טיוטה:רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי[1][2][3][4], תיתכן בפסיכיאטריה ציבורית ובפסיכיאטריה פרטית.
מקרים של רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי שסוקרו בהרחבה בעיתונות הביאו למידה מסוימת של חשדנות בציבור הכללי כלפי פסיכיאטריה ולשיח ציבורי על הנזק למטופל ולחברה כמערכת מתופעות לוואי אפשריות של משפחות תרופות המשמשות רק או בעיקר פסיכיאטרים.

תיעוד רפואי ובעיות אפשריות עימו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד רפואי הוא תיאור תמציתי לגבי אדם או אירוע חיים או כמה אירועי חיים שעבר, בהקשר רפואי כביכול ולרוב גם כולל אבחנה רפואית, בדרך כלל בכתב. בהקשר טיפול פסיכיאטרי, תיעוד רפואי בדרך כלל יכלול גם סיכומי פגישות עם מטפלים וסיכומים סיעודיים (מצד אחים מוסמכים) כחלק מתיק רפואי. כתיבת תיעוד רפואי ופרשנותו נתונים להטיה.

ככל אדם, פסיכיאטרים[5] כמו גם אנשי צוות העובדים עימם (אחים מוסמכים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, נוירולוגים ואחרים), נתונים למגוון הטיות בכתיבת תיעוד רפואי או בפרשנותו. הטיות אפשריות כאלה הן:

הישענות הפסיכיאטריה על הסובייקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה לא נכונה תיתכן בפסיכיאטריה יותר מבתחומי רפואה אחרים כי מצד אחד פסיכיאטריה בדרך כלל לא מבוססת על בדיקות מעבדה אלא על הערכה סובייקטיבית (על ה"פה" כביכול[2]) ומצד שני פעמים רבות המטופל מפתח תופעות לוואי לטיפול פסיכיאטרי והופך חרדתי ואלים בשל טיפול שגוי או תגובה פרדוקסלית לטיפול פסיכיאטרי ספציפי כמו כאשר ניתנת תרופת הרגעה אשר מסיבה מסוימת הגוף מגיב לה בין היתר ביצירה מוגברת של הורמוני עקה הגורמים דווקא חוסר רגיעה ועלייה בתוקפנות[6].
כמו כן, לעיתים התיעוד נוצר בלחץ זמן תוך עוינות הדדית (למשל במקרי אשפוז בכפייה)[א][4], תופעה שבאופן כללי איננה קיימת בתחומי רפואה אחרים.
ניתן לפחות לצמצם בעיות אלה דרך הנגשת טפסים והקראת הנכתב למטופל כך שיוכל להעיר ולמנוע טעות אפשרית. תועדו מקרים בהם רופא מסוים אף שיקר על מטופל.

תיעוד אבחנה לא נכונה יכול להיחשב לרשלנות במיוחד אם האבחנה איננה מוצגת כסובייקטיבית (אישית או צוותית) אלא כעובדה מוגמרת ולעיתים אף אם איננה נקשרת עם אירוע חיים ספציפי, שכן אז היא יכולה לבזות את המטופל שלא בצדק לפחות מול עובדי מדינה שיש להם גישה לחומר זה.

בפסיכיאטריה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשלנות רפואית בפסיכיאטריה הציבורית מתאפיינת למשל בסירוב לאשפז אדם הטוען חוזרנית שהוא זקוק לעזרה[ב] או הפנייתו למחלקה פסיכיאטרית לא נכונה[ג] או מצב בו תינתן תרופה או שיינתנו כמה תרופות למרות שהטיפול הנדרש הוא רק או בעיקר פסיכותרפיה[10].

בעת אשפוז פסיכיאטרי, ייתכנו אלימות מילולית ואלימות פיזית (למשל בצורת בידוד וקשירות נגד רצון המטופל), כאשר לפחות בדיעבד אין בכך כל תועלת רפואית ואף ייתכן שיש בכך להחריף את מצבו הנפשי של המטופל[ד], שיכולה להתבצע מצד רופא, אח מוסמך, איש כוח עזר וכדומה ממגוון ממניעים אפשריים ובהם נקמה, טובת הנאה או סדיזם. תועדו מקרים במידת מה, ייתכן מועטה, של הטרדה מינית או תקיפה מינית במוסדות פסיכאטריים ולאו דווקא מאיש צוות[12][13]

דווחו מקרים בהם מטופלים תקפו מטופל אחר (למשל בעת התקף פסיכוטי אלים[ה]) ואף גרמו למותם או רצחו אותם, דבר שניתן לקשור עם השגחה לקויה מצד הצוות האמון על הסדר ועל הכבוד ההדדי במחלקה הפסיכיאטרית. לפי אתר Doctors Only הישראלי, ממחקר שבוצע באוסטרליה עולה כי אלה מקרים מעטים, אם כי צוין בכתבה ש”ברמה הבינלאומית, ישנו היעדר ריכוז מידע באופן דומה לאוסטרליה ולכן עולה כי שיטות סטנדרטיות לתיעוד ודיווח על מידע זה יכולים לסייע במניעת מקרי רצח נוספים במחלקות פסיכיאטריות”[14].

