ראש העין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראש העין
Coat of arms of Rosh HaAyin.png
Rosh HaAyin.jpg
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שלום בן-משה
גובה ממוצע ‎30‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 40,608 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,665 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 24,390 דונם
מיקום ראש העין
ראש העין
ראש העין
דירוג חברתי-כלכלי 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4415
פרופיל ראש העין נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.rosh-haayin.muni.il
אנדרטה משותפת להגנה ואצ"ל לנופלים בקרבות ראש העין במלחמת העצמאות
אחד הביתנים הבודדים שנשארו מהמחנה הצבאי הבריטי בראש העין משמש כיום כבית מורשת יהדות תימן
מראה העיר מכיוון מגדל אפק
שכונותיה המזרחיות של העיר מתל אפק
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בראש העין
תצפית ביער ראש העין לכיוון מזרח
עיריית ראש העין

ראש העין היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר שוכנת במרזבה המזרחית של השרון, על גבעות בגובה של כ- 200 מטר מעל פני הים, למול הרי השומרון. העיר שוכנת ליד מקורות הירקון, ולכן העניקו לה את שמה "ראש המעיינות". ראש העין הוכרזה כעיר בשנת 1994, היא משתרעת על פני שטח של כ-30,000 דונם. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות בקו הירוק והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז יהודה ושומרון.

תולדות ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפע המים, החי והצומח באזור מעיינות הירקון משכו את האדם לאזור מאז ומתמיד, מתקופת האבן הקדומה נתגלו שרידי אדם, כליו ומזונו במערת קסם ומערת שקיף א שיח. מהתקופה הכלקוליתית נתגלה בראש העין על גדות נחל רבה מתחת למה שהיום הוא רחוב הגר"א כפר שנתן את שמו לתרבות שהקימה אותו תרבות ואדי רבה ששרידים ממנה ברחבי הארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות ארץ ישראל שימשה ראש העין צומת דרכים ולמעבר אפק נודעה חשיבות אסטרטגית וכלכלית. ממערב לעיר ניצב תל אפק שריד לשכבות היישוב והמבצרים שחלשו על האזור ועל מעיינות הירקון. אפק (מקור השם במילה אפיק קרי מקום שיש בו מים) הייתה עיר כנענית, והיא נזכרה בכתבי המארות המצריים מן המאה ה-18 לפנה"ס. התרחשויות היסטוריות ומסעות צבאיים עברו באזור זה. במאה ה-15 לפנה"ס היא נכבשה על ידי מלכי מצרים, תחותימס השלישי ולאחריו על ידי אמנחותפ השני. אפק הפכה למצודה מצרית ובה שלט מושל מצרי. היא מוזכרת במכתבי אל-עמארנה במצרים. בארמון המושל מהמאה ה-13 לפנה"ס נמצא מכתב בכתב יתדות, שנשלח למושל מאוגרית שבסוריה.

אפק נזכרת ברשימות ערי כנען שנכבשו בידי בני ישראל בזמן כיבוש הארץ בהנהגת יהושע בן נון נכתב "וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"..."מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד, מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד." (יהושע פרק י"ב פסוק ז', י"ח). מאוחר יותר במאבק עם הפלשתים בתקופת השופטים בימי עלי הכהן, נערכו הפלשתים באפק למלחמה נגד בני ישראל, בשנת 1050 לפנה"ס. בני ישראל, שחנו באבן העזר (עזבת צרטה), ניגפו לפני הפלשתים. שנאמר: "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (שמואל א', פרק ד', פסוק א') - שני בני עלי הכהן נהרגו בקרב וארון ברית ה' נפל בשבי הפלשתים. הפלשתים גם נערכו באפק במערכה נגד שאול המלך בגלבוע.

