טוכארית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קטע טקסט בטוכארית

טוכארית היא שפה הודו-אירופית שנכחדה. עדויות לשימוש בשפה התגלו בנווי המדבר באגן טארים, בשינג'יאנג שבצפון מערב סין, לפיכך היה זה הסעיף המזרחי ביותר אליו התפשטו שפות הודו-אירופאיות. דוברי הטוכארית מכונים טוכארים.

זוהו שתי שפות טוכאריות: טוכארית א' או טוכארית מזרחית, שכתביה התגלו בסביבות טורפאן וטוכארית ב' או טוכארית מערבית, שכתביה התגלו בסביבות קוצ'ה.

לשפה חשיבות רבה לשם שיחזור השפה הפרוטו הודו-אירופית.

גילוי, תיאור ותיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים בשפה התגלו לראשונה ב-1907 על ידי הארכיאולוג אורל שטיין באתר מערות מוגאו. הכתבים שנמצאו כתובים בכתב הבראהמי, שהגיע לאזור אגן טארים מצפון הודו במאה הראשונה לאחר הספירה. רובם המכריע של הכתבים היו תרגומים של טקסטים בודהיסטים מסנסקריט, לעתים בטקסט דו-לשוני שהקל מאד על הפענוח. השפה זוהתה כשפה הודו-אירופית על ידי הבלשן פרידריך מילר (Friedrich W. K. Müller), שאף העניק לה את שמה. בשנת 1908 פוסם בברלין הספר Tocharisch, die Sprache der Indo skythen ("טוכארית, לשונם של ההודו-סקיתים") על ידי אמיל זיג ווילהלם זיגלינג (Emil Sieg, Wilhelm Siegling), שהיווה תיאור מקיף ראשון שלה וכלל הנחות מפליגות וחסרות ביסוס ביחס למקור העם שדיבר בה.

אוצר המילים והתצורות בשפה מזכיר יותר שפות הודו-אירופיות מערביות כגון החיתית, הקלטית ושפות בלטו-סלאביות מאשר שפות איראניות, הקרובות גאוגרפית לאגן טארים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.