טייק אוויי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיש אנד צ'יפס - טייק אוויי מקובל באנגליה
פיצה כטייק אוויי

טייק אווייאנגלית בריטית: take-away; באנגלית אמריקנית: take-out או carry-out; האקדמיה ללשון העברית קבעה את המונח העברי אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ, על פי הצעתו של הלשונאי יעקב פרוינד לפי פסוק בפרשת לך לך[1]) הוא שמו של הנוהג לקנות מזון מהיר במקום אחד (מסעדה, מזנון או חנות לממכר מזון מוכן) ולאכלו במקום אחר, בדרך כלל בבית הקונה או במקום עבודתו. המונח מתייחס להזמנה טלפונית של המזון כאשר הרוכש מגיע למסעדה על מנת לקחת את ההזמנה, אך לא למצב שבו ההזמנה מגיעה עם שליח, או במילים אחרות אורדר אין (באנגלית Order-in).

סוגי הטייק אוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיו של הטייק אוויי משתנה ממדינה למדינה, ואף משתנה מעת לעת בהתאם לאופנות בתחום המזון. כך, למשל, באנגליה, אוסטרליה וניו זילנד נהוג טייק אוויי של פיש אנד צ'יפס. בגרמניה מקובל טייק אוויי של נקניקיות ושווארמה, ביפן ידועה ארוחת הבנטו המסורתית, ובמרבית מדינות המערב מקובל טייק אוויי של אוכל סיני ופיצות. בישראל ישנם סוגים רבים של מאכלים הנלקחים כטייק אוויי - ובהם נכלל גם האוכל הנמכר ברחוב, במזנונים שבהם אין מקומות ישיבה. אוכל זה נאכל בעמידה או תוך כדי הליכה וכולל את הפלאפל והשווארמה, הנחשבים כמאכלים לאומיים בישראל. בצרפת מקובל הנוהג של קניית קרפים מקיוסקים ואכילתם ברחוב, בדומה לפלאפל בישראל.

עם הגידול בהגירה ממדינות מזרח אסיה לארצות הברית ומדינות אירופה, נפתח מספר גדל והולך של מסעדות במטבחים מזרח אסייתיים (ובהם המטבח היפני, המטבח התאילנדי, המטבח הקוריאני והמטבח ההודי), ואף מסעדות אלו החלו לספק שירותי טייק אוויי. בשנים האחרונות (החל משנות ה-90) הפך טייק אוויי אסייתי (בעיקר מאכלי אטריות וסושי) לאופנתי גם בישראל.

דרייב ת'רו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-50 של המאה ה-20 התפתחה בארצות הברית התרבות של הזמנת האוכל תוך כדי נסיעה ברכב, ובמרבית מסעדות המזון המהיר ברחבי ארצות הברית (אך פחות בערים הגדולות) ישנם חלונות "דרייב ת'רו" (Drive Through) המאפשרים רכישת המזון מבעד לחלון הרכב מבלי לצאת ממנו, ואכילת המזון ברכב. רכישה מסוג זה של טייק אוויי מאפיינת בעיקר מזון מסוג המבורגרים, ופחות את האוכל הסיני והפיצות שמהווים את מרבית הטייק אוויי המוזמן לבתי הלקוחות בארצות הברית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נמסר מפי יעקב פרוינד שהיה חבר הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית‏‏

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]