טובה (עיר)

**טובה**
**Touba**
מדינה	סנגל
מחוז	דיורבל
גובה	35 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	529,176 (2007)
קואורדינטות	14°52′00″N 15°53′00″W / 14.866666666667°N 15.883333333333°W
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סנגל רגילה) דקר סן-לואי טמבאקונדה קאולק קולדה זיגינשור גמביה גינאה ביסאו גינאה מאלי מאוריטניה האוקיינוס; האטלנטי; טובה

טובה (בצרפתית: Touba) היא העיר השנייה בגודלה בסנגל אחרי דקר, עיר הבירה. היא מונה יותר מ-850,000 תושבים (נכון ל-2013) ונמצאת במרכז סנגל כחלק ממחוז דיורבל. טובה היא העיר הקדושה של המסדר המורידי (אנ') ומהווה מוקד עלייה לרגל מיליונים. במקום קבור מנהיגה הרוחני, שייח' אמדו במבה. חשיבותה הדתית של העיר באה לידי ביטוי באתרים מרכזיים, חקיקה, הנהגה ועוד.^[1]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השייח' אמדו במבה נתן את השם טובה למקום שהוא הגילוי הארצי של העץ הקוסמי ברקיע השביעי (ṭūbā בערבית), בנקודת המפגש בין האדם לאלוהיו. רק הנביא מוחמד עבר את הנקודה הזו, ועבור שאר המאמינים, במיוחד בזרמים הסופיים המיסטיים, העץ מסמל את הקרבה והגישה לאלוהים, לגן עדן ולנצחיות. לפי האגדה, העיר יוסדה במקום בו במבה חווה הארה, בו המלאך גבריאל נגלה אליו ואמר לו כי מתחת לעץ שהוא יושב יוקם מרכז רוחני אוניברסלי. בנוסף, הבטיח לו כי יום אחד כל העולם יחזור בתשובה במקדש זה. כיום, בנקודה הזו עומד המסגד.^[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השייח אמדו במבה ייסד את העיר טובה בשנת 1887 אך היא נותרה מקום קטן ומבודד יחסית עד למותו של אמדו במבה בשנת 1927. מאז חל גידול ופיתוח משמעותיים בעיר ובאוכלוסייה - מ-5,000 בתחילה ועד קרוב למיליון בעשור השני של המאה ה-21^[3].

בשנת 1963 נחנך המסגד הגדול של טובה, אחד הגדולים באפריקה, שנבנה סביב קברו של אמדו במבה. בקרב הסופים נהוג לעלות לקבר קדושים ובעקבות כך הפכה טובה למרכז הדתי המקודש של המסדר המורידי^[4].

השלטונות הצרפתים היו שותפים בהקמת העיר טובה. לאחר עליות ומורדות בקשר הצרפתי-מורידי, הצרפתים הבינו את הכוח הטמון בקשר איכותי וחיובי עם המורידים, ובמבה בראשם. בעקבות כך, זכו המורידים ביחס מועדף מהשלטונות ובמונופול על גידול הבוטנים במדינה. עניין שהסב להם כוח כלכלי רב.

גם לאחר עצמאות סנגל, לאופולד סדאר סנגור, נשיאה ראשון של סנגל, המשיך בקשר המיוחד עם האוכלוסייה המורידית. במשך ארבעים שנים, הוא תמך בהם ונתן להם זכויות מיוחדות, ובתמורה גייס אותם לאינטרסים שלו. כמו תמיכה פוליטית בעת בחירות.^[5]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה ממוקמת במרכז המדינה במחוז דיורבל, 184 ק"מ מזרחית מהבירה דקר. טובה היא עיר מישורית כמו האזור כולו, וגובהה הוא כ-46 מעל פני הים. הזמן המקומי הוא 0+GMT, שעתיים אחורה מישראל. העיר נבנתה סביב המסגד הגדול ולכן כל הכבישים מובילים למסגד הגדול וכל בתי המגורים ממוקמים מסביבו.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג האוויר בעיר הוא מדברי למחצה בעקבות קרבתו למדבר סהרה, מכיוון שטובה נמצאת במיקום שכמעט מפגיש בין שני סוגי אקלים שונים. דרומית לעיר מזג האוויר טרופי רטוב ויבש כאופייני לאזורים הקרובים לקו המשווה. מצפונה מזג האוויר משתייך לרצועת הסאהל, אזור מדברי-למחצה חם וצחיח (BSh) השוכן מדרום למדבר סהרה. סביבת טובה היא סוואנה טרופית והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא בסביבות 26.8 מעלות צלזיוס, אך משתנה מעט בכל חודש. החודשים הגשומים בעיר הם בין יוני לאוקטובר כשהמשקעים הגדולים ביותר הם בין יולי לספטמבר. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 490 מ"מ^[6]^[7].