בתקופות מאוחרות יותר נבנו בסמוך לראש העין מבצרים צלבניים וטורקיים. באזורים הסמוכים לעיר נמצאים אתרים ארכיאולוגיים רבי חשיבות ומתקופות שונות (כתובת קדומה בשפה העברית, שנכתבה לפני כ- 3,000 שנה, נחשפה בחפירות בסמוך לעיר).‏[1][2]

בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-5 נבנתה באזור מעיינות ראש העין כנסייה נוצרית–יוונית. במשקוף אחד הבתים נמצאה כתובת זיכרון לקדוש נוצרי, שהוצא להורג בפקודת הקיסר הביזנטי דיוקלטיאנוס; נראה שנלקחה מכנסייה או ממבנה קבורה ביזנטי.

במאה ה-12 נבנה על המוֹרָד המערבי של הרי השומרון המבצר הצלבני מיראבל, שהיווה חלק מרוזנות יפו ואשקלון, בה שלטה משפחת איבלין, משפחת אצולה פרנקית בארץ ישראל. המבצר נכבש ב-1187 על ידי אחיו של המצביא המוסלמי צלאח אל-דין, ונהרס ב-1191 בפקודתו של מצביא זה, לאחר שהכוחות המוסלמיים ניגפו בקרב ארסוף בידי ריצ'רד לב הארי.

הצלבנים בנו גם מבצר בשם סורדי פונטס. מבנה תל אפק, ששרד עד עתה, הינו למעשה חאן (מבנה) מבוצר מהתקופה הממלוכית, שהמשכו בתקופה העותמאנית (משנת 1571). החאן מכונה בינאר באשי (שיבוש של פינאר באשי – ראש העין).

פיתוח ראש העין בשנות ה-20 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-20 בעת השלטון הבריטי באזור נסללה מסילת רכבת בשנים 1917-1918 והייתה לה חשיבות רבה בתנועת רכבות לצורכי הצבא הבריטי בהתקדמותו צפונה. בקרבת תחנת הרכבת של ראש העין הקימו הבריטים בסיס צבאי גדול, שכלל גם מחסני תחמושת ובתי מלאכה. תחנת הרכבת שירתה את קווי הרכבות ממצרים דרך ארץ ישראל לסוריה וללבנון.

לתחנה בראש העין היו מביאים פרי הדר למשלוח למצרים ולאנגליה דרך פורט סעיד. בקיץ, כשהאדמה השחורה יבשה, התנועה הייתה סבירה. אולם בחורף מכיוון שלא היה כביש (גם במושבה), היה קושי רב לעבור בדרך הבוצית מפתח תקוה לראש העין. התנועה התנהלה בעגלות (חישוקי ברזל על גלגליהן), והעגלות היו שוקעות בבוץ.

ועד המושבה, ובמיוחד זלמן גיסין, פנה לנציב העליון הרברט סמואל, לוועד הצירים ולברון רוטשילד וביקש להמשיך בסלילת ענף למסילת הרכבת מראש העין לפתח תקוה. בסיועו של הברון רוטשילד נתאפשרה עבודה עברית: הביצוע נמסר ל"גדוד העבודה", אנשיו הקימו מחנה במבצר אנטיפטרוס (אחרי מאורעות 1921 הועבר המחנה לעין גנים). ב-1922 כבר הגיעה הרכבת עד פתח תקוה. נבנתה תחנה, ומשלוחי הפרי, העץ, הזבלים והנפט הגיעו לשם. נוסף על כך, יצאה בכל בוקר רכבת מיוחדת מפתח תקוה ליפו (קרון אחד או שניים), ומסלולה היה: פתח תקוה - ראש העין - לוד - תל אביב - יפו. לפנות ערב חזרה הרכבת למושבה. כיום ניתן לראות את מבני התחנה, מסילת הרכבת ומבנים מתקופת השלטון הבריטי המפוזרים באזור.‏[3][4]

משנות ה-30[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המאורעות ראש העין הייתה בסיס צבאי של חיל האוויר הבריטי, והיא סבלה מהתנכלויות של פורעים ערביים. הערבים היו מחבלים בפסי הרכבת, מפרקים את הפסים או מניחים מוקשים, כך שהרכבות היו יורדות מהפסים. למשטרת היישובים העבריים היו נוטרים שסרקו את פסי הרכבת עם "טרולי" (קרון משמר) לפני הרכבת, כך שאם היה מוקש היו הם מתפוצצים ולא הרכבת. נוטרי פסי הרכבת עבדו בתנאים קשים במיוחד. בפרעות 1936 השתלטו ערבים על המחצבות באזור מגדל צדק שהופעלו על ידי חברות יהודיות בתקופת המנדט, אך הונסו ב-1937 על ידי פלוגת נוטרים בפיקודו של יצחק שדה.

