יהודה בן אליעזר הלוי מינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ) (ה'ק"ס?- כ"ד בתשרי ה'רס"ט)- מגדולי אשכנז במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

מהר"י מינץ נולד באשכנז כנראה מעט לאחר שנת ק"ס (1400), והיה תלמיד קרוב לר' אשר ענשכין. בן דודו היה רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ), איתו התכתב בהלכה. הוא התיישב באיטליה וכיהן כרבה של פאדובה שבצפון איטליה במשך 47 שנה. בפאדובה ייסד ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים מאיטליה ומחוצה לה, ביניהם נמנה רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה) - שנשא את נכדתו. יש הטוענים כי מהר"י מינץ השתלם גם בפילוסופיה והרצה באוניברסיטת פאדובה‏[1], ויש חוקרים הטוענים כי זיהוי זה מוטעה‏[2].

ידועה ומפורסמת תשובתו העוסקת במנהג התחפושות בפורים: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערות בפורים" הוא פוסק להתיר זאת, חרף איסור "לא ילבש", מפני שכמה "גדולים וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלותיהם לובשין אותם פרצופין, ושינו בגדים מבגדי איש לבגדי אישה וכן ליהפך" (שו"ת מהר"י מינץ טו)

מהר"י מינץ האריך ימים (ישנן עדויות כי ראוהו לאחר שעבר את גיל 100), והוא נפטר בפאדובה בכ"ד בתשרי רס"ט. חמישה ימים מאוחר יותר נפטר רבי יצחק אברבנאל ונקבר על ידו בפאדובה‏[3]. כל כתביו נשרפו על ידי הגוים, ונותרו מהם 16 תשובות בלבד, אשר נדפסו בתור "שו"ת מהר"י מינץ" המופיע בסוף "שו"ת מהר"ם פאדובה" של חתן בנו ותלמידו ר' מאיר קצנלנבוגן.

קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך טוען מרדכי שמואל גירונדי בספרו תולדות גדולי ישראל, ומביא שם עדויות על כך
  2. ^ ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל כרך ג' טוען כי מדובר באליהו דילמדיגו
  3. ^ אמנם, קבריהם נהרסו תוך פחות משנה ומקומם לא ידוע בדיוק עד היום.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.