גינאה ביסאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת גינאה ביסאו
República da Guiné-Bissau
Flag of Guinea-Bissau.svg Emblem of Guinea-Bissau.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: "אחדות, מאבק, קידמה"
המנון לאומי: "זו ארצנו האהובה"
מיקום גינאה ביסאו
יבשת אפריקה
שפה רשמית פורטוגזית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ביסאו
11°52′N 15°36′W / 11.867°N 15.600°W / 11.867; -15.600
משטר רפובליקה בשלטון צבאי
ראש המדינה
- נשיא

- ראש ממשלה
נשיא
José Mário Vaz
Domingos Simoes Pereira
הקמה
- עצמאות
- הוכרזה

- הוכרה

מפורטוגל
24 בספטמבר 1973
10 בספטמבר 1974
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
36,125 קמ"ר 
138 בעולם
12%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
1,693,398 נפש 
151 בעולם
46.88 נפש לקמ"ר
161 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
2,005 מיליון $ 
192 בעולם
1,184 $
213 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2013)
- דירוג עולמי
0.396 
177 בעולם
מטבע פרנק CFA מרכז אפריקני ‏ (XAF)
אזור זמן UTC
סיומת אינטרנט .gw
קידומת בינלאומית 245+
מפת גינאה ביסאו

רפובליקת גינאה ביסאופורטוגזית: República da Guiné-Bissau) היא מדינה על חוף האוקיינוס האטלנטי במערב אפריקה, מושבה פורטוגזית לשעבר. גינאה ביסאו גובלת בצפון בסנגל, בדרום ובמזרח בגינאה, ובמערב באוקיינוס האטלנטי. בירתה היא ביסאו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינאה ביסאו הייתה בעבר ממלכת גאבּוּ, חלק מהאימפריה המאלית; חלקים מהממלכה שרדו עד המאה ה-18. על אף שנהרות האזור וחופיו היו בין המקומות הראשונים שבהם נבנו מושבות פורטוגזיות, ואף על פי שסחר העבדים במקום החל עוד במאה ה-17, לא ניצלו הפורטוגזים את פנים הארץ עד למאה ה-19. תושבי גינאה ביסאו החלו במרד ב-1956, בהנהגת המפלגה האפריקאית לעצמאות גינאה וכף ורדה, והשלימו את השתלטותם על הארץ ב-1973. עצמאות המדינה הוכרזה באופן חד-צדדי ב-24 בספטמבר אותה שנה, וזכתה להכרה בעקבות מהפכת הציפורנים בפורטוגל בשנת 1974. המדינה נשלטה בידי מועצה מהפכנית עד 1984. מערכת בחירות מרובת-מפלגות נערכה לראשונה בשנת 1994, אולם הפיכה צבאית ב-1998 הובילה למלחמת האזרחים של גינאה ביסאו, ולגירוש הנשיא. בחירות נערכו שוב בשנת 2000, ונבחר בהן הנשיא קומבה יאלה.

יאלה נעצר במהלך הפיכה צבאית בספטמבר 2003, משום ש"לא היה מסוגל לפתור את בעיות המדינה". לאחר מספר עיכובים נערכו בחירות לגוף המחוקק באפריל 2004. התקוממות של קבוצות צבאיות באוקטובר 2004 הובילה למותו של ראש הצבא, ולתסיסה כללית במדינה.

ב-2 במרץ 2009 נרצח הנשיא ז'ואאו ברנארדו ויאיירה על ידי מתנקש איש צבא ועדיין לא ברור המצב הפוליטי במדינה.