ב-22 בנובמבר 1945 חדר כוח של אצ"ל למחנה והחרים כמויות גדולות של נשק ותחמושת. סמוך למחנה שכנה תחנת השאיבה שסיפקה מים לירושלים.‏[3][4]

בתקופת מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראש העין הייתה חשיבות אסטרטגית בתקופת המנדט: בייחוד מגדל צדק על מחצבותיו סביבו שסיפקו חומרי בנייה למישור החוף, וכן ראש העין שהייתה מקור המים לירושלים ועורק תובלה מנמל חיפה למרכז ולדרום. במאי 1948 השלימו כוחות המנדט הבריטי את פינוי המחנה ותחנת השאיבה שלידו, ומיד לאחר עזיבתם נצתו מאבקים קשים באזור בין כוחות לא סדירים מהכפרים סלמה, יהודיה כפר ענה בסקיה ועוד, לבין כוחות ההגנה. ההגנה תפשו מתקנים ומחנות כמשטרת פתח תקוה, מחנה בכפר סירקין, ומחנה בתל-ליטוינסקי אך את ראש העין לא הצליחו עוד לכבוש ובמגדל צדק החזיקו רק לתקופה קצרה עד אשר נסוגו. ימים לאחר מכן כוחות עיראקיים סדירים נכנסו לכפר קאסם ולראש העין, ומטרתם הייתה להתקדם למרכז היישוב היהודי ולחצוץ את היישוב בין צפונו לדרומו.

ההתקפה הראשונה על ראש העין התבצעה ב-30 במאי, על ידי שתי פלוגות של האצ"ל מגדוד 35 של חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדו היה איתן לבני. בהתקפה זו נכבש המקום, והצבא העיראקי נסוג לכפר קאסם. כעבור שעתיים התבצעה התקפת נגד של העירקים. הגדוד היהודי נתפס לא מאורגן בהגנה, נהרגו ארבעה חיילים, וראש העין שוב נכבשה על ידי העירקים.

לאחר קרבות עזים נכבשו המחנה ותחנת השאיבה, במסגרת מבצע בתק.‏[3][4]

הקמת היישוב היהודי בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב התפתח על בסיס מעברה של עולים מתימן. 5,000 מיהודי תימן, שניסו לעלות לישראל בשנות ה-40 ונעצרו על ידי הבריטים במחנה חאשד ליד עדן, עלו לישראל במבצע אוירי בתקופה דצמבר 1948-מרץ 1949. מחנה זה כונה על ידי יהודי תימן כ"מחנה הגאולה".

מאמצע 1949 ועד ספטמבר 1950 התנהל "מבצע על כנפי נשרים" להטסת יהודי תימן לישראל. העולים כינו את המבצע בשם "ביאת המשיח" ואת המטוסים בשם "כנפי נשרים", על פי הפסוק בשמות י"ט: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". ב-430 טיסות הובאו ארצה 47,000 מיהודי תימן ועדן, וכן עולים נוספים מאסמרה וג'יבוטי שבקרן אפריקה.

בשנים 1949-1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו 1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו 35,000 עולים. הקשיים ששררו במדינה חלו גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים, פרשה שמכונה "ילדי תימן". מאבקים על שמירת המסורת והזרמים בחינוך במחנות (שהביאו לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל), וכן מצוקת רעב ו"תקופת הצנע" (במעברת ראש העין ארעה הפגנה של עולים רעבים, במהלכה נהרג עולה מיריות שוטרים). בתוך המחנות, נרקמו חיים קהילתיים, אשר תורגמו להוויה חברתית ופוליטית ביישובי הקבע שקמו באתרי המעברות.

ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי. ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה, שהוחלפה ב-1955 על ידי מועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר.

הפיתוח המואץ בשנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה תוך עשור (1985-1995)‏[5][6].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בראש העין 40,608 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 71.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 8,895 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[7]

השינוי באופן התפתחות העיר הביא לחלוקתה לשני חלקים גאוגרפיים ודמוגרפיים ברורים, המתקיימים עד היום : במערב (אזור מישורי, בגובה של כ-50 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות הוותיקות (מכונות "ראש העין הישנה"), המאוכלסות ברובן ביוצאי תימן; הבתים ברובם פרטיים (כמו ברוב חלקי העיר) המתפרסים על אדמות פרטיות גדולות אשר ניתנו לתושבים הוותיקים בהקמת היישוב, במזרח (אזור גבעות שיפולי השומרון, גובה ממוצע של כ-200 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות החדשות (מכונות "ראש העין החדשה"), המאוכלסות בתושבים שעברו מכל חלקי הארץ, בעולים חדשים ובתושבים שעברו מן השכונות הוותיקות. אוכלוסיית העיר הוותיקה היא יהודית מסורתית ברובה; אוכלוסיית השכונות החדשות, לעומת זאת, מורכבת ברובה מחילונים.

מיזמים הפיתוח הצפויים בראש העין יגדילו את כמות האוכלוסייה לכ 100,000 תושבים עד שנת 2025.


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

סביבת ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העין וסביבתה במבט מהאוויר, פברואר 2014. ניתן לראות את מחצבות מגדל צדק (ימין למעלה), יער ראש העין (שמאל למעלה), כביש 6 (חוצה אופקית), ואת פארק אפק ואנטיפטריס (חלקה התחתון של התמונה)

מעיינות ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיינות ראש העין משתרעים על פני שטח של 250 דונם. לפני הקמת מפעל ירקון-נגב זרמו מי המעיינות דרך סבך של אפיקים שהצטרפו בהמשכם לאפיק אחד - הוא אפיק הירקון. סבך אפיקים זה נוצל ליצירת מאגר מים.

הצמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור יש שני סוגי צומח: צמחי בר וצמחי תרבות. צמחי הבר שייכים לחברת בתת-הספר האופיינית לסלעי גיר קרטוני באזור הים התיכון. מידת הכיסוי של השיחים ובני השיח מגיעה ל- 40-50 אחוזים. הצמחים המצויים במקום מעידים על שימוש אינטנסיבי של האדם בשטח: בנייה, חציבת אבן ורעיית צאן. צמחי התרבות הם חלק משיקום נופי שבוצע על ידי הקרן הקיימת לישראל.

צמחי הבר המצויים בשטח מעידים על כך שהאזור היה נתון תחת לחץ פעילותו של האדם במשך דורות רבים. הכיסוי של הצמחים הרב-שנתיים אינו גדול ומשטחי הסלע מבצבצים בכל השטח.

יער ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער ראש העין הוא יער קהילתי קטן ששטחו 1,050 דונם. הוא שוכן בחלקה הצפון-מזרחי של ראש העין, לאורך יובלו של נחל רבה, ותחום בכביש 5 בצפון ובשכונת נווה אפק בדרום. היער ננטע על ידי קרן קיימת לישראל משנת 1976. והוא מיוער בעצי אקליפטוס, אורן, ברוש, חרוב, שקד, אלה אטלנטית, שיזף מצוי, כליל החורש ועצי בוסתן.

המחצבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש העין נמצא מחצב חשוב ביותר לישראל והוא סלע גיר. העיר בנויה על סלע גיר, ובשטח שיפוטה פועלות מחצבות שמספקות חומר גלם לתעשיית הבנייה, כגון מבנים, סלילת דרכים וכבישים.

