90, הוא הפך לכלי תקשורת חשוב ומרכזי.

יש מקום לדבר כיום על מספר רחב של "אוריינויות". אלה כוללת טכנולוגיה ואת האפשרות להשתמש בטכנולוגיה על מנת לתקשר בצורות השונות שהעולם המודרני מאפשר לנו. אוריינויות אלה כוללות שימוש במידע בצורה מוכשרת ומתאימה, והן רבות פנים וכוללות מגוון רחב של טכנולוגיות ומדיות.

אוריינות טכנולוגית היא עולם מורכב של מחשבות, עקרונות, התנסויות, טכניקות ודרכי פעולה של האדם בסביבתו המהווה חלק מהתרבות האוניברסלית.

אוריינות טכנולוגית הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה.

אוריינות חזותית

בשנות השישים נטבע והתמסד על ידי אנשי חינוך אמריקאיים המושג אוריינות חזותית.‏ משמעותו של המושג הוא היכולת להבין ולהשתמש בדימויים חזותיים לחשיבה, לימוד וביטוי. בספרות ילדים נעשה שימוש באיורים לצורך פיתוח אוריינות חזותית. חשיבות המושג עלתה עם התגברות השימוש במדיה החזותית לעומת הכתובה, במהפיכות הטלוויזיה, האינטרנט, הגרפיקה הממוחשבת וגדילת נפח הפרסום. כיום המושג קיים גם בתור דיסציפלינה מדעית. בניגוד לשאר העולם, בו נלמדת האוריינות החזותית בקורסים בודדים, בארץ נוסדה התוכנית הראשונה ללימודי תואר שני בתחום, בסמינר הקיבוצים.

אוריינות מדעית

• ידע של מדע (עובדות תופעות ותהליכים כולל הבנה).
• ידע על מדע (הכרת מהות המדע והטכנולוגיה, המחקר המדעי, הסברים מדעיים,ומקום המדע והטכנולוגיה בחברה).
• מיומנויות מדעיות (זיהוי שאלה מדעית, מתן הסברים מדעיים לתופעות, חשיבה ביקורתית, הסקת מסקנות מבוססות על ממצאים מדעיים, הצגת רעיון מדעי)
• תגובות והצגת עמדות (הבעת עמדות, הבנת מקום המדע, הבנת ערך המחקר, וגילוי עניין במדע)

עלייה באוריינות המשנית בארצות המפותחות

בעיה נוספת בארצות המפותחות היא העלייה של אנאלפביתיות שניונית בשנים האחרונות, כלומר האיבוד החלקי או השלם של יכולות קריאה וכתיבה בשל חוסר שימוש.

מדיות תקשורת מודרניות רבות שבהן צעירים משתמשים בימינו, כמו SMS, מסתמכות על מבנים מקוצרים מאד. כמו כן, רשתות הטלוויזיה נסמכות יותר ויותר על מלים יחידות או משפטים קצרים ופחות על טענות שלמות, ומנסות ללכוד גם אנשים בעלי טווח תשומת לב קצר כדי למנוע מעבר ערוצים. יש האומרים כי המגמות האלה במדיה המודרנית מביאות לעלייה במספר הצעירים שאין להם את הריכוז והכישורים הבסיסיים הדרושים עבור קריאה של טקטסים ארוכים יותר.

לאור כישלון במבחני שפה לצעירים בארצות רבות, כגון גרמניה, ולאור האנאלפביתיות המשנית שמגיעה, על פי הדיווחים, ל־40% באיטליה ו־70% בפולין, יש להניח כי נושא האנאלפביתיות המשנית ימשיך להיות בעל חשיבות רבה במוסדות חינוך ובחברה בעתיד.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל חינוך

• המרה פונמית-גרפמית
• רשימת מדינות על-פי אחוזי אוריינות
• אנאלפביתיות תפקודית‎

לקריאה נוספת

• אוריינות בכיתה א', (1995). מדריך למורה בביה"ס היסודי ממלכתי, האגף לתוכניות לימודים, ירושלים.
• עזר, ח, (1991). "כתיבה לשם למידה: השימוש בתחומי בדעת השונים", חלקת לשון, 6-5, עמ' 59-54.
• איריס לוין, "התפתחות מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב?, פורסם בפנים.
• איריס לוין, "אלף –אוהל, בית זה בית, גימל זה גמל גדול ...: מה מפיקים ילדים בגיל הרך מידיעת שמות האותיות", מתוך: פ. קליין (עורכת). שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך. הוצאת רמות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אורינות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוריינות

• אוריינות טכנולוגית
• אוריינות בשבילי זה... מתוך אתר משרד החינוך
• אורינות מתוך האתר של מיריק שניר
• אוריינית מאמר מאת ברנדה סיגלית באתר מכ"ם
• אוריינית כמכלול
• מהי אוריינות
• מידע ומחקרים על אוריינות ועל הוראת האוריינות אתר קנדי (באנגלית)
• אוריינות בשפות של מיעוטים
• תוכנת מחשב המלמדת אוריינות
• משאבים ומידע בנושא