אחרונים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| השתלשלות ההלכה |
בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, מכנים בשם אחרונים את הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 למניין הנוצרים ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בספרד.
מבחינה היסטורית תקופת האחרונים חופפת חלקית את התקופה ההיסטורית המכונה העת החדשה שהחלה מן במאה ה-19 עם המהפכה התעשייתית. המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים הוא תוצאה של צירוף כמה אירועים רבי משמעות שהתרחשו בסוף המאה ה-13 באשכנז, בסוף המאה ה-15 בספרד ובתחילת המאה ה-16 בספרד ובאשכנז:
- המגפה השחורה באשכנז ב-1391 שהתרחשה עקב רמה תברואתית נמוכה וגרמה למותם של מיליונים באירופה. היהודים הואשמו בהפצת המגפה באמצעות הרעלת נהרות ובארות, כיוון שהם כמעט ולא חלו בה. כנראה שהסיבה לכך הייתה כללי תברואה גבוהה על פי ההלכה, כאשר בשאר הציבור רק אנשים אמידים שמרו על רמה תברואתית טובה. בגלל האשמות אלו נרצחו לפחות מאה אלף יהודים.
- גירוש ספרד (ב-1492) ופורטוגל (ב-1497), שהביא לפיזור גדול של היהודים ברחבי אירופה וארצות ערב, וביטל את המצב שהיה קיים בתקופת הראשונים של שני מוקדים מרכזיים של יצירה תורנית אצל יהדות אשכנז ויהדות ספרד.
- חיבור השולחן ערוך בידי רבי יוסף קארו והתקבלותו המהירה כמעט בכל הקהילות.
- המצאת הדפוס והשינוי שמהפכת הדפוס חוללה בדרכי חיבור הספרים ופרסומם.
הרבנים נאלצו להתמודד לאורך כל התקופה עם התמורות ההיסטוריות שהתחוללו סביבם, בפרט עם עלייתם של הנאורות, המודרניות, החילוניות, הלאומיות והאמנציפציה, וכן עם השינויים והתהליכים שחלו בתוך היהדות, כגון עליית קבלת האר"י, השבתאות, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה, היהדות הרפורמית והציונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההלכה
ביחס לעולם פסיקת ההלכה מתאפיינת תקופה זו בדברים הבאים:
- הסתמכות על מבנה השולחן ערוך: מבני ספרי ההלכה בהתאם לארבעת הנושאים הכלליים המסודרים בשולחן ערוך (ולפני כן בארבעה טורים): אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט
- הסתמכות רבה על תקדימים בפסקי הלכה של ראשונים מצד אחד ומאידך התייחסות למקרים חדשים על פי הסברת היסוד בדברי ראשונים והשלכה למצב מחודש.
לאורך התקופה נכתבו מספר רב של פירושים על השולחן ערוך (גם על "ארבעה טורים" נכתבו פירושים אך הרבה פחות), חלקם על כל השו"ע כגון באר היטב (על אורח חיים ואבן העזר חובר על ידי הרב יהודה אשכנזי מטיקטין, והושלם על חושן משפט ויורה דעה על ידי הרב זכריה מנדל מבעלז), באר הגולה (הרב משה רבקש), ברכי יוסף (החיד"א)ו ביאור הגר"א; וחלקם על חלק מהשו"ע, כגון: על או"ח בלבד - מגן אברהם (הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר), מחצית השקל (שהוא בעצם ביאור על המגן אברהם מהרב שמואל הלוי קֶלין), משנה ברורה (החפץ חיים); על יו"ד בלבד - כרתי ופלתי (הרב יהונתן אייבשיץ); על אה"ז בלבד - חלקת מחוקק (הרב משה לימא מווילנה), בית שמואל (הרב שמואל פייבוש); על חו"מ בלבד - ספר מאירת עיניים (סמ"ע מהרב יהושע פלק כץ הכהן), אורים ותומים (ר' יהונתן אייבשיץ), נתיבות המשפט (הרב יעקב לוברבוים מליסא), קצות החושן (הרב אריה ליב הלר הכהן); על שלושה מהטורים - טורי זהב שחובר על או"ח, יו"ד וחו"מ ופתחי תשובה (הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט) שחובר על יו"ד, אה"ע וחו"מ; על שני טורים - פרי חדש (הרב חזקיהו דה-סילווה), פרי מגדים (שבבסיסו הוא ביאור ל"מגן אברהם", אך יש בו גם דעת המחבר לגבי פסיקות השו"ע עצמן, וחיברו הרב יוסף תאומים), וכף החיים (הרב יעקב חיים סופר מבגדד) שחובר על א"ח ויו"ד, שפתי כהן (הרב שבתי כהן) שחובר על יו"ד וחו"מ, ועוד.
לצדם נכתבו גם ספרי הלכה עצמאיים, כדוגמת שולחן ערוך הרב (רבי שניאור זלמן מלאדי), חיי אדם (הרב אברהם דנציג), קיצור שולחן ערוך (הרב שלמה גאנצפריד), ערוך השולחן (הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין) ועוד.
לצד אלה המשיכה להיכתב ספרות השו"ת הענפה. פוסקי ההלכה התמודדו בין השאר עם החידושים המודרניים והמדעיים, וקיימו מגוון רחב של גישות, משמרנות בנוסח "חדש אסור מן התורה" של החת"ם סופר ועד שילוב של שימוש בחידושים המודרניים והמדעיים במסגרת כללי ההלכה כמו גישתם של, למשל הרב קוק והרב אליעזר יהודה ולדינברג (שבתקופתו כמובן נוספו חידושים ושכלולים מדעיים וטכנולוגיים, רבים מאוד ביחס לדורות קודמים שמצריכים התמודדות הלכתית ברורה לגביהם).
[עריכה] פרשנות התלמוד
פרשנות התלמוד התמקדה בתחילת תקופת האחרונים בפלפול בסוגיות התלמוד. פלפול זה הגיע לעתים לקיצוניות, שהתבטאה בעיסוק בפרטי פרטים וערימת תלי תלים של השערות והנחות שלא הייתה להן משמעות מלבד האתגר האינטלקטואלי. שיטת לימוד זו עוררה עליה ביקורת, גם מצד רבנים, והיא הוחלפה בלימוד בעל אופי חקרני יותר, שהתמקד בהבנה קונספטואלית של הרעיונות ההלכתיים ובפענוח הגורמים העקרוניים המשפיעים על מהלכי הסוגיה. דרך לימוד זו, שמופיעה כבר בפירוש קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, הגיעה למיצוי בשיטת בריסק שפותחה בידי רבי חיים מבריסק.
[עריכה] המקרא וההגות
תקופת האחרונים התאפיינה בעושר גדול של תורות הגותיות, בחלקן מיסטיות. למן הקבלה של האר"י ותורת המהר"ל, דרך תנועת החסידות ותנועת המוסר ועד ההגות המודרנית של הרב קוק והרב יוסף דב סולובייצ'יק. נכתבו גם פירושים חדשים למקרא, כגון פירושי "אור החיים" לרבי חיים בן עטר, "משך חכמה" לרבי מאיר שמחה מדווינסק ו"העמק דבר" לנצי"ב.
[עריכה] ראו גם
- רשימה של רבנים אחרונים.