טמפורטורות ממוצעות בעיר טובה בחלוקה לחודשי השנה^[8]
	January	February	March	April	May	June	July	August	September	October	November	December
Avg. Temp (ºC)	23.4	24.5	26.7	27.8	29	29.4	28.2	27.3	27.2	27.8	26.6	23.6
Min. Temp (ºC)	14.3	14.8	17	18.2	19.9	22.7	22.7	22.4	22	20.8	17.9	15
Max. Temp (ºC)	32.5	34.2	36.4	37.5	38.1	36.7	33.7	32.3	32.5	34.9	35.4	32.3
Precipitation / Rainfall (mm)	1	0	0	0	1	30	105	177	139	35	1	1

כמות המשקעים השנתית בטובה בחלוקה לחודשי השנה^[7]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים חילוקי דעות לגבי מספר התושבים בעיר בעקבות הקושי להגדיר את גבולותיה. לפי הערכה אחת^[1]^[2], מספר התושבים בעיר בשנת 2013 היה יותר מ-850,000. לפי הערכה אחרת מ-2018 העיר כוללת כ-880,000 אלף תושבים.^[9]

הצפיפות בעיר היא 12,500 תושבים לק"מ. מהרישומים בעיר בין השנים 2002–2013 הצמיחה הדמוגרפית (קצב גידול האוכלוסין) בעיר היא החזקה ביותר בסנגל עם ממוצע שנתי של 5.95%, אך עם השנים הצמיחה יורדת. רובה המוחלט של תושבי העיר הם מוסלמים בעיקר מהזרם הסופי האסלאמי.

אתרים חשובים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד הגדול של טובה (אנ') הוא הגדול והמפואר במערב אפריקה (100X80 מטר), ומהווה אתר עלייה לרגל. בניית המסגד החלה על ידי בנו של במבה, הח'ליף הראשון מאמאדו מוסטאפה, כרצון אביו ובזמן הנהגתו של הח'ליף השני, מאמאדו פאלילו, נחנך המסגד הגדול של טובה בשנת 1963.

מתחתיו שוכן קברו של השייח' אמדו במבה, המנהיג הרוחני הגדול של המסדר המורידי. הוא מורם מעט מהרחבה הגדולה המקיפה אותו ויש לו 3 כיפות ו-5 צריחים כאשר הגבוה ביותר מתנשא לגובה של 87 מטר. הצריח הגבוה קרוי לאמפ פאל (Lamp Fall) על שם שיח' איברהימה פאל, תלמידו המסור ביותר של במבה, ומנהיגם הרוחני של הקבוצה באיי פאל. הוא מסמל את העץ טובה, ומהווה אחד המבנים הגבוהים במדינה. הבנייה המאונכת והמאוזנת של המסגד מסמלת את דרך האסלאם עלי אדמות, והעלייה לגן עדן, הארעיות והנצחיות. כמו כן, היא מציבה את טובה במרכז, בהתאם למבנה העיר כולה (והכבישים מסביבה) שכולם מובילים למסגד המרכזי.

בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות הצמוד למסגד המרכזי הוא האתר השני בחשיבותו הרוחנית בעיר. לפי האמונה, קבורה באדמת טובה מבטיחה כניסה לגן עדן. רבים מהמאמינים מייחסים את העץ טובה הקוסמי לבית הקברות יותר מאשר למסגד. בליבו ניצב עץ באובב שמתחתיו יש את קברה של אשתו הראשונה של במבה. רבים חורטים על העץ את שמותיהם ושמות בני משפחתם כדי להבטיח שיעלו לגן עדן. בבית הקברות קבור גם מנהיג הבאיי פאל, שיח' איברהימה פאל^[2].

רחבת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה מתקיימת ברחבה זו בפסטיבלים וחגים גדולים, כאשר יש צורך לקיים את תפילת הבוקר בחוץ. הוא משמש להתקהלויות חברתיות ודתיות כאחד.

מעיין הרחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האמונה, אלוהים יצר את הנביעה הזו לכבוד במבה.

מעבר לכך, בעיר מסגדים רבים כמו גם מרכזי לימוד אסלאמיים, ביניהם אוניברסיטה וספרייה עם כתביו של במבה וחכמים מורידיים נוספים^[10].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה מתפקדת כאוטונומיה תחת ממשלת סנגל ובתחומה נאכפים הגבלות, הטבות וחוקים מיוחדים. ההגבלות כוללות: איסור שתיית ומכירת אלכוהול, איסור עישון טבק, איסור השמעה ונגינה של מוזיקה, איסור יצירת/יזימת מסיבות וחגיגות, איסור הקמת בתי קולנוע, איסור פרסום שאינו בעל צביון דתי ואיסור השתתפות במשחקים או בכל פעילות חילונית אחרת. ההגבלות נובעות, לטענת המורידים, מקדושתה של העיר. האל שומר על העיר מכל שחיתות והפרעה של העולם החילוני.

