יוזף הירטרייטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף הירטרייטר
לידה 1 בפברואר 1909
ברוכזאל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1978 (בגיל 69)
פרנקפורט, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יוזף הירטרייטר לאחר מעצרו ב-1946

יוזף הירטרייטרגרמנית: Josef Hirtreiter; ‏1 בפברואר 190927 בנובמבר 1978) היה מפקד אס אס ששירת במחנה ההשמדה טרבלינקה במהלך מבצע ריינהרד בתקופת השואה בפולין.[1][2] ביולי 1946 נעצר על ידי רשויות הכיבוש הצבאי האמריקאי והודה בכך שעבד בטרבלינקה. ב-1951 הורשע בהריגת 10 אנשים, רובם ילדים בני שנה או שנתיים, ונידון למאסר עולם. הוא שוחרר מהכלא ב-1977 ומת מספר חודשים לאחר מכן בבית קשישים בפרנקפורט.[3]

קריירה באס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירטרייטר נולד בברוכסל (Bruchsal). לאחר לימודיו עבד כפועל בניין. הוא נכשל בבחינה מקצועית.[4] ב-1 באוגוסט 1932 הפך לחבר במפלגה הנאצית ובאס אה. כשנה לאחר הפלישה לפולין, באוקטובר 1940, הוצב במרכז האותנסיה בהדמר, שם עבד במטבח. בקיץ 1942 התגייס לוורמאכט. ארבעה שבועות לאחר מכן נשלח חזרה להדמר, ולאחר מכן לברלין, משם העביר אותו כריסטיאן וירט ללובלין בפולין הכבושה. שם קיבל דרגת אס אס שארפיהרר (SS Sharführer) ונשלח למחנה ההשמדה טרבלינקה. מאוקטובר 1942 עד אוקטובר 1943 שירת באזור הקליטה (Auffanglager) של מחנה 2. הוא פיקח על נשים עירומות והכניס אותן לתאי הגז.[5] מאוחר יותר שירת במחנה ההשמדה סוביבור.

לאחר סגירת טרבלינקה באוקטובר 1943, הועבר הירטרייטר לאיטליה, שם הצטרף ליחידה משטרתית לדיכוי פרטיזנים. המפקד שלו בטרבלינקה, פרנץ שטנגל, עבר לשם כדי להקים את מרכז ההרג ריזיירה די סן סאבה בטריאסטה.[6]

משפט והרשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירטרייטר נעצר על ידי צבא ארצות הברית ביולי 1946 בשל שירותו במתקן הרצח בהדמר. פקידים אמריקאים לא הצליחו להוכיח קשר של הירטרייטר להדמר, אבל הוא הודה שעבד במחנה מלקיניה. הוא נשלח למחנה מעצר בדרמשטאדט בספטמבר. חקירה חשפה את מלקיניה כמחנה ההשמדה טרבלינקה. משלא הצליח להצמיד מעשי זוועה ספציפיים להירטרייטר, בית משפט לדה-נאציפיקציה גזר עליו 10 שנים במחנה עבודה ב-1948.[7] בשנת 1949 הואשם הירטרייטר ברצח לאחר שתובע ממערב גרמניה קרא על משפט הדה-נאציפיקציה שלו בכתבה בעיתון והחליט לנהל חקירה משלו. הירטרייטר נשפט על ידי בית משפט בפרנקפורט. הושמעה עדותו של אסיר טרבלינקה ישעיהו (סבק, שייע)[8][9] ורשבסקי, שניצל בבור קבורה כשהוא פצוע, וחמק בחסות הלילה, ועדותו של עד שני, אברהם בומבה.[5][8] במרץ 1951 נמצא הירטרייטר אשם ב-10 סעיפי רצח ונידון למאסר עולם עם עבודת פרך. בית המשפט קבע כי הרג לפחות 10 בני אדם, רובם ילדים בני שנה עד שנתיים, במהלך הורדת המשולחים מהקרונות, בעיקר על ידי אחיזת רגליהם וניפוץ ראשם בקירות קרונות.[8][10]

