טיוטה:מתחמי קראוונים בישראל
בישראל ישנם מספר מתחמי קרוואנים והם:
בת חצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בת חצור היה מחנה לקליטת עולים בתחום בסיס חצור שבו שוכנו עולים מאתיופיה שעלו לארץ ב"מבצע שלמה".
באתר הוצבו קרוואנים לשיכון העולים עד שנמצא להם דיור.
חצר בארותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצר בארותיים היה אתר קרוואנים בקרבת מושב בארותיים שבעמק חפר. האתר פורק בשנת 2002.
חצרות געש[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצרות געש היה אתר קרוואנים שפורק ואשר קודם לכן שכן בקרבת קיבוץ געש שבאזור השרון.
חצרות חולדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצרות חולדה היה אתר קרוואנים בקרבת קיבוץ חולדה שבאזור השפלה. האתר פורק בשנת 1999.
חצרות חפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצרות חפר היה אתר קרוואנים באזור עמק חפר שפורק בשנת 1998.
חצרות יסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חצרות יסף
בשנת 1991 הוכשר השטח בחצרות יסף ובמקום הונחו כ-1658 קרוונים. ב-25% מהם שוכנו עולי חבר העמים וב-75% מהם שוכנו עולי אתיופיה, שהובאו לארץ במבצע שלמה, שנערך כמבצע הצלה בליל 25 במאי 1991 ובמסגרתו הועלו ברכבת אווירית לישראל, ב-33 מטוסים 14,000 איש.
המועצה האזורית מטה אשר סירבה לטפל באתר, לכן, בעקבות המלצת ועדת דקל שהקים משרד הפנים לבדיקת נושא שיוך אתר הקרוואנים בחצרות יסף, החליט משרד הפנים על הקמת מועצה בחצרות יסף. בתאריך 30 במאי 1992 כוננה המועצה המקומית חצרות יסף ובראשה נבחר לעמוד האדריכל יהודה פתאל, מנהל אגף פרוגרמות במשרד השיכון.
המנהלה של האתר פורקה רק ורק ב-2001 וזאת לאחר עזביתם של מרבית התושבים ליישובי קבע. האחריות על האתר עברה לידי משרד הקליטה בראשות שלמה זיו, שניהל את האתר.
חצרות כ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצרות כ"ח היה אתר קרוואנים בין ראש העין לגבעת כ"ח. האתר פורק בשנת 2003.
חצרות כרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצרות כרמל הוא אתר קרוואנים בתחומה של העיר חיפה.
חצרות צריפין[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצרות צריפין הוא אתר קרוואנים בתחומה של באר יעקב.
נווה כרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נווה כרמל הוא אתר קרוואנים בתחומה של העיר חיפה.
