וישנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האל וישנו

וישנוהינדי: विष्‍णु) הוא אחד משלושת האלים ("טרימורטי") החשובים ביותר בהינדואיזם, יחד עם ברהמה ושיווה. משמעות השם היא "הנצחי", והוא נודע בתפקידו כמשמר הבריאה בהתגשמויותיו כאווטארים כגון קרישנה וראמה. זוגתו של וישנו היא שריי או לאקשמי, אלת השפע והפרנסה.

חסידי וישנו מאמינים כי הוא התגשם פעמים רבות בעולם, בכל פעם שהרשע מתגבר ויש צורך בעזרתו. אמונה זו מונצחת בבהגאוואד גיטה בדברי קרישנה: "להגנת הטוב, לתבוסת הרשע ולכינון הצדק אני בא פעם בעידן" (בגוואד גיטה, פרק 4 , פסוק 8).

דמותו של וישנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וישנו הוא בעל גון עור כחול כהה או שחור. כפות ידיו ורגליו הן תמיד בצבע אדמדם. בארבע זרועותיו הוא אוחז בארבעה חפצים: קונכיית נשיפה, פרח לוטוס, אלת קרב והסודארשן-צ'קרה, גלגל האש שהוא הנשק העיקרי שלו. השניים הראשונים מיועדים לכבוד הצדיקים בעוד שני כלי הנשק הם עבור הרשעים. הוא רוכב על גארוּדה, נשר מיתולוגי (המופיע בסמל ממלכת תאילנד). בחלק ניכר מהציורים מציגים אותו נח על נחש או על האוקיינוס, המסמלים שניהם את אי-הסדר.

מהתבוננות בחלקים מסוימים בוודות ניתן לפסוק כי וישנו שונה משאר האלים. הוא המקור לכלל הבריאה, ואילו ה"אלים", הדווים, הם נבראים המשרתים את וישנו לצורכי העולם החומרי. במקורות מסוימים מושווים האלים לזרועותיו של וישנו. אפשר, על פי תפיסה זו, להגדיר את וישנו כאלוהים המונותיאיסטי ואת האלים כמלאכים.

על פי הוודות, וישנו הוא המקור לברהמן, להוויה המופשטת של האלוהות. על פי תפיסה זו וישנו הוא הברהמן העליון או הבהגוואן. התפיסה הרואה כך את וישנו קרויה "וישנויזם". לעומתה, ישנה תפיסה המפרשת את הוודות כך שדווקא ההוויה המופשטת היא העליונה וכי וישנו, לצד שאר האלים, הם התגלמות צורנית נחותה שלה.

התגלויותיו של וישנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משכנו של וישנו הוא בממלכה הרוחנית הנצחית, הויקונטהא. על ממלכה זו נאמר כי היא מהווה את הרוב מבין כלל היש. הויקונטהא כולל אין סוף כוכבים ועולמות, אחד עבור כל התגלות אוותארה של וישנו. על מנת לברוא את הבריאה החומרית מתגלה וישנו בפינה של הבריאה כדמות עצומה בשם מהא-וישנו ("הוישנו הגדול"). מהא וישנו שרוע לו בשנתו ותוך כדי כך כאשר הוא נושף מתרחבים מתוכו אין ספור היקומים החומריים. כאשר הוא שואף הם מתכנסים לתוכו חזרה וזהו החורבן.

בתוך כל אחד מהיקומים הללו מתגלה וישנו כגרבודקשאי-וישנו ("וישנו של מי השפיר") ומשתרע על ים הגרבודקהא ("מי השפיר") הממלא את היקום. אונו הנשגב של וישנו מתגלה כנחש בעל אלפי ראשים אשר מלופף סביב עצמו ומשמש לגרבודקשאי-וישנו כמיטה בעוד ראשיו מסוככים עליו. לאקשמי עצמה מתגלה גם היא לצידו של וישנו ומעסה את רגליו. מטבורו של גרבודקשאי-וישנו צומח פרח לוטוס אשר תיפרחתו היא הכוכבים השונים ביקום. בתוכו מתגלה ברהמא, האל היוצר, והוא מופקד על ליצור את היקום מחומר הגלם שיצר וישנו.

לאחר שנברא היקום מתגלה וישנו פעם נוספת כקשירודקשאי-וישנו על כוכב בעל ים חלב וזוהי התגלותו לצורך קיום העולם.

