רמ"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של רבי משה איסרליש
Remuh's maceva.JPG
בית הכנסת של הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב

רבי משה בן ישראל איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530[1] - ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א), פוסק, ראש ישיבה, פילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.

חיבר חיבורים רבים בהלכה, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, היה כתיבת חיבורו ההלכתי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהגהות על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו ובהתאמות שנכללו בו, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לישראל ולמלכה (בת-דודתו של מהר"ם מפדואה) בקז'ימייז' שבדרום פולין, הוסמך לרבנות בגיל 13, ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו בזיווג ראשון. כיהן כדיין בבית הדין בקרקוב, וכראש ישיבה שהקים בעיר.

הרמ"א היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.

המהרש"ל היה קרוב משפחתו, והוא הרבה להתכתב עימו.

כתיבת ההגהות על השולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של הרמ"א בעיר קרקוב.

בשני מפעלי החיבור ההלכתיים הגדולים שלו, מצא הרמ"א שרבי יוסף קארו, הספרדי, הקדימו. ראשית בחיבור מקיף על ספר ארבעה טורים, הוא "דרכי משה", שבא להשלים את אשר החסיר ר' יעקב בן הרא"ש. במהלך הכתיבה נודע לרמ"א כי רבי יוסף קארו כותב חיבור דומה ואף שאפתני יותר, הלא הוא ה"בית יוסף". בעקבות ידיעה זו שינה הרמ"א את מתכונת הכתיבה של ה"דרכי משה" וקיצר אותה. בשלב השני ביקש הרמ"א להוציא חיבור פסקני וקצר יותר של "דרכי משה", אולם גם אז נודע לו שרבי יוסף קארו הקדימו, בכתבו את ה"שולחן ערוך". בשל כך שרף הרמ"א את השולחן ערוך שלו על מנת שלא יהיה מחלוקת ויהיה רק שולחן ערוך אחד בישראל. כך פרש על השולחן את ה"מפה", הלא הן הגהותיו, המוסיפות במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". מחלוקת זו נובעת הן מהמעמד החשוב של המנהג באשכנז (בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים), והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה ביהדות אשכנז, שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות. על מחויבות האשכנזים לאורך הדורות לפסיקותיו של הרמ"א נודעת האימרה בקרב הפוסקים המאוחרים יותר 'ובני אשכנז יוצאים ביד רמ"א' (כפרפרזה לפסוק מהמקרא (שמות י"ד, ח') העוסק ביציאת מצרים: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה").

הרמ"א נקבר בעיר קרקוב, קברו שוכן מאחורי בית כנסת הרמ"א בקרקוב ונמצא במרחק של שני מטרים מחלון עזרת הנשים.

הרמ"א כפילוסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "תורת העולה" הוא נתן פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות בית המקדש. מצד שני, האמין גם בקבלה וראה אפשרות ליצור הרכבה בין שני התחומים הנלחמים זה בזה, לכאורה, לפי תפיסתו, כלומר, בין הספירות בקבלה לבין תורת התארים הפילוסופית. האמין בספר הזוהר, אך לא פסק לפיו. שלא כפי שאירע לפילוסופים אחרים, כמו הרמב"ם, ידיעתו בפילוסופיה לא מנעה ממנו להאמין באסטרולוגיה ובאמונות עממיות, למשל, שניתן לראות בצל הירח בהושענא רבה את גורלו של האדם.

על פי האגדה, הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר) וחיבר שלושים ושלושה ספרים. אך כבר הראו כי רמ"א נישא קודם לשנת שי"ב, בה לפי האגדה היה רק בן 12. ממקורות שונים עולה כי גילו האמיתי בפטירתו היה 52, אך יש חוקרים הטוענים כי היה בן 42. כך או כך, קברו שבקראקא שבפולין, היה ביום ל"ג בעומר למוקד משיכה ותפילה ליהודים רבים מכל קצוות תבל.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת חטאת - על דיני איסור והיתר.
  • דרכי משה - נכתב כהשגות והערות על ספר "הטור" של רבינו יעקב בן אשר. "דרכי משה" נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה. הקצרה השתמרה ברוב מהדורות "ארבעה טורים" הנדפסות, אך הארוכה מצויה במספר מהדורות מועט. חשיבותו של ספר זה רבה להבנת צורת הפסיקה של רמ"א בהגהותיו על השלחן ערוך.
  • שו"ת הרמ"א - בין היתר כולל ההתכתבות שהייתה לו עם בן דורו המהרש"ל שחלק עליו בנוגע ללימוד פילוסופיה.
  • תורת העולה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית - ספר פילוסופיה דתית.
  • מחיר יין (מחיר יין, באתר HebrewBooks) - פירוש סימבולי על מגילת אסתר, נכתב בימי גלותו בשידלוב

כן חיבר פירוש למסכתות התלמוד, לאגדות התלמוד ולספר הזוהר, שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר זיו, הרמ"א: רבי משה איסרלש, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של רמ"א על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם אלון, "פרק 36 - פעלם הקודיפיקטיבי של מרן רבי יוסף קארו ורבינו משה איסרליש", המשפט העברי, עמ' 1122