טיוטה:Akalé Wubé

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Akalé Wubé
מוקד פעילות

צרפתצרפת צרפת

אתיופיהאתיופיה אתיופיה
תקופת הפעילות מ-2009
זרם אתיו-ג'אז
סוגה אתיו-ג'אז
ג'אז
מוזיקה אתיופית
פאנק
שפה מועדפת אמהרית
כלי נגינה גיטרה בס
גיטרה חשמלית
תופים
חליל צד
סקסופון
קלימבה
שירה (אורחת)
חברת תקליטים אתיופיק
Buda
Clapson
Nabligam
שיתופי פעולה בולטים גירמה ביננה
אתר האינטרנט הרשמי של Akalé Wubé
חברים
פול בולקייר
אטיין דה לה סייט
לואי קרשה
אוליבר דה גבריאל
תאו ארליך
פייר דאצ'רי
חברים לשעבר
דייוויד ג'ורג'לט

Akalé Wubé (מאמהרית: 'יופי של הנשמה'[1]) היא להקה צרפתית, המתמחה במוזיקה אתיופית, ובפרט בז'אנר האתיו-ג'אז, לצד ג'אז, פאנק ומוזיקה עממית. אף על פי היותם כל חברי הלהקה לבנים תושבי צרפת, הלהקה מזוהה עם המוזיקה האתיופית ומוכרת בסצנת האתיו-ג'אז האתיופית העכשווית. הלהקה מושפעת מאוד מאמנים כמו מולטו אסטטקה, מחמוד אחמד וגירמה ביננה. עם האחרון אף ביצעו שיתוף פעולה באלבומם "Mistakes on Purpose" ("טעויות מכוונות") שיצא באתיופיה בהוצאת אתיופיק כאלבום מס' 30[2][3] ובצרפת בהוצאת חברת "Buda"[4].

בארבעת אלבומיה, הלהקה הפכה מוכרת מאוד בקרב קהל מעריצי הג'אז האתיופי והג'אז המודרני, בעיקר בעקבות שיתוף הפעולה עם ביננה, שנחשב בעיני רבים "אגדה" בתחום המוזיקה הפופולרית האתיופית[5][6]. הלהקה זכתה להצלחה ניכרת גם בצרפת ובמדינות אפריקה נוספות בהן הגיעו לסיבובי הופעות, כגון מרוקו, מוזמביק, לסוטו, אסוואטיני, ודרום אפריקה[7].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מוזיקה אתיופית

המקורות המוזיקליים של הלהקה מצויים בסצנת המוזיקה האתיופית בשנות ה-60 של המאה ה-20, בעיקר באדיס אבבה. באותה תקופה, אמנים כמו מולטו אסטטקה[8][9], נרס נלבנדיאן[10][11] וגירמה ביננה[12] יצרו מוזיקה שהושפעה מהג'אז והפאנק המערביים, אך נבדלה מהם בהיותה משמרת אלמנטים מהמוזיקה האתיופית המסורתית. הז'אנר החדש שנוצר כונה על ידי אסטטקה, שנחשב לאבי הסוגה, "אתיו ג'אז" בשילוב המילים אתיופיה וג'אז. סגנון זה מאופיין בסולמות הקבועים שנמצאים בו בשימוש ובאלמטים העממיים האתיופים הבאים לידי ביטוי בו.

בראיון למגזין האינטרנטי 'Africultures' הסביר המתופף לשעבר של הלהקה דייוויד ג'ורג'לט על סקרנותו לגבי הג'אז האתיופי, ואמר כי "לעולם לא הייתי מנחש שמדובר במוזיקה אתיופית, הופתעתי מאוד. יש איזה קסם מסוים במדינה אז באתי לחפש את האיך והלמה של הסגנון. באשר למוזיקה עצמה, זהו המשך לכל מה שאהבתי קודם לכן: מוזיקה אפרו-אמריקאית, ג'אז, והגרוב של ג'יימס בראון"[13].

למעשה, שני חברי הלהקה הראשונים שהתחברו לז'אנר האתיו-ג'אז היו פול בולקייר (חצוצרה) ואטיין דה לה סייט (סקסופון). השניים התלהבו מהסוגה הלא מוכרת, ויחד עם ג'ורג'לט המתופף הקימו את הלהקה.