ההטבות כוללות: אי גביית מיסים מכל סוג. שנית, כל אדם יכול לקבל קרקע באזור טובה בחינם, כל עוד הוא מתחייב לעמוד בדרישותיו של המסדר המורידי. בנוסף לכך, מים גם הם ניתנים בחינם^[2].

הטאריקה המורידית, המוסד האדמיניסטרטיבי בטובה, שמר על עיר המקלט מפני האינטרסים של הצרפתים הקולוניאליסטים שכיבדו את מקומה בחברה, ובהמשך גם מפני האינטרסים של ממשלת סנגל. הטאריקה המורידית שולטת בכל מוסדות העיר - חינוך, בריאות, אספקת מים, מדיניות ציבורית, שוק כלכלי וקרקעות.

בטובה לא קיימים בסיסים צבאיים, בית משפט, משטרה או בית סוהר^[2].

מעמד פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעמד הפוליטי של טובה מורכב ומיוחד מאוד. בראשיתה הוגדרה כ"תחום פרטי" ולא הייתה כפופה לשלטונות הקולוניאליים. באותה תקופה ההחלטות בנוגע לעתיד טובה ואזרחיה היו נתונים להחלטתו של סריין ממאדו מוסטפא, בנו של אמאדו במבה. לאחר חידוש החוזה נקבע כי טובה היא תחום פרטי של קולקטיב ולא של אדם פרטי. הגדרתה כעצמאית לחלוטין אפשרה את המשכיות ההגבלות המורידיות, אך חייבה את מוסדות העיר באחריות עצמאית על כל העניינים האדמיניסטרטיביים כמו טיהור וניהול מים, אספקת חשמל, שירותי דואר וטלפון.

בשנת 1976 טובה קיבלה הכרה רשמית ממשלת סנגל על היותה ישות עצמאית במדינה. מתוקף כך, לראשונה נכללה העיר ברשימות רשמיות של הממשלה כ"קהילה פרוורית אוטונומית"^[1].

מאז קבלת האוטונומיה העיר דואגת לרוב התשתיות שלה אך בתחומים מסוימים נסמכת על המדינה. למשל, תשתיות המים מחוברות לתשתיות המדינה, סידור אבטחה בעת חג העלייה לעיר, המגאל הגדול (אנ').

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שהכלכלה הסנגלית נמצאת בירידה מאז העצמאות, המגמה בעיר המורידית הפוכה, כלומר בעלייה^[2].

בוטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאמדו במבה ולמורידים ניתן מונופול על תחום גידול הבוטנים עוד בימים בהם צרפת שלטה במדינה^[4]. עד היום הרבה מהכפרים באזור טובה עוסקים בגידול יבול זה.

שירותי תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצורך בשינוע הייצוא החקלאי של אזור העיר אל שאר סנגל נוצרה מערכת תחבורה נרחבת בטובה. טובה הפכה לעיר מרכזית בשינוע תוצרת חקלאית מפנים מדינת סנגל^[2]. נוסף על כך, שירותי התחבורה חשובים בעת חג המגאל השנתי שכולל עלייה לרגל של כ־4 מיליון אנשים במהלך 3 עד 5 ימים, ונדרש לו ארגון הסעות מסודר.

לכח הכלכלי של טובה יש גם השפעה פוליטית. לפני בחירות ניתן לראות מועמדים מבקרים בטובה כדי לקבל הכרה^[4].

תעבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה מחוברת בכבישי אספלט באיכות יחסית טובה, ובמרחק נסיעה של מס' שעות מהערים המרכזיות בצפון סנגל כמו דקר וסנט לואי. הכביש המהיר A1 בין דקר לטייס (Thies) עובר תהליכי הרחבה עד לטובה, דבר שיצמצם את זמן הנסיעה בין הערים. יש תחבורה ציבורית לרחבי סנגל באוטובוסים וטרנזיטים (sept places). התחנה המרכזית החדשה ממוקמת בדרום מערב העיר, אך יש תחנות קטנות ליעדים נוספים ברחבי העיר. בשנת 1931, בתמיכה מורידית, נעשה חיבור של קו רכבות לדיורבל, עיירה לא רחוקה מטובה (שגם חשובה למסדר המורידי), אך כיום היא אינה פעילה^[11].

פשיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדילה המהירה של העיר השפיעה מאוד על רמת הפשיעה שבה. מנהיגי העיר הם כוהני דת אשר התקשו לנהל בניית תשתיות נכונות לעיר (קווי טלפון, כבישים, אספקת מים). בנוסף, כדי להימנע ממאפיינים חילוניים נאסרה הכניסה של המשטרה הסנגלית לאזור העיר. הללו הובילו לפריחת השוק השחור ולפשע, שהמנהיגות המורידית לא מסוגלת להשתלט עליו. יש לזכור כי החקיקה בעיר שונה ולכן גם מה שנתפס כעבירה על החוק לא תמיד חופף בדיוק. הפשע כולל אלכוהול, סמים וסחר באיברים. כמו כן, רווח גם קישוט הבית במוצרי יוקרה חילונים, אשר מהווה עבירה על החוק של העיר^[12]. בטובה לא קיים גוף משטרתי אשר עוסק בהגנת החוק^[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא טובה בוויקישיתוף

טובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ביגון, ל. (2018). הצטלבות של מסורות גריד – שתי ערים בסנגל. ארכיטקסט.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Ross, E. (1995). Touba: A Spiritual Metropolis in the Modern World. Canadian Journal of African Studies/La Revue Canadienne Des études Africaines, 29(2), 222-259.
^ Population of Touba, Senegal, web.archive.org, ‏2013-12-27
^ ¹ ² ³ בק, א. (2004). מסדר העבודה. מסע אחר, עמ' 64–70.
^ ¹ ² James H. Read, Political Creativity: Reconfiguring Institutional Order and Change. Edited by Gerald Berk, Dennis C. Galvan, and Victoria Hattam. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2013. 374p. $69.95., Perspectives on Politics 14, 2016/03, עמ' 211–212 doi: 10.1017/S153759271500362X
^ Yu Media Group d.o.o, Touba, Senegal - Detailed climate information and monthly weather forecast, Weather Atlas (באנגלית)
^ ¹ ² Average Weather in Touba, Senegal, Year Round - Weather Spark, weatherspark.com
^ Average Weather in Touba, Senegal, Year Round - Weather Spark, weatherspark.com
^ Sénégal • Fiche pays • PopulationData.net, PopulationData.net (ב־)
^ Coulon, C. (1999). The Grand Magal in Touba: A Religious Festival of the Mouride Brotherhood of Senegal. African Affairs, 98 (391), p.195-210.
^ Sean Connolly, Senegal, Bradt Travel Guides, 2019-02-01, ISBN 978-1-78477-620-6. (באנגלית)
^ O'Brien, C. (1971). The Mourides of Senegal: The Political and Economic Organization of Islamic Brotherhood. Oxford: Clarendon Press.

[:5-1] ¹ ² ³ ביגון, ל. (2018). הצטלבות של מסורות גריד – שתי ערים בסנגל. ארכיטקסט.

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Ross, E. (1995). Touba: A Spiritual Metropolis in the Modern World. Canadian Journal of African Studies/La Revue Canadienne Des études Africaines, 29(2), 222-259.

[3] Population of Touba, Senegal, web.archive.org, ‏2013-12-27

[:1-4] ¹ ² ³ בק, א. (2004). מסדר העבודה. מסע אחר, עמ' 64–70.

[:2-5] ¹ ² James H. Read, Political Creativity: Reconfiguring Institutional Order and Change. Edited by Gerald Berk, Dennis C. Galvan, and Victoria Hattam. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2013. 374p. $69.95., Perspectives on Politics 14, 2016/03, עמ' 211–212 doi: 10.1017/S153759271500362X

[6] Yu Media Group d.o.o, Touba, Senegal - Detailed climate information and monthly weather forecast, Weather Atlas (באנגלית)

[:3-7] ¹ ² Average Weather in Touba, Senegal, Year Round - Weather Spark, weatherspark.com

[8] Average Weather in Touba, Senegal, Year Round - Weather Spark, weatherspark.com

[:6-9] Sénégal • Fiche pays • PopulationData.net, PopulationData.net (ב־)

[:4-10] Coulon, C. (1999). The Grand Magal in Touba: A Religious Festival of the Mouride Brotherhood of Senegal. African Affairs, 98 (391), p.195-210.

[11] Sean Connolly, Senegal, Bradt Travel Guides, 2019-02-01, ISBN 978-1-78477-620-6. (באנגלית)

[12] O'Brien, C. (1971). The Mourides of Senegal: The Political and Economic Organization of Islamic Brotherhood. Oxford: Clarendon Press.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]