מספר כותבים המזוהים עם התנגדות קיצונית לפסיכיאטריה או עם אנטי-פסיכיאטריה משתמשים במונח הכוללני "תקיפה פסיכיאטרית"[15] (Psychiatric Assault[16]) בהתייחס לעצם האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי לפחות, כולו, ולא לאירועים ספציפיים בו. אין זו בהכרח התייחסות לרשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי.

בשני המגזרים של הפסיכיאטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים מסוימים של רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי יכולים להיחלק בין הפסיכיאטריה הציבורית והפסיכיאטריה הפרטית. השפלה מילולית בעל פה או בכתב תיתכן בשני המגזרים של הפסיכיאטריה.
ישנו שיח על רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי בשל רפואה מתגוננת[17][2].
בפסיכיאטריה הציבורית אך בעיקר בפסיכיאטריה הפרטית, אשר הינה מעט פחות ריגורית מבחינת תקנות מתן תרופות ומעקב רפואי, ייתכנו מקרים של טיפול תרופתי שגוי כמו מתן תרופה אנטי פסיכוטית דוגמת אולאנזאפין או ריספרידון שנטען כי יכולות לגרום או להחריף הפרעה טורדנית-כפייתית[ו] למצבים של חרדה או דיכאון גרידא במקום תרופה נוגדת חרדה או נוגדת דיכאון, או, מתן תרופה עם פרופיל תופעות לוואי גבוה ממשפחת ה NRI לדיכאון טיפוסי או ל"תיאבון מוגבר"[ז].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיווחים על עוינות ניתנו הן מצד מטפלים[7] והן מצד מטופלים[8].
  2. ^ כלומר, תוך כדי הגעות חוזרות ונשנות למיון פסיכיאטרי, כך לפי פסיכיאטר בכיר שבחר להישאר בעילום שם[9].
  3. ^ כמו בהפניית מטופל הצריך מחלקה סגורה למחלקה פתוחה וההפך, או אי ביצוע הערכה פסיכיאטרית למטופל עם רקע של התמכרות לסמים במחלקת תחלואה כפולה[9]
  4. ^ בשיחה שקיים העיתונאי רוני קובן עם הפסיכיאטר ד"ר דרור דולפין בנושא קשירה רפואית, דולפין אישר ממצא עבר לפיו "אחד מכל ארבעה חולים נקשר" וכי במחלקה בה עבד היו "הרבה קשירות" ש"בדקנו והן היו נכונות". מיד לאחר דברים אלה טען דולפין כי "קשירה של מטופל היא כישלון של הצוות הרפואי" ולמעשה "מדד" לכישלון שכזה[11].
  5. ^ לא בהכרח כל התקף פסיכוטי הוא אלים)
  6. ^ דוגמת אולנזפין, קלוזאפין וריספרידון אשר דווח בספרות עדכנית כי הן יכולות לגרום התפרצות OCD. רוב הדיווחים היו לגבי חולי סכיזופרניה שהם נבדקים סבירים בשל שהות ממושכת במוסד פסיכיאטרי, כולל כאלה שלא סבלו לפני כן מ-OCD כלל)[18][19][20][21][22][23]
  7. ^ תרופה עיקרית במשפחה זו הינה רבוקסטין. תרופה זו מעלה את רמות הורמון העקה אפינפרין ובכך מגדילה הסיכוי לחרדה או לאגיטציה ובעיקר התנהגות "עירנית" ותוקפנית. תרופה זו ניתנת בדרך כלל כתרופת קצה לדיכאון מז'ורי ואף נרשמת אוף-לייבל לדיכוי תיאבון אך במחקר גדול שבוצע בגרמניה נמצא שהשימוש בה לדיכאון מז'ורי אינו יעיל יותר מפלצבו ואף כולל יותר תופעות לוואי מפלצבו כמו גם יותר תופעות לוואי מפלואוקסטין (שהיא תרופה סטנדרטית לטיפול בידכאון מ'זורי כולל כזה המלווה בתיאבון יתר)[24]. שיווק התרופה מצד חברת פייזר ספג ביקורת גם מהכימאי דרק לווה, שציטט את המחקר הגרמני[25]. השימוש ברבוקסטין ספג ביקורת גם שנים לאחר מכן[26].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Malpractice and Liability in Psychiatry, Jul 13, 2022, by Renee Binder, MD
  2. ^ 1 2 3 ד"ר אבי רובנישטיין, אתר "DoctorsOnly", רפואה מתגוננת ומניעת התאבדויות, 19.05.22.
  3. ^ עמיעד טאוב, החצר האחורית של החצר האחורית: ההתעלמות של הממסד מפגועי הנפש, באתר ynet, 1 בדצמבר 2021
  4. ^ 1 2 3 Donald J. Dawidoff, The Malpractice of Psychiatrists, 1966 Duke Law Journal 696-716 (1966) ; המאמר בכללותו הוא אחד מן המקורות למונח אם כי בדף 709 יש התייחסות לאינטרס כלכלי, בדפים 711-712 יש התייחסות לעוינות ובדף 715 יש התייחסות למקרה בו הוכה מטופל
  5. ^ Caplan, P. J., & Cosgrove, L. (Eds.). (2004). Bias in psychiatric diagnosis. Jason Aronson.
  6. ^ BIC, Paradoxical Reactions
  7. ^ MDedge, Making ‘PEACE’ with hostile, unwilling patients, Current Psychiatry. 2004 August;3(8):78-78