הראשונה מהמחצבות הוקמה בשנת 1941. רוב המחצבות מייצרות אבני גירית. בעבר המחצבות היוו מקור פרנסה לתושבי ראש העין, העולים מתימן. תפקידם היה למלא קרונות בעזרת שקי גומי שחורים, ואת שכרם היו מקבלים לפי מספר הקרונות שהיו ממלאים. כיום השיטות הן מכניות וחוסכות עבודת ידיים. לצד המחצבות הוקמו מפעלים לבלוקים ולבטון.

אתרי תיירות וארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי ראש העין ובסביבתה אתרים ארכאולוגיים רבים, כמו מערת קסם, מבצר אנטיפטרוס, מגדל אפק ועזבת צרטה (המזוהה עם אתר אבן העזר המקראי), וכן אתרי טבע: מקורות נחל הירקון, למשל, נמצאים בין פתח תקוה וראש העין, נחל רבה ויער ראש העין.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק אפק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פארק התעשייה אפק

קריית ההיי-טק "פארק אפק" שבצפון העיר הוקמה בשנות ה-90, וכיום שוכנות בה חברות גדולות וידועות, כגון חברת פרטנר תקשורת. הקמת הקריה לוותה במחלוקת עם כפר קאסם[8] , שתושביו טוענים כי הקריה נבנתה על שטח השייך לכפר, אך לבסוף הושגה פשרה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפק שכנה על ציר דרך הים והוותה נקודה חשובה ביותר הן בשל נקודת תצפית לאורך השרון והשפלה והן בשל תנאי הטבע ששררו במקום - בעקבות דרכים אלו נסללו דרכי התחבורה המודרנית: כביש מזרח השרון, כביש בית נבאללה-ראש העין-ג'לג'וליה, אשר היווה בעצם את תוואי דרך הים. כן הסתעפו מאפק כבישי רוחב לכיוון הרי אפרים, שכם, שילה וירושלים, כביש קולה, רנטיס, בית זית. האזור היווה מעבר מהמישור להר ומהשרון לשפלה.

מבחינה תחבורתית מקושרת ראש העין בצורה טובה. כביש 5 עובר צפונית לעיר ומחבר אותה לתל אביב ולאריאל; שני מחלפים גדולים מובילים מהכביש אל העיר: מחלף קֶסֶם (על שם כפר קאסם) ומחלף ראש העין מזרח. כביש מספר 6 ("כביש חוצה ישראל") עובר מערבית לעיר; גם כביש זה מתחבר למחלף קסם, ובנוסף - למחלף נחשונים (על שם קיבוץ נחשונים הסמוך), המוביל גם כן אל העיר. כביש 444 ("כביש המחצבות") מוביל מהעיר דרומה, אל אזור בן שמן והשפלה; כביש 483 מוביל ישירות לפתח תקווה, מרחק של 15 דקות נסיעה. כדי לנסוע מזרחה מראש העין אל תוך שטחי יהודה ושומרון, יש לעבור במחסום רנתיס הצמוד לראש העין.

על מיקומה התחבורתי המצוין של העיר מעיבה העובדה שהיא אינה מקושרת במידה ראויה לערי הסביבה על ידי תחבורה ציבורית. בראש העין תחנת רכבת, אך זאת מרוחקת ממרכז העיר ומצריכה נסיעה באוטובוס אליה. מאפריל 2006 הועברה האחריות לתחבורה הציבורית לחברת "קווים" שזכתה במכרז להפעלת אשכול ראש העין-פתח תקוה ויישובי הסביבה; מהלך זה, שלווה בתקווה לשינוי במצב התחבורה בעיר, זכה לביקורת מצד רבים מהתושבים.

תחנת רכבת ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת ראש העין צפון
תחנת הרכבת הישנה של ראש העין

תחנת הרכבת ראש העין צפון היא תחנת הנוסעים של רכבת ישראל בפאתי ראש העין. התחנה ממוקמת בסמוך למחלף קסם. התחנה באה לשרת את האוכלוסייה במרחב הסובב – בעיקר תושבי העיר ראש העין, אך גם את תושבי כפר קאסם, אורנית והיישוביים ממזרח ומצפון המתנקזים דרך כביש 5 וכביש 444.