הקמת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהמוזיקה שיוצרת הלהקה נמנית עם זרם המוזיקה הפופולרית האתיופית והאתיו-ג'אז, חברי הלהקה אינם בעלי שורשים אתיופיים או אפריקאים, אלא צרפתים לבנים תושבי העיר פריז[14]. הלהקה, ובראשה המתופף לשעבר דייוויד ג'ורג'לט, והסקסופוניסט אטיין דה לה סייט[15], הגיעו אל המוזיקה האתיופית דרך הפרויקט אתיופיק שמשלב הקלטות של מוזיקאים אתיופים משנות ה-60 וה-70 עם חברות תקליטים והפצה צרפתיות.

מתופף הלהקה, דייוויד ג'ורג'לט, סיפר על המשיכה של חברי הלהקה למוזיקה האתיופית בראיון עמו למגזין הצרפתי 'Lylo' ואמר: "[המשיכה נבעה מ]הצד האוניברסלי שלה. זוהי מוזיקה פשוטה יחסית, שמתכתבת עם המוזיקה האפרו-אמריקאית. אתיו-ג'אז אינו מוזיקה אתיופית מסורתית, אלא הדרך בה ניכסו לעצמם מוזיקאים מקומיים את הג'אז והפאנק [...] כאשר אתה מאזין למוזיקה הזו אתה חווה סוג של עדות, אוניברסלית כפי שאמרתי, שמציגה את התפיסה האתיופית של המוזיקה המערבית"[16].

הקמת הלהקה בשנת 2009 באה בעקבות אהבתם המשותפת של חבריה למוזיקה האתיופית ולג'אז האתיופי. המייסדים היו ג'ורג'לט, סייט ובולקייר, יחד לואי קרשה (גיטרה), אוליבר דה גבראיל (גיטרה בס) והמפיק המוזיקלי פייר דאצ'רי. הרעיון ללהקה מלכתכילה היה ליצור שחזור מודרני של המוזיקה האתיופית המקורית מאמצע המחצית השנייה של המאה ה-20, ובכדי לממש את הרעיון עשו חברי הלהקה כל שביכולתם על מנת לשחזר באופן אותנטי את הלך הרוח של הג'אז האתיופי. מסיבה זו כל שירי הלהקה נקראים בשמות אתיופיים, כמו גם של הלהקה, שפירושו באמהרית הוא "יופי של הנשמה"[1].

האלבום "Akalé Wubé" ושיתוף הפעולה עם מחמוד אחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תווים של סולם אתיו-ג'אז סטנדרטי, החל מהתו דו (C)

בשנת 2010 החלו חברי הלהקה להקליט את אלבומם הראשון, "Akalé Wubé", כשם הלהקה. את האלבום הקליטו באולפן פתוח בלב העיר פריז בירת צרפת, משמע, כל אחד יכול היה להיכנס ולצפות בנעשה. באחת הפעמים בהם הקליטו הלהקה, נכנס לאולפן המפיק והעורך פרנסיס פלסטו, מנהל מיזם אתיופיק לקידום המוזיקה האתיופית הפופולרית במערב[17][18]. פלסטו התלהב מן המוזיקה של הלהקה וציפה ליציאת האלבום; בעתיד, יפיק פלסטו את אלבומם "Mistakes on Purpose" כמס' 30 בסדרת אתיופיק[19].

האלבום שהקליטו הושפע באופן מדויק מהמוזיקה האתיופית של שנות השבעים, ובייחוד של מולטו אסטטקה ועלמיהו אשטה (אנ')[20]. באלבום הופיעו כמה גרסאות כיסוי לקלאסיקות אתיופיות, כגון "Mètché Dershé" ,"Gubèlyé", "DJemeregne" ו-"Yèkatit"[21]. הסגנון האתיופי התבטא במוזיקה דרך כלי הנגינה השונים אך בעיקר באמצעות הסולמות בהם מנוגנים השירים; סולם אתיו-ג'אז, המושפע מהמוזיקה האתיופית העממית. עם זאת, כבר באלבום זה הלהקה החלה לשלב סגנונות נוספים בשירים, כמו פאנק, ג'אז מודרני ומוזיקת רוק. באלבומי הלהקה הבאים סגנונות אלה יבלטו אף יותר, ויהוו את הסגנון הייחודי של הלהקה.