"בית המשפט רואה כמוכח שהירטרייטר הרג מיוזמתו לפחות עשרה בני אדם, בהם ילדים קטנים. בנוסף, חבר המושבעים קבע את השתתפותו של הירטרייטר ברצח אנשים בגז במהלך שירותו בטרבלינקה. לא ניתן היה להוכיח שהוא היה מעורב ישירות בתהליך ההרג באזור המוות, אך מעשיו בקשר להתפשטות הקורבנות היו אחראים חלקית להריגתם. הירטרייטר גם רצה להרוג את היהודים בעצמו ולכן פעל כשותף ולא רק זאת. התנהגותו בטרבלינקה מאפשרת להגיע רק למסקנה שהוא הבין את האידאולוגיה שהובילה להקמת טרבלינקה, כלומר ההשקפה שיהודים הם אויבים נחותים של העם, שהשמדתם בלתי נמנעת. הוא הפך השקפה זו לשלו וחשב שהריגת היהודים היא נכונה. בכך ביצע הירטרייטר מאפייני רצח לפי סעיף החוק § 211 StGB הן בקשר להשתתפותו בהרג ההמוני והן במעשיו האישיים. ראשית, סבור בית המשפט שהרצח מאפיין 'מניעים בסיסיים אחרים', שכן השמדת אנשים אך ורק מתוך כדאיות אידאולוגית ומתוך ידיעת חפותם יש לסווג כבזוי במיוחד. בנוסף, פעל הירטרייטר באכזריות ובערמומיות, במיוחד כשהוא עצמו עזר להונות את הקורבנות בטרבלינקה בדבר גורלם על ידי פיקוח על ההתפשטות. בכך ביצע הירטריטר מאפייני רצח לפי סעיף החוק § 211 StGB הן בקשר להשתתפותו בהרג ההמוני והן במעשיו האישיים."[11]

הירטרייטר שוחרר מהכלא ב-1977 עקב מחלה. הוא מת מספר חודשים לאחר מכן בבית קשישים בפרנקפורט.[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bartrop, P.R.; Grimm, E.E. (2019). Perpetrating the Holocaust: Leaders, Enablers, and Collaborators. ABC-CLIO. ISBN 978-1-4408-5897-0.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kopówka, Edward; Rytel-Andrianik, Paweł (2011), "Treblinka II – Obóz zagłady" (PDF), Dam im imię na wieki [I will give them an everlasting name. Isaiah 56:5] (בפולנית), Drohiczyńskie Towarzystwo Naukowe [The Drohiczyn Scientific Society], ISBN 978-83-7257-496-1, אורכב מ-המקור (PDF file, direct download 20.2 MB) ב-2014-10-10, with list of Catholic rescuers of Jews imprisoned at Treblinka, selected testimonies, bibliography, alphabetical indexes, photographs, English language summaries, and forewords by Holocaust scholars.
  2. ^ Arad, Yitzhak (1987). Belzec, Sobibor, Treblinka. The Operation Reinhard Death Camps (Google Books preview). Bloomington, Indianapolis: Indiana University Press. ISBN 0253213053.
  3. ^ Bartrop & Grimm 2019, pp. 144—145.
  4. ^ ARC (23 בספטמבר 2006). "The Treblinka Perpetrators". An overview of the German and Austrian SS and Police Staff. Aktion Reinhard Camps ARC. נבדק ב-25 במאי 2015. Sources: Arad, Donat, Glazar, Klee, Sereny, Willenberg et al. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Dr. iur. Christian Hofmann (4 July 2006), "Die Treblinka-Prozesse." Strafsache gegen Josef Hirtreiter. Zukunft braucht Erinnerung. Retrieved 25 May 2015.
  6. ^ Michael Bryant (15 במאי 2014). Eyewitness to Genocide: The Operation Reinhard Death Camp Trials, 1955-1966. Univ. of Tennessee Press. pp. 84–85. ISBN 978-1621900498. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Raim, Edith (2013-10-18). Justiz zwischen Diktatur und Demokratie: Wiederaufbau und Ahndung von NS-Verbrechen in Westdeutschland 1945-1949 (בגרמנית). Walter de Gruyter. ISBN 978-3-486-73565-9.
  8. ^ 1 2 3 The Treblinka Death Camp Trials, S.J., H.E.A.R.T 2007.
  9. ^ Sprawiedliwi z powiatu wołomińskiego (Righteous from Wolomin). (אורכב 29.10.2014 בארכיון Wayback Machine) Jeszajahu (Szyja) Warszawski rescued by Serafinowicz family. Fakty.wwl, 24 February 2012.
  10. ^ Szyja Warszawski H.E.A.R.T 2007. Evidence to the United Nations War Crimes Commission presented by the Polish Main Commission for the Investigation of German Crimes in Poland (now IPN). Excerpts in English, Warsaw, 1946. Vol. I, p. 196.
  11. ^ Aus der Urteilsbegründung des Frankfurter Schwurgerichts Zitiert bei: Christian Hofmann: Die ersten Verfahren und der erste Treblinka-Prozess (Strafsache gegen Josef Hirtreiter) auf www.zukunft-braucht-erinnerung.de
  12. ^ ARC (23 בספטמבר 2006). "The Treblinka Perpetrators". An overview of the German and Austrian SS and Police Staff. Aktion Reinhard Camps ARC. נבדק ב-25 במאי 2015. Sources: Arad, Donat, Glazar, Klee, Sereny, Willenberg et al. {{cite web}}: (עזרה)