טבח משפחת המלוכה של נפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון המלוכה נראינהיטי, בית המגורים של משפחת המלוכה הנפאלית והמקום שבו בוצע הטבח. לאחר ביטול המלוכה בנפאל הפך הארמון למוזיאון.

טבח משפחת המלוכה של נפאל היה אירוע שבו רצח בן המלוכה הנפאלי, הנסיך דיפנדרה, תשעה מבני משפחת המלוכה הנפאלית ופצע חמשה בני משפחה אחרים. בין הנרצחים היו גם בירנדרה, מלך נפאל ואשתו איישוואריה, מלכת נפאל, הוריו של דיפנדרה, את אחיו ואחותו הנסיכים. הטבח התרחש ב-1 ביוני 2001, בשטח ארמון המלוכה נראינהיטי ששימש באותה עת כבית המגורים של המלוכה הנפאלית.

לאחר הטבח, בעודו שרוי בתרדמת לאחר שניסה להתאבד, הפך דפינדרה למלך דה יורה של נפאל. הוא מת שלושה ימים לאחר הטבח ודודו, גיינדרה, מונה למלך אחריו.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת שאה הוקמה בשנת 1769 עם מיגור מלכי שושלת מאלה ואיחודו של עמק קטמנדו על ידי שליט בן הגורקה, פריטהבי נראייאן שאה, למדינה אחת והקמת ממלכת נפאל. בראשית מאה ה-19, החלה משפחת ראנה לצבור השפעה רבה בעיקר בשורות הצבא. לאחר טבח קוט ב-1846, בו הרגו בני ראנה כחמישים מבני משפחת המלוכה ובכללם ראש הממשלה, לקחה משפחת ראנה את השלטון בפועל, כאשר ראש משפחת ראנה, ג'אנג בהדור ראנה, מינה עצמו לראש הממשלה והעביר סמכויות רבות מהמלך לידיו. המינוי לתפקיד ראש הממשלה רב ההשפעה עבר בירושה מאז ועד שנת 1951 בין בני משפחת ראנה, בעוד שהמלכים ממשפחת שאה בעלי סמכות טקסית בלבד. מכיוון שבהדור ראנה חיתן את שתי בנותיו עם בן המלך שמינה, הרי המלך ביקראם שאה שמלך מ-1875, היה נצר למשפחות ראנה ושאה גם יחד. בעזרת לחץ של ממשלת הודו, נאלצה משפחת ראנה להשיב למלך את כוחו ובית המלוכה של שושלת שאה שב למעמדו כשליט אבסולוטי של נפאל בראשית שנות ה-50.

ב-1972 הוכתר בירנדרה מבית שאה, למלך נפאל. במהלך שלטונו הפך בירנדרה את נפאל ממונרכיה אבסולוטית למונרכיה חוקתית לאחר שבנובמבר 1990, בלחץ דעת הקהל במדינה, חתם על חוק שאיפשר הקמת מערכת רב-מפלגתית והגביל את סמכויות השלטון של המלך. בירנדרה זכה להערצה רבה ממרבית תושבי הממלכה ורבים אף ראו בו התגלמות האל וישנו. ב-1970 הוא נישא לאיישוואריה ראג'יהלאקשמי דאווי ראנה. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים:

  1. הנסיך ביר ביקראם שאה דיפנדרה (נולד ב-27 ביוני 1971)
  2. הנסיכה שרוטי ביר ביקראם שאה (נולדה ב-15 באוקטובר 1976)
  3. הנסיך ביר ביקראם שאה ניראנג'ן (נולד ב-6 בנובמבר 1977).

עם הולדתו, הפך הנסיך דיפנדרה, בנו הבכור של בירנדרה, ליורש העצר של הכתר הנפאלי. דיפנדרה קיבל את השכלתו באיטון קולג' בבריטניה, באוניברסיטת טריבהובן בנפאל ובאקדמיה צבאית בעיר קריפאטי. ב-1995, בהיותו באנגליה, פגש דיפנדרה והתאהב בדביאני ראנה בת ה-19, בתו של פוליטיקאי נפאלי ונצר לשושלת ראנה. לפי הדיווחים שעלו בתקשורת העולמית לאחר הטבח, אימו של דפינדרה, איישוואריה, בת גאה למשפחת ראנה, התנגדה לרצונו של דיפנדרה להינשא לראנה מכיוון שלא אהבה את אופיה וראתה בה נצר נחות לשושלת ראנה עקב העובדה שסבתא רבתא שלה הייתה הפילגש של מלך נפאל ולא אשתו החוקית. לפי מספר דיווחים, איישוואריה התעמתה עם דיפנדרה ואיימה להפוך את ניראנג'ן, בנה הצעיר, ליורש העצר במקומו, אם הוא יחליט להינשא לדביאני, אף על פי שלפי החוקה הנפאלית, מינוי הבן הצעיר ליורש העצר לא היה חוקי. ביוני 2001, עמד דפינדרה לחגוג את יום הולדתו ה-30 בעודו עדיין רווק. בניגוד אליו, אחיו הצעיר ניראנג'ן התכונן להודיע על נישואיו לבחירת ליבו.

הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של איישוואריה, מלכת נפאל

תאריך ה-1 ביוני 2001 היה, לפי לוח השנה הנפאלי, יום שישי השלישי שחל באותו החודש. בהתאם למסורת של משפחת המלוכה הנפאלית, התכנסה המשפחה המלכותית ביום זה למפגש משותף בארמון המלוכה נראינהיטי, בית המגורים של המלוכה הנפאלית. למפגש הוזמנו 24 איש מבני המשפחה המלכותית. במהלך אותו מפגש נערך הטבח במשפחת המלוכה.

ועדה שמינה המלך גיינדרה, אחיו של המלך בירנדרה, חקרה את הטבח שאירע במהלך המפגש במשך שבוע ימים. הוועדה, שהורכבה משופט בית המשפט העליון של נפאל ודובר בית הנבחרים של נפאל, ראיינה למעלה מ-100 איש ובדו"ח הסופי שלה תיארה את השתלשלות האירועים באותו ערב.

לפי מסקנות הוועדה, החל מהשעה 19:30 שהה דיפנדרה שהיה מארח המפגש, בחדר הביליארד בארמון ושיחק בליארד לבדו. לפי דיווחי האורחים, במהלך שהותו בחדר, שתה דיפנדרה ויסקי ועישן סיגר ובו תערובת של חשיש כפי שנהג תמיד. כאשר אחיו של דיפנדרה, הנסיך ניראנג'ן ובני משפחה נוספים, הבחינו שדיפנדרה החל להתנדנד והתקשה לעמוד על רגליו, הם הובילו אותו לחדר השינה שלו.

בדיקת פירוט שיחות הטלפון של דיפנדרה גילתה כי בזמן שהותו בחדר השינה, ביצע דיפנדרה מספר שיחות טלפון לדביאני ראנה. ראנה העידה בפני הוועדה, אישרה את דבר קיום השיחות והוסיפה כי קולו של דיפנדרה נשמע חלש מעט בזמן השיחה ולכן היא התקשרה לעוזרו של דיפנדרה וביקשה ממנו לעלות לחדרו של דפינדרה ולוודא שהכל בסדר איתו. העוזר אישר את הדברים וטען כי הוא ועוזר נוסף עלו לחדר השינה של דיפנדרה ומצאו אותו שוכב על ריצפת החדר בעודו מנסה להוריד מעליו את חולצתו. העוזר טען כי הם עזרו לדיפנדרה להתפשט ולאחר שסיימו נכנס דיפנדרה לשירותים שם הם שמעו קולות של הקאה. לאחר שיצא מהשירותים פנה דיפנדרה לעוזריו וביקש מהם לעזוב את החדר.

בשעה 20:30 בערך התכנסו האורחים בארמון בחדר הביליארד. בשעה 20:39, התקשר דיפנדרה בפעם האחרונה לדביאני ולדבריה אמר לה: "אני הולך לישון, לילה טוב, אנחנו נדבר מחר". לאחר שיחה זו, לבש דפינדרה מדיי צבא ועזב את חדר השינה כשהוא חמוש בתת מקלע מסוג MP5, רובה סער מסוג M16 ואקדח של חברת גלוק. דיפנדרה הגיע לחדר הביליארד וירה ירייה אחת מהתת מקלע לכיוון התקרה. לאחר מכן ירה ופצע דיפנדרה את אביו, המלך בירנדרה, שעמד באותה העת לצד שולחן הביליארד ונשא נאום לאורחים. דיפנדרה עזב את החדר אולם חזר זמן קצר לאחר מכן והחל לירות פעם נוספת, הפעם מרובה הסער. דיפנדרה ירה פעם נוספת בבירנדרה ואז כיוון את נשקו לכיוון אחותו, הנסיכה שרוטי, וירה בה ובאורחים נוספים ששהו בחדר. לאחר שסיים לירות, יצא דיפנדרה מחדר הביליארד. מחוץ לחדר הוא הבחין באחיו, הנסיך ניראנג'ן מלווה באימו, המלכה איישוואריה וירה בשניהם. זמן קצר לאחר מכן, הפנה דיפנדרה את אקדח הגלוק לכיוון גופו וירה בעצמו בניסיון להתאבד.

הועדה קבעה כי, משרתים ומאבטחים ששהו בארמון הפעילו את האזעקה לאחר ששמעו את היריות ולאחר שהגיעו לחדר הביליארד החלו לבצע פעולות פינוי והצלה. כל הנפגעים פונו לבית החולים עד השעה 21:30. מותם של המלכה איישוואריה, הנסיכה שרוטי והנסיך ניראנג'ן נקבע עם הגעתם לבית החולים. המלך בירנדרה מת בבית החולים לאחר שהרופאים לא הצליחו להצילו. הנסיך דיפנדרה פונה לבית החולים בעודו שרוי בתרדמת, ממנה לא התעורר ומת ב-4 ביוני, שלושה ימים לאחר מכן. מלבדם, חמישה אנשים נוספים, כולם חברי משפחת המלוכה הנפאלית, נהרגו בטבח וחמישה בני משפחה אחרים נפצעו.

בדו"ח הוועדה צוין כי בזירת הטבח נמצאו 47 תרמילים של רובה הסער M-16, שני תרמילים של אקדח הגלוק ו-29 תרמילים של תת-המקלע MP5. לפי דו"ח הוועדה, הטבח כולו נמשך כ-15 דקות.

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיינדרה שעלה לשלטון לאחר רציחתו של אחיו, המלך בירנדרה

גופותיהם של בירנדרה ובני המשפחה המלכותית האחרים נשרפו בטקס מיוחד. בהתאם לחוקה ולמסורת הנפאלית, מונה יורש העצר דיפנדרה למלך נפאל בעודו חסר הכרה ומחובר למכונת הנשמה. גיינדרה, אחיו של המלך בירנדרה המנוח והשני בסדר הירושה לכתר הנפאלי, מונה לעוצר. ב-4 ביוני, שלושה ימים לאחר הטבח, מת דיפנדרה בבית החולים וגיינדרה מונה למלך במקומו.

כל עת שדיפנדרה היה בחיים, טען גיינדרה כי מותם של בני המשפחה המלכותית נגרם כתוצאה "פליטת כדורים מנשק אוטומטי". אולם לאחר מותו של דיפנדרה, טען גיינדרה כי אמר זאת רק עקב "סיבוכים חוקתיים" שכן לפי החוקה והמסורת הנפאלית, דיפנדרה לא יכל היה להיות מואשם בבית משפט בביצוע הטבח במידה והיה נשאר בחיים.

ועדת החקירה המיוחדת שמונתה על ידי גיינדרה קבעה כי דיפנדרה ביצע את הטבח. הסברה הרווחת היא שכעסו של דיפנדרה על המכשולים שהוצבו בפניו בעת בקשתו לשאת לאישה את דביאני ראנה הוא שהוביל אותו לבצע את הטבח.

ההשפעות הארוכות הטווח של הטבח היו משמעותיות. הטבח ערער בצורה קשה את ההערכה לה זכתה משפחת המלוכה מהחברה הנפאלית. שלטונו האוטוקרטי של גיינדרה היה שנוי במחלוקת ולא מקובל בקרב רבים בחברה הנפאלית. בתקופה שלאחר הטבח גברה הביקורת נגד בני משפחת המלוכה והחל מעקב מדוקדק אחרי מעשיהם. עובדות אלה הובילו בסופו של דבר לביטול המלוכה ולהפיכתה של נפאל לרפובליקה פדרלית דמוקרטית.

תאוריות קשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מתושבי נפאל מטילים ספק באמינות התיאור כפי שהוצג על ידי גיינדרה, ושאכן דיפנדרה ביצע את הטבח. ישנם הטוענים כי למעשה גיינדרה הוא זה שביצע את הטבח, בשיתוף פעולה עם שירות הביון ההודי. פוספה כמאל דאהל ראש המפלגה המאואיסטית בנפאל טען ברבים כי את הטבח אירגנה לשכת הביון של הודו או ה-CIA.

מכיוון שדיפנדרה היה ימני תוהים רבים מדוע התאבד בירייה בידו השמאלית ומדוע נורה פעם אחת בעוד שבמקום נמצאו שני תרמילים. גופתו לא נותחה כך שתשובה וודאית לא קיימת.

האינטרס של גיינדרה בטבח ברור: המלוכה הייתה יכולה לעבור לידיו, רק במקרה ששני אחייניו ימותו. בנוסף לזה, גיינדרה ובנו, הנסיך פאראס, היו מאוד לא פופולריים בקרב הציבור.

דבר נוסף המאשש את הטענות לקונספירציה, היא העובדה שבעוד שהמלך ומשפחתו נהרגו כולם, בקרב משפחתו של גיינדרה לא היו הרוגים (אף כי אשתו נפצעה אנושות).

חשוב להדגיש, כי לטענות אין כל ביסוס בעדויות הניצולים, שהעידו כולם כי אכן דיפנדרה ביצע את הטבח. אך טענות כי למעשה היה זה כפילו של דיפנדרה אף הן נשמעות בקרב הציבור.