רמ"א
ערך זה עוסק ברבי משה איסרליש. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רמ"א (פירושונים).
רבי משה בן ישראל איסרלישׂ (ה'ר"פ 1520 - ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א), פוסק, ראש ישיבה, פילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.
חיבר חיבורים רבים בהלכה, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, היה כתיבת חיבורו ההלכתי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהגהות על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו ובהתאמות שנכללו בו, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.
תוכן עניינים |
קורות חייו [עריכה]
נולד לישראל ולמלכה (בת-דודתו של מהר"ם מפדואה) בקז'ימייז' שבדרום פולין, הוסמך לרבנות בגיל 13, ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו בזיווג ראשון. כיהן כדיין בבית הדין בקרקוב, וכראש ישיבה שהקים בעיר.
הרמ"א היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.
המהרש"ל היה קרוב משפחתו, והוא הרבה להתכתב עימו.
כתיבת ההגהות על השולחן ערוך [עריכה]
בשני מפעלי החיבור ההלכתיים הגדולים שלו, מצא הרמ"א שרבי יוסף קארו, הספרדי, הקדימו. ראשית בחיבור מקיף על ספר ארבעה טורים, הוא "דרכי משה", שבא להשלים את אשר החסיר ר' יעקב בן הרא"ש. במהלך הכתיבה נודע לרמ"א כי רבי יוסף קארו כותב חיבור דומה ואף שאפתני יותר, הלא הוא ה"בית יוסף". בעקבות ידיעה זו שינה הרמ"א את מתכונת הכתיבה של ה"דרכי משה" וקיצר אותה. בשלב השני ביקש הרמ"א להוציא חיבור פסקני וקצר יותר של "דרכי משה", אולם גם אז נודע לו שרבי יוסף קארו הקדימו, בכתבו את ה"שולחן ערוך".בשל כך שרף הרמ"א את השולחן ערוך שלו על מנת שלא יהיה מחלוקת ויהיה רק שולחן ערוך אחד בישראל. כך פרש על השולחן את ה"מפה", הלא הן הגהותיו, המוסיפות במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". מחלוקת זו נובעת הן מהמעמד החשוב של המנהג באשכנז (בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים), והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה ביהדות אשכנז, שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות. על מחויבות האשכנזים לאורך הדורות לפסיקותיו של הרמ"א נודעת האימרה בקרב הפוסקים המאוחרים יותר 'ובני אשכנז יוצאים ביד רמ"א' (כפרפרזה לפסוק מהמקרא (שמות י"ד, ח') העוסק ביציאת מצרים: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה").
הרמ"א נקבר בעיר קרקוב, קברו שוכן מאחורי בית כנסת הרמ"א בקרקוב ונמצא במרחק של שני מטרים מחלון עזרת הנשים.
הרמ"א כפילוסוף [עריכה]
בספר "תורת העולה" הוא נתן פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות בית המקדש. מצד שני, האמין גם בקבלה וראה אפשרות ליצור הרכבה בין שני התחומים הנלחמים זה בזה, לכאורה, לפי תפיסתו, כלומר, בין הספירות בקבלה לבין תורת התארים הפילוסופית. האמין בספר הזוהר, אך לא פסק לפיו. שלא כפי שאירע לפילוסופים אחרים, כמו הרמב"ם, ידיעתו בפילוסופיה לא מנעה ממנו להאמין באסטרולוגיה ובאמונות עממיות, למשל, שניתן לראות בצל הירח בהושענא רבה את גורלו של האדם.
על פי האגדה, הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר) וחיבר שלושים ושלושה ספרים. אך כבר הראו כי רמ"א נישא קודם לשנת שי"ב, בה לפי האגדה היה רק בן 12. ממקורות שונים עולה כי גילו האמיתי בפטירתו היה 52, אך יש חוקרים הטוענים כי היה בן 42. כך או כך, קברו שבקראקא שבפולין, היה ביום ל"ג בעומר למוקד משיכה ותפילה ליהודים רבים מכל קצוות תבל.
מספריו [עריכה]
- תורת חטאת - על דיני איסור והיתר.
- דרכי משה - נכתב כהשגות והערות על ספר "הטור" של רבינו יעקב בן אשר. "דרכי משה" נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה. הקצרה השתמרה ברוב מהדורות "ארבעה טורים" הנדפסות, אך הארוכה מצויה במספר מהדורות מועט. חשיבותו של ספר זה רבה להבנת צורת הפסיקה של רמ"א בהגהותיו על השלחן ערוך.
- מחיר יין - פירוש סימבולי על מגילת אסתר.
- תורת העולה - ספר פילוסופיה דתית.
- שו"ת הרמ"א - בין היתר כולל ההתכתבות שהייתה לו עם בן דורו המהרש"ל שחלק עליו בנוגע ללימוד פילוסופיה.
כן חיבר פירוש למסכתות התלמוד, לאגדות התלמודולספר הזוהר, שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.
לקריאה נוספת [עריכה]
- אשר זיו, הרמ"א: רבי משה איסרלש, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ז.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' משה איסרלש", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1077-1071, באתר HebrewBooks
- רמ"א, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ד"ר יהושע הורוביץ, ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסרליש (הרמ"א), באתר דעת
- אשר זיו, רבינו משה איסרלש (הרמ"א) זצ"ל (ארבע מאות שנה לפטירתו), באתר דעת
- עץ המשפחה של הרמ"א
מספריו:
- תורת העולה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מחיר יין, באתר HebrewBooks
| תקופת חייו של רמ"א על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אברהם דנציגר (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") |
|
| חכמי יהדות ארצות האסלאם |
רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי מרדכי כרמי (בעל ה"מאמר מרדכי") • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פאלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") |
|
| חכמי ארץ ישראל |
רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי אליעזר יהודה ולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |
|