מבנה העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונות החדשות: נווה אפק (השכונה הצבאית), גבעת טל, גבעת הסלעים, מצפה אפק. השכונות הישנות: הרקפות, אביב, שבזי, צה"ל, משכנות המוזיקה.

תוכניות פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל רבה וגשר הקשתות ברחוב יהודה הלוי בעיר
מראה ביער ראש העין
מגדל צדק השוכן דרומית לראש העין
קבר השייח שבגן הלאומי מגדל אפק, ממנו תצפית אל כל העיר
  • גן לאומי מגדל אפק - הפיכתו של מגדל אפק השוכן מדרום לעיר לגן לאומי ואזור נופש מטרופוליטני. במתחם אמורים להיבנות חווה חקלאית, חוות רכיבה, שבילי אופניים, ספורט אתגרי ואמפיתיאטרון.
  • פארק התעסוקה לב ישראל - מרכז תעסוקה, היי טק ומגורים המתוכנן לקום בחלקה הצפון מערבי של ראש העין, סמוך לכפר קאסם. הפארק הינו תולדה של שיתוף פעולה יוצא דופן בין יישוב עירוני (ראש העין), לבין הקיבוצים גבעת השלושה וחורשים בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. במסגרת הסכם שנחתם בין ראש העין לבין הקיבוצים שהסכימו לספח קרקע משטחם לראש העין וליזום ביחד עימה את הקמת הפארק. הפארק עתיד להשתרע על שטח של כ-1,000 דונם כאשר על מחציתו האחת תוקם שכונת מגורים שתכלול כ-1,000 יחידות דיור ועל מחציתו השנייה ייבנו כ-250,000 מטרים רבועים של שטחי מסחר ותעסוקה (על 100,000 מ"ר מהם אמור להיות מוקם הקניון הגדול בארץ), אולמות קולנוע, אולמות קונגרסים ומרכזי תרבות‏[9][10][11].
  • טיילת צלילי המוזיקה - טיילת לאורך נחל רבה, שתמתח מיער ראש העין שבמזרח העיר, ועד לפארק לב העיר. אורך הטיילת סה"כ כ 26 ק"מ, כש 7 ק"מ בתוך העיר.
  • מיזם שכונת פסגות אפק - מיזם משותף של העירייה עם משרד הבינוי והשיכון, שהקציב כ-1.5 מיליארד ש"ח לבניית התשתיות לשכונה. המיזם כולל בנייה הדרגתית של 6 מתחמי מגורים בגבעות המזרחיות בעיר, סלילת כביש עורקי שיחבר את כביש 444 לכביש 5 ובניית מחלף חדש בכביש 5. השכונה עתידה לכלול כ-14,000 בתי אב, ולהגדיל בכך את אוכלוסיית העיר לכ-100 אלף תושבים.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון מורשת יהדות תימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון מורשת יהדות תימן נמצא בביתן האחרון שנותר מהמחנה הצבאי הבריטי. במוזיאון תמונות, תעודות, מסמכים, ספרי קודש, כתבי יד עתיקים, כלי בית, תלבושות ומוצגים רבים מחיי היהודים בתימן ומהתערותם בישראל. במקום מוקרן סרט על חיי היהודים בצנעא ועל טקס החינה. במוזיאון קיים מרכז למידה בו מצויה ספרות עשירה העוסקת בהיסטוריה, ספרות, שירה, פולקלור ונושאים נוספים במורשת יהדות תימן.

הגרעין התורני ראש העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין התורני "רוח חדשה" בראש העין הוא עמותה רשומה המונה כשלושים משפחות. עשרות משפחות משתתפות בפעילויות הגרעין. מטרותיו הן הקמת מרכז רוחני - ערכי לתושבים.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראש העין יש את קבוצת הכדורסל מכבי ראש העין - המשחקת בליגה הארצית, וכן יש לה את קבוצת מאוחדת ראש העין - מליגת כדורגל החופים בישראל. בעיר יש גם ליגת כדורגל מקומית, "ליגת השכונות בראש העין" - שבה משתתפות קבוצות מהעיר מידי שבת.