באחת הפעמים בהם הגיע פלקטו לאולפן ההקלטות הוא הביא עמו אורח בלתי צפוי: מחמוד אחמד, אחד מהמוזיקאים המשפיעים בז'אנר שהיווה השראה מרכזית להתהוות הלהקה. אחמד התלהב מן המוזיקה של הלהקה והציע לבצע הופעה משותפת, מה שהיה כבוד גדול עבור חברי הלהקה הטרייה[22]. בשנת 2010 הופיעו חברי "Akalé Wubé" יחד עם אחמד בהופעה שתועדה לערוץ המוזיקה הצרפתי "qwest.tv" (אנ')[23]. אוליבר דה גבריאל, בסיסט הלהקה, תיאר את ההופעה כ"כבוד ענק וקצת סוריאליסטי".

האלבום שהוציאו, שנקרא "Akalé Wubé" כשם הלהקה, זכה לתשבוחות רבות. גילס פטרסון מ-BBC One הבריטי כתב על האלבום כי "[זהו] בהחלט אחד מאותם תקליטים שיתנגנו עוד בסוף הלילה"[24]; ארנו דגוין, המגיש תוכנית רדיו בתחנת "France inter", אמר על האלבום בתוכניתו במאי 2010 כי "עם נגיעה ניו יורקית, ג'אז-פאנק מפוכח [...] [האלבום] הוא גילוי אמיתי"[25][26]. בתחנת רדיו צרפתי בינלאומי, שמשמשת כתחנת הרדיו הציבורית הצרפתית, נאמר על האלבום כי "הרפרטואר של החמישייה שואב השראה מגדוליהאתיו-ג'אז ומציע כימיה מעודנת בין רצועות נאמנות למקור לעיבודים טריים, סטנדרטים מחודשים ונדירים כמו גם יצירות מקוריות"[27].

הסיור באתיופיה והאלבומים "Mata" ו-"Sost"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, עם יציאת אלבומם הראשון, יצאו הלהקה לסיבוב הופעות באתיופיה, שם הופיעו עם אמנים מקומיים והושפעו עמוקות מהתרבות האתיופית. המשלך סיבוב ההופעות הופיעו יחד עם זוג זמרות אתיופיות ורקדן אתיופי מסורתי[28]. ההופעות התקיימו בין היתר כחלק מפסטיבל קטן של מוזיקת ג'אז אתיופי בשיתוף של אמנים מקומיים[29]. הבסיסט דה גבריאל תיאר את הטיול באתיופיה כ"קסום" וסיפר כי "נפגשנו עם הרבה אנשים מדהימים באדיס [אבבה], והטיול הראשון הזה שכנע אותנו להעמיק במוזיקה הזו ולהשקיע יותר בלהקה".

