טוכארים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נסיכים טוכאריים, פרסקו מן המאה ה-6 במערות קיציל

טוכארים הם דוברי השפה הטוכארית שחיו במאות לפני הספירה ובמאות הראשונות לאחר הספירה (עד המאה ה-7) בנווי המדבר באגן טארים, בשינג'יאנג שבצפון מערב סין. לפי הגדרות שונות וזיהויים שונים, מדובר בעם, תרבות או שבט. את השטח בו חיו הטוכארים ירשו האויגורים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-20 התגלו על ידי הארכיאולוג אורל שטיין באגן טארים כתבים בשפה הודו-אירופית ופריטי תרבות חומרית כגון אריגים וחפצי קרמיקה. הבלשן פרידריך מילר ( Friedrich W. K. Müller) פענח את השפה וכינה אותה טוכארית בעקבות הכינוי שטבע סטראבון עבור שבטים סקיתים שישבו ממזרח לפקיסטן של ימינו (ביוונית עתיקה: Τόχαροι).

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטוכארים חיו על נתיב דרך המשי ונחשפו לתרבויות ממזרח וממערב (מסין, פרס, הודו, טורקיה וטורקמניסטן). במאה הראשונה אחר הספירה אימצו את הדת הבודהיסטית ואת הכתב הבראהמי מצפון הודו.

היסטוריונים סינים תיעדו בתקופת המאה הראשונה לספירה את שבטי היו-סון (Yu-sun) והיואה-צ'י (Yueh-chi או Yuezhi), שמקובל לזהותם במחקר עם הטוכארים[1].

מומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור אגן טארים, בהקשר למקומות בהם נמצאו כתבים בטוכארית, התגלו מומיות חנותות מסביבות שנת 1800 לפנה"ס של גברים ונשים בעלי מאפיינים אירופאים-קווקזיים (גולגולות מאורכות, אף צר, שפתיים דקות, עיניים עמוקות בארובותיהן ושיער בלונדיני). בשנת 1985 התגלתה גופת אשה חנוטה בגובה של 1.80 מטר. האשה, שמתה בגיל 58 בשנת 1,000 לפנה"ס לערך הייתה בעלת בגדים צבעוניים (חולצה, חצאית, חותלות), מגפיים, כובע ותכשיטים, כולם בדגמים שמקורם איננו במרכז אסיה אלא באזור הים השחור[2].

התברר [דרושה הבהרה] כי שבטים הודו-אירופיים פלשו לאזור סינג'יאנג של היום לפני כ-4,500 שנה מאזור עמקי הנהרות של מזרח אירופה (דון, וולגה, דנייפר) המזוהה עם אוקראינה ודרום רוסיה (Eurasian Steppe. שבטים אלו, המזוהים עם המצאת החקלאות, ביות הסוס והמצאת הגלגל, נקראו "Kurgan" והיו מזוהים עם תרבות Yamna. זהו ה-Ur-heimt, הבית הקדום ביותר של העמים ההודו-אירופיים; חמושים בהמצאות טכנולוגיות אלו הם הגרו לכיוון סין, שם נלחמו עם בני האן. מילים ממוצא הודו-אירופי כמו דבש Mead, כלב (Canine), סוס, גלגל (Kwuklo="wheel") זוהו בשפה הסינית. ידוע שהמיתולוגיה הסינית הושפעה מאוד מהטוכרים והיא דומה מאוד בבסיסה למיתולוגיה המשותפת של העמים ההודו-אירופיים בתקופה הפגאנית.‏[3] השלדים שזוהו עם המראה הנורדי מעיד על מוצא אירופי קרוב מאוד לסקיתים ולעמי מזרח אירופה של היום. מסתבר שהטוכרים דיברו שפה שונה מההודו-איראנים.‏[4] מנהגים אחרים כמו קעקוע, שימוש בקנביס (hemp) ושתיית אלכוהול ושיכר המקובלים על עמי אירופה המודרניים היו נהוגים בקרבם.‏[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל :Mallory, J. P.; Mair, Victor H. (2000). The Tarim Mummies: Ancient China and the Mystery of the Earliest Peoples from the West. London: Thames & Hudson. ISBN 0-500-05101-1. עמ' 270-297
  2. ^ ויליאם ריאן וולטר פיטמן, המבול של נח, עם עובד - ספריית אופקים 2007, עמ' 187
  3. ^ מילון טוכארי
  4. ^ טוכארים מוצאם מאירופה
  5. ^ מומיות אדמוניות שיער