האווטארות של וישנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וישנו מופיע גם באווטארים, התגלמויותיו עלי אדמות:

  1. מַצְיָה (דג): גרר את הספינה שבנה מָאנוּ (המקביל ההינדית לאדם הראשון) יחד עם שבעת החכמים בעת המבול הגדול לחוף מבטחים בעזרת קרנו ובכך הציל את האנושות.
  2. קוּרְמָהצב): בזמן המלחמה בין האלים (דֶוָוס) לאסוּרָאס, ביקשו האלים לחבוץ את ים החלב כדי להכין את משקה האלמוות. הם הציבו הר על האוקיינוס, ליפפו סביבו נחש, וסובבו את ההר כדי לחבוץ את הים. אלא שההר הלך ושקע; כדי להחזיקו במקום וישנו הפך לצב והניח את ההר על גבו. בגרסה אחרת, לפיה חוגגים את הקומבה מלה, הפך וישנו את עצמו לבחורה ואיפשר לברהמה לנוס עם הכד. בגרסה שלישית, כאשר האוקיינוס נחבץ, עלתה ממנו לאקשמי.
  3. וָרָהָה (חזיר הבר): נשלח כדי לחלץ את האדמה מידיו של השד הִירַנְיָיקְשָה שחטף אותה ולקח אותה איתו לתחתית האוקיינוס. הוא ניצח בתום קרב בן אלף שנים.
  4. נָרָסִימְהָה (איש-אריה): הִירַנְיָיקָשִיפּוּ, אחיו של הירנייקשה, גמר אומר לנקום את מות אחיו. הוא צבר במדיטציה כוח (טָפָּס) רב כל כך עד שאיים על יציבות העולם. כדי לפייסו הבטיח לו ברהמה שלעולם לא ימות, לא בידי אל, אדם או חיה, לא ביום ולא בלילה, לא בבית ולא מחוץ לבית. הירנייקשיפו מנסה להרוג את בנו פְּרָהלָדָה, חסיד של וישנו; בתגובה וישנו מתגלם בדמות איש-אריה (לא אדם ולא חיה) בשעת דמדומים (לא יום ולא לילה), והורג אותו על מפתן הארמון (לא בבית ולא מחוץ לו) כשהוא מחזיק אותו בידיו (לא בארץ ולא בשמיים).
  5. וָמָנָהגמד): הפעם מטריד את שלוות האלים השד בָּאלִי, שמקריב קורבנות גדולים כדי להפוך לשליט העולם. בעודו עסוק בהכנות לקורבן הסופי, מופיע לפניו וישנו בדמות ברהמין גמד. הגמד מבקש ממנו שטח ארץ שיוכל לכסות בשלושה צעדים. באלי מגחך למשמע הבקשה, אך נענה לה בכל זאת; אז הופך הגמד לאל וישנו, וזה מכסה בצעדיו את הארץ, את החלל ואת השמיים.
  6. פָּרָשוּרָאמָה ((פאראשו משמעותו גרזן), כלומר ראמה נושא הגרזן): טבח בקְשָטְרִיָיה (מעמד הלוחמים). מסמל את המתח בין הברהמינים לקשטרייה.
  7. ראמה, גיבור האפוס הקלאסי ראמאיינה.
  8. קרישנה שפרט להיותו אווטאר הוא גם אל בעצמו.
  9. בָּלָרָאמָה (איש חזק): אחיו של קרישנה.
  10. קָלְקִי: מעין משיח העתיד לבוא. יבוא בתום העידן (יוּגָה) הנוכחי, רכוב על סוס לבן ובידו חרב בוערת, כדי להחריב את העולם. בחלק מהגרסאות הוא סוס בעצמו.

בעקבות הלחץ הרב של הבודהיזם על ההינדואיזם מחליף לפעמים בודהה את בלראמה כהתגלמות התשיעית של וישנו.

הפולחן של וישנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידיו העיקריים של וישנו הם הוישנוים, אם כי הינדים רבים סוגדים לו כאחד האלים. סימלם של חסידי וישנו הוא שני פסים אנכיים המסומנים בחימר או אפר קדוש על המצח כשהם מחוברים בתחתיתם בחלק העליון של האף. לעתים מסמנים אף פס אדום בחינה בין שני הפסים. שני הפסים מסמלים את כפות רגליו של וישנו ואילו הפס האדום מסמל את לאקשמי.

מאמינים מסוימים של וישנו עובדים אותו באמצעות שליגרמה, אבן שחורה המצויה למרגלות ההימלאיה המהווה התגלות של וישנו. לעתים אף דמויות שת וישנו המוצבות במקדש נחצבות מאבן זו.

צמח הקשור בצורה הדוקה לוישנו הוא צמח הטולסי ("בזיל קדוש"), צמח מרפא הנחשב לאהוב ביותר על ידי וישנו. עליו של הצמח מוצעים לאל כעיטורים לרגליו או מושחלים לזר המונח על צווארו. מענפיו של הצמח מכינים חרוזים המושחלים למחרוזות תפילה.