לאחר שחזרו לצרפת, הושראו חברי הלהקה מחוויותיהם באתיופיה, והקליטו את האלבום השני שלהם, "Mata", ששוחרר בשנת 2012[30]. האלבום זכה אף הוא לביקורות חיוביות: במגזין לה מונד נכתב כי יש בו "השפעה ברורה ובלעדית, שהפכה להזמנה מוזיקלית אשר יש בה אופי וגרוב"[31][32]. מגזין "Jubilant LES INROCKS TTT" תיאר את האלבום "גרוב ללא דופי עם פנטזיית טוארג"[33]. האלבום מערב הרבה יותר מאפיינים מוזיקליים אתיופיים מאשר הראשון, ונותן דגש לתפקיד החליל, כמו למשל בשיר Maryé (הפותח באלבום) שהוא למעשה סולו חליל ממושך המושפע מהמוזיקה האתיופית המסורתית[34].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Jacques Denis, L’éthio-jazz ne s’étiole jamais, Libération (בצרפתית)
  2. ^ Éthiopiques 30 - Mistakes on Purpose, by Girma Bèyènè & Akalé Wubé, Prado Records
  3. ^ Girma Beyene & Akale Wube - ETHIOPIQUES, decks.de: Vinyl Shop
  4. ^ Mistakes on Purpose - Akalé Wubé, Amazon
  5. ^ Tadias Magazine, New ‘Ethiopiques’ CD Celebrates Legend Girma Beyene at Tadias Magazine
  6. ^ Gérard Prunier, L'Ethiopie contemporaine, KARTHALA Editions, 2007, עמ' 359, ISBN 978-2-84586-736-9. (בצרפתית)
  7. ^ François-Xavier Gomez, Akalé Wubé, quintette de jazz aux confins de l’Abyssinie, Libération (בצרפתית)
  8. ^ אתר למנויים בלבד Peter Culshaw, ‏Ethiopiques: Addis Ababa-baloola-a-wop-bam-boom!, The Telegraph, 11 August 2007
  9. ^ Collection Ethiopiques, RFI Musique, ‏2006-04-06 (בצרפתית)
  10. ^ Lilian Diarra, Ethio-Jazz: The Amazing Story Behind Ethiopian Jazz, Culture Trip
  11. ^ "Le jazz éthiopien ne meurt jamais". Le Monde.fr (בצרפתית). 2016-03-18. נבדק ב-2021-04-28.
  12. ^ Frank Tenaille, Music is the Weapon of the Future: Fifty Years of African Popular Music, Chicago Review Press, 2002, עמ' 169, ISBN 978-1-55652-450-9. (באנגלית)
  13. ^ "Une des plus belles fusions dans l'histoire de la musique", Africultures, ‏2014-11-09. לגרסה מאורכבת (ב־)
  14. ^ Akalé Wubé - Ethiopian grooves, made in Paris, Akalé Wubé (באנגלית)
  15. ^ Mathias Kusnierz, Akalé Wubé, Citizen Jazz (בצרפתית)
  16. ^ Akalé Wubé & Girma Bèyènè, www.lylo.fr (בצרפתית)
  17. ^ Gérard Prunier, Francis Falceto - Abyssinie swing. Images de la musique éthiopienne moderne., Annales d'Éthiopie 18, 2002, עמ' 285–286
  18. ^ The golden age of Ethiopian music, The Independent, ‏2011-10-23 (באנגלית)
  19. ^ Girma Bèyènè et Akalé Wubé
  20. ^ Francis Dordor, Akalé Wubé - Les Inrocks, https://www.lesinrocks.com/ (ב־)
  21. ^ Akalé Wubé by Akalé Wubé (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-04-30
  22. ^ Danny A. Mekonnen, ETHIO-GROOVE ON THE WORLD STAGE Music, Mobility, Mediation, Callaloo 33, 2010, עמ' 299–313
  23. ^ Akale Wuba, Mahmood Ahmed, videos.qwest.tv (באנגלית)
  24. ^ Girma Bèyènè (Ethiopian) et Akalé Wubé- Documentary and Concert
  25. ^ Akalé Wubé, by Akalé Wubé, Akalé Wubé
  26. ^ ארנו דגוין, "מכת הלהב של ארנו דגוין" (בצרפתית: LE COUP DE LAME D'ARNAUD DAGUIN), תחנת "France Inter", מאי 2010. לעמוד התכנית
  27. ^ Akalé Wubé, Etienne de la Sayette (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ Akalé Wubé with Mehret @ Fendika December 2010., נבדק ב-2021-06-14
  29. ^ melakufendika - YouTube, www.youtube.com
  30. ^ Mata, SoundCloud (באנגלית)
  31. ^ "Akalé Wubé". Le Monde.fr (בצרפתית). 2013-03-09. נבדק ב-2021-06-14.
  32. ^ Mata, by Akalé Wubé, Akalé Wubé
  33. ^ Descargar Akalé Wubé - Mata, Descargar álbumes de música MP3 y FLAC Gratis - bgnworkshop.fr (בספרדית)
  34. ^ Maryé, נבדק ב-2021-06-29
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:Akalé_Wubé&oldid=37422819"