ב-2012 ארעה הפיכה צבאית במדינה וראש הממשלה והנשיא הזמני נעצרו על ידי הצבא.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינאה ביסאו היא רפובליקה. בראש המדינה עומד נשיא, ואת הממשלה מנהיג ראש הממשלה. האסיפה הלאומית מורכבת מ-100 חברים. הבחירות לאסיפה הלאומית נערכות מדי ארבע שנים. את המדינה מאפיינים למן עצמאותה חוסר יציבות פוליטית, ומלחמת אזרחים ארוכה שהסתיימה בראשית שנות האלפיים בלבד, ועדין מאיימת להתחדש מדי פעם. בפועל הצבא הוא ששולט במדינה ובצבא עצמו קיימות קבוצות כוח שונות הנאבקות על השליטה במדינה. הפיכות צבאיות הן תופעה שכיחה. גיניאה ביסאו היא תחנה מרכזית להברחות סמים כבדים מאמריקה הלטינית לאירופה ונתפסת על ידי הקהילה הבינלאומית כחוליה חלשה שיש לחזקה במאבק נגד הברחות הסמים. המצב הפנימי מרתיע גורמים בקהילה הבינלאומית מלעזור לה בשל החשש לאובדן הסיוע בשל שחיתות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינאה ביסאו היא אחת מעשר המדינות העניות בעולם. רק כשליש מתושביה יודעים קרוא וכתוב והתוצר לנפש בה עמד על פחות מ-900 דולר לאדם בשנת 2006. הנזק שגרמה מלחמת האזרחים של 1998 - 1999 לכלכלה ולתשתית עדיין לא שוקם. החוב החיצוני של המדינה עמד בשנת 2000 על 941.5 מיליון דולר - יותר מפי שלושה מהתוצר. אי-השוויון בחלוקת ההכנסות הוא בין הקיצוניים בעולם.

כלכלת המדינה מבוססת על חקלאות, המעסיקה מעל 80% מהעובדים במדינה. הגידול החשוב ביותר לצורכי יצוא הוא אגוזי קשיו, ובנוסף מייצאים גם בוטנים, לבבות דקל, דגים וחסילונים. לצריכה פנימית מגדלים אורז, מניהוט (קסאווה) ותירס.

ענף ייצוא נוסף הוא בולי עץ.

התעשייה אינה מפותחת, ועוסקת בעיקר בעיבוד מוצרים חקלאיים ובייצור בירה ומשקאות קלים.

פיתוח משאבי הטבע בפנים הארץ - נפט, פוספטים ומינרלים אחרים אינו נראה בטווח הקרוב. עם זאת, הוחל בקידוחי נפט ימיים.

בשנים האחרונות פועלת הממשלה להנהגת רפורמה בכלכלה ובשירות הציבורי, בשיתוף קרן המטבע הבינלאומית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגינאה חיים שבטים רבים, והדתות השולטות בה הן אסלאם - 45% מהאוכלוסייה, ונצרות - 5%.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התיישבו בחוף המערבי של אפריקה ובכלל זאת בגיניאה ביסאו עוד במהלך המאה ה-16. בעיקר מדובר היה ביהודים ממוצא פורטוגזי שהתיישבו כסוחרים בערי החוף ובתחנות המסחר בפתחי הנהרות הגדולים, ששימשו כערוצי מסחר עם פנים היבשת. קהילות יהודיות ובתי כנסת התקיימו בערים ביסאו, קשאו באפטה ועוד. בעיר באפטה המצוייה בפנים המדינה שרדה קהילה יהודית ובית כנסת עד מלחמת העולם השנייה. אז פרקו השלטונות הקולוניאליים הפורטוגזים ששיתפו פעולה עם הנאצים את הקהילה, הרסו את בית הכנסת והקימו במקומו אנדרטה.

היהודים התבוללו בקרב האוכלוסייה המקומית. צאצאית אחרונה ליהודים בגיל מבוגר מתגוררת בעיר ביסאו. בתי קברות יהודיים כנראה שכבר לא קיימים יותר. עם זאת, שמות משפחה יהודיים כמו פרארה, דה סילבה, אוליביה ואחרים עדין קיימים בקרב התושבים.

יחסי ישראל גיניאה ביסאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל וגיניאה ביסאו כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים בשנת 1995. שגרירות ישראל בדקאר סנגל מואמנת גם לגיניאה ביסאו. לגיניאה ביסאו היה שגריר לישראל שמקום מושבו בארצו, אך בשנים האחרונות, בשל אי הסדר הפנימי במדינה לא מונה לו מחליף. היחסים בין המדינות ידידותיים וישראל מסייעת לגיניאה ביסאו בתחומים של פיתוח חקלאי ורפואה. בין היתר מגיעים לישראל משתלמים מגיניאה ביסאו באופן קבוע וישראל עורכת קורסים ניידים במדינה זו. קשרי הכלכלה והמסחר בין המדינות מצומצמים ביותר ומתקיימים בתחומי תקשורת טלפוניה סלולרית, חקלאות ומכירת מיכשור אלקטרוני מישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאון · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה