טוהר הדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טוהר הדםספרדית: Limpieza de sangre, "לִימְפְּיֵסָה דֶה סַנְגְרֶה"; בפורטוגזית: Limpeza de sangue) הוא מושג שהתקיים בחצי האי האיברי וציין "ניקיון אתני" של "נוצרי ישן", שלא היו יהודים או מוסלמים בין אבותיו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום הרקונקיסטה ולאחר גירוש היהודים מספרד וגירוש המוסלמים ממנה, ובהמשך, לאחר הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות בכפיה, היו ספרד ופורטוגל בראשית המאה ה-16, על פניו, נוצריות לחלוטין. יחד עם זאת, צאצאי יהודים ומוסלמים שהמירו את דתם לנצרות, בין אם בכנות מלאה או אם בכוח החרב לא התקבלו באופן מלא בחברה הנוצרית.

מלבד סיבות חברתיות וכלכליות, נטען כלפי המומרים וצאצאיהם כי הם אינם נוצרים נאמנים וכי הם ממשיכים לקיים את דתם הקודמת בסתר (בהקשר היהודי ומנקודת המבט היהודית: אנוסים). אולם, החלוקה בין "נוצרים חדשים" ו"נוצרים ישנים" לא נסובה סביב שאלת האדיקות הדתית, אלא סביב מוצא.

בחיים החברתיים משמעות הריבוד הייתה שנוצרי ישן, ולו מפשוטי העם, יכל לתבוע את כבודו מנוצרי חדש. המסדרים הצבאיים-דתיים השונים חוקקו חוקי עזר שדרשו הוכחות לניקיון הדם מחבריהם. משפחות של נוצרים חדשים שזכו למוביליות חברתית מסוימת נאלצו להעצר בשלב מסוים, או להמשיך בדרכן כלפי מעלה בכחש, שוחד או באמצעות זיוף מסמכים המעידים על מוצא נוצרי בן מספר דורות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב הבאסקים התפתחה הטענה לזכות כוללת להידלגיה (hidalguía) - הדרגה הנמוכה של האצולה הספרדית - מכיוון שהכיבוש הערבי לא כלל את צפון ספרד ואת הטריטוריה הבאסקית. מכאן התפתחה האמונה כי הבאסקים שימרו את "טוהרם" המקורי, בעוד שכל שאר הספרדים חשודים בנישואי תערובת. אפילו הלאומיות הבאסקית מבית מדרשו של סבינו אראנה (Arana) במרוצת המאה ה-19 ביקשה לסנן את הבאסקים שנישאו נישואי תערובת לספרדים באמצעות רשימות של שמות משפחה באסקים מקוריים.

על אף ביטול חוקי טוהר הדם נמשכה האפליה במקומות מסוימים הרחק אל תוך המאה ה-20. במיורקה, למשל, נאסר על כומר שאבותיו היו נוצרים חדשים [בהקשר של מיורקה מדובר בשואטה (Xueta), צאצא למומרים ממיורקה] לומר את המיסה בקתדרלה עד לשנות ה-60.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]