  8. ^ European Union Agency for Fundamental Rights, 2012 - Involuntary placement and involuntary treatment of persons with mental health problems P. 48
  9. ^ 1 2 אריאלה איילון, אב: "את ההתאבדות של בני אפשר היה למנוע", באתר ynet, 6 באפריל 2005
  10. ^ אתר למנויים בלבד רפאל יונתן לאוס, כשמערך בריאות הנפש נשלט על ידי פסיכיאטרים, תרופות הן ברירת המחדל, באתר הארץ, 14 בפברואר 2023
  11. ^ כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי - יוצאים מהכלל - עונה 1 {{|}} רוני קובן במחלקה הסגורה - פרק 3 זמנים 47:00-48:35
  12. ^ הדר גיל-עד, הטרדות מיניות במוסדות לבריאות הנפש: המטופלים מתלוננים, התיקים נשארים פתוחים, באתר ynet, 4 באוקטובר 2021
  13. ^ יורם ירקוני, במקום שאמור להיות הכי מוגן: בן 10 על הרצף נפגע מינית במחלקה פסיכיאטרית בשיבא, באתר ynet, 6 בספטמבר 2022
  14. ^ אתר "DoctorsOnly", מיעוט מקרי רצח בבתי חולים פסיכיאטריים, 27.01.22
  15. ^ אתר guidestar.org.il - תעודת רישום שהנפיק רשם העמותות במשרד הפנים הישראלי לעמותה בשם "עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית" בשנת 1995
  16. ^ Mad In America, The History of Madness Network News and the Early Anti-Psychiatry Movement, By Jenny Miller, January 16, 2021.
  17. ^ National Center for Biotechnology Information, Cross-sectional survey on defensive practices and defensive behaviours among Israeli psychiatrists
  18. ^ Alevizos B, Papageorgiou C, Christodoulou GN (בספטמבר 2004). "Obsessive-compulsive symptoms with olanzapine". The International Journal of Neuropsychopharmacology. 7 (3): 375–377. doi:10.1017/S1461145704004456. PMID 15231024. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Kulkarni G, Narayanaswamy JC, Math SB (1 בינואר 2012). "Olanzapine induced de-novo obsessive compulsive disorder in a patient with schizophrenia". Indian Journal of Pharmacology. 44 (5): 649–650. doi:10.4103/0253-7613.100406. PMC 3480803. PMID 23112432. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Lykouras L, Zervas IM, Gournellis R, Malliori M, Rabavilas A (בספטמבר 2000). "Olanzapine and obsessive-compulsive symptoms". European Neuropsychopharmacology. 10 (5): 385–387. doi:10.1016/s0924-977x(00)00096-1. PMID 10974610. S2CID 276209. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Schirmbeck F, Zink M (במרץ 2012). "Clozapine-induced obsessive-compulsive symptoms in schizophrenia: a critical review". Current Neuropharmacology. 10 (1): 88–95. doi:10.2174/157015912799362724. PMC 3286851. PMID 22942882. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Psychosis or Obsessions? Clozapine Associated with Worsening Obsessive-Compulsive Symptoms, by, Jonathan G Leung and Brian A Palmer, Case Rep Psychiatry . 2016
  23. ^ Risperidone-induced obsessive-compulsive symptoms: a series of six cases, by Basil Alevizos 1, Lefteris Lykouras, Iannis M Zervas, George N Christodoulou, PMID: 12352268 DOI: 10.1097/00004714-200210000-00004
  24. ^ Eyding D, Lelgemann M, Grouven U, Härter M, Kromp M, Kaiser T, Kerekes MF, Gerken M, Wieseler B (באוקטובר 2010). "Reboxetine for acute treatment of major depression: systematic review and meta-analysis of published and unpublished placebo and selective serotonin reuptake inhibitor controlled trials". BMJ. 341: c4737. doi:10.1136/bmj.c4737. PMC 2954275. PMID 20940209. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Lowe D (17 בינואר 2011). "Reboxetine Doesn't Work. But That's Not the Real Problem". In the pipeline. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Psycom, Jan 8, 2021 Kartic Rajput, MD, PhDPain Management Specialist, Reboxetine (Edronax): The Most Controversial Antidepressant.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

קטגוריה:פסיכיאטריה קטגוריה:רפואה קטגוריה:רשלנות רפואית