עיר המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות מועצת ראש העין ממתגת את העיר כעיר המוזיקה. במסגרת זו מושקעים כספים רבים בחינוך מוזיקלי. נבנה הפרויקט הנופי "טיילת צלילי המוסיקה" לאורך נחל רבה, ובכיכרות רבים הוצבו פסלים של כלי נגינה ונגנים. ב-2007 הוקם המרכז למוזיקה ראש העין, המרכז את הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה, מקהלת מזמורי תימן ועוד. כמו כן בכל חג סוכות מתקיים בעיר פסטיבל מוזיקה ואוכל בפארק לב העיר הנקרא תימנה, הנמשך מספר ימים ומתחיל מאחר הצהריים ועד הלילה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של ראש העין בא מתרגום השם הערבי "ראס אל-עין", כלומר "ראש המעיינות". כך כינו הערבים את מבצר אנטיפטרוס על שום קרבתו למעיינות הירקון.

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ואשא אתכם על כנפי נשרים" - ציור כנפי הנשר בכותרת מייצג את עליית יהודי תימן מתימן במטוסי תובלה של המדינה שהוקמה.
  • בתים קטנים ברקע מייצגים את המהות של היישוב (עיר כיום) - יישוב עם אוריינטציה כפרית, בתים נמוכים, משיקים לקרקע באזור כפרי.
  • מזרקת המים - ראש העין יושבת על מקורות מים זכים - מעיינות ראש העין/מקורות הירקון הנשאבים ומהווים חלק חשוב ממקורות המים המתוקים הזורמים ליישובי הסביבה ולירקון.
  • סמליל עיר מוזיקלית- הסמליל מורכב מאיור סמלי של מזרקה, אשר מוגדר על ידי שתי חמשות (בהקבלה לחמשה מוזיקלית). השורות הצבעוניות נותנות ביטוי לגוונים השונים של העיר, היוצרים ביחד תמונה הרמונית. שני תווים מוזיקליים מעטרים את החמשות ומחזקים את הקשר של ראש העין לנושא המוזיקה.

המזרקה מסמלת אנרגיה מתפרצת ויש בה קשת הזדמנויות, תנועה, פריצה וזינוק החוצה. כמו כן, כל קו צבעוני במזרקה נראה כמו ציפור במעופה ומתקשר לציטוט המקראי: "ואשא אתכם על כנפי נשרים..." ובכך מחזק את הקשר בין העבר לעתיד.

ראשי מועצה ועירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפק אנטיפטרוס - חמשת אלפים שנות היסטוריה, משה כוכבי, הקיבוץ המאוחד 1989
  2. ^ ראש העין, זכריה דורי, דפוס קרוואן
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 השרון בין ירקון לכרמל, עורכים: אבי דגני, דוד גרוסמן, אבשלום שמואלי, הוצאת משרד הביטחון 1990
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 שנותיהם היפות, ההגנה בפ"ת, ספר ג' תשמ"ג, ברוך אורן
  5. ^ סקירה היסטורית על תולדות היישוב ראש העין, המועצה המקומית, מחלקת חינוך
  6. ^ ראש העין, מרדכי אלקין, המועצה המקומית, תשכ"ה
  7. ^ פרופיל ראש העין באתר הלמ"ס
  8. ^ המחלוקות בין כפר קאסם לראש העין, ערוץ היוטיוב של יגאל יוסף
  9. ^ פארק התעסוקה לב ישראל, באתר עיריית ראש העין
  10. ^ 980 דונם יצא למכרז: מרכז הבילויים והעסקים הגדול במדינה, אתר עיריית ראש העין, דצמבר 2007
  11. ^ המדינה חתכה ב־50% מחיר מכרז ענק בצומת קסם, כלכליסט, 15 בינואר 2009


קואורדינטות: 32°5′42″N 34°57′29″E / 32.09500°N 34.95806°E / 32.09500